אלימות כלכלית בתוך זוגיות

לאלימות כלכלית צדדים רבים. היא מופיעה בכל השכבות הסוציו-אקונומיות, ובדרגות חומרה שונות. לעיתים היא מלווה גם באלימות פיזית ו/או נפשית. במקרים מסוימים –  הצד הנפגע כלל לא יודע שמופעלת נגדו אלימות כלכלית.

 

ד"ר דניאלה מאק, עובדת סוציאלית ומטפלת משפחתית וזוגית מדגישה כי האלימות הכלכלית היא במקרים מסוימים מאוד מתוחכמת, ולכן, לעיתים, קשה מאוד להוכחה. "זה לא אגרוף שמשאיר סימן, או איום מילולי שיכולים להיות לו עדים. זה משהו מאוד נסתר, והרבה פעמים – הנשים בעצמן לא תופסות את השליטה הכלכלית של הגבר כהפעלת אלימות. הן נדהמות כשהן מגלות שמדובר באלימות לכל דבר. בחברה הישראלית החלוקה היא ברורה – הגברים הם הרוב המכריע שמפעיל אלימות מסוג זה, ואילו בארה"ב, על פי מחקרים מהשנים האחרונות, נמצא שהתופעה נפוצה הרבה יותר אצל נשים – כלפי בני זוגן.

"במקרים רבים, כלל לא מדובר בהפעלה של כוח או שליטה אלא במערכת יחסים לא תקינה. כששני בני הזוג עובדים ומנהלים סגנון חיים נורמטיבי, והאישה בוחרת שלא להיות מעורבת בענייני הכספים מפאת מחסור בזמן או חוסר עניין, ההתנהלות יכולה להיות תקינה אם לא קורה משהו חריג. לאותן הנשים יותר נוח שלא להתעסק עם האחריות הכלכלית. הן אומרות: 'אני מטפלת בילדים, בבית, בקריירה – אין לי כוח ועניין לטפל בכסף', וזה בסדר". אולם, לפעמים מגיע יום, בו הבעל מחליט שגובה ההוצאות החודשיות של אשתו לא נראות לו, ואז נשמעים משפטים כגון: 'הגזמת, עברת כל גבול'.  האישה, מצידה, לא מעוניינת לתת דין וחשבון על הוצאותיה, ואז עלול לפרוץ משבר. "במקרים כאלה" מוסיפה מאק, "כדי למנוע המשך התנהלות לא נכונה, אני מציעה לנהל חשבונות נפרדים. אתם תתחלקו בחשבונות איך שתחליטו, וכל אחד יהיה אחראי על החשבון שלו".

 

"במקרים חמורים יותר", היא ממשיכה, " נראה בעל שאומר לאשתו – 'קחי מזומן כדי שלא תשתוללי עם האשראי'. הבעל נוהג בדרך הזו כמו אבא שנותן לבתו דמי כיס. זאת לא אלימות, אבל עדיין יש פה פגם חמור במערכת היחסים. במשפחות שיש בהן הרבה כסף, למשל,  ניתן לראות פעמים רבות את התופעה של 'כלוב הזהב' – תהיי יפה, תעשי מה שאני אומר לך, ואני אממן לך הכל. אבל אם את הולכת –  את נשארת בלי כלום'. אם הזוג מחליט להתגרש, הצד ששולט בכסף יכול לממן בעזרתו עורכי דין למשך שנים, ולגרור את הצד השני לבתי משפט. הכסף משמש פעמים רבות כדי 'לקנות' את הילדים באמצעות מתנות, ולהסית אותם נגד האם או האב, להשפיל או להרוס את דמות ההורה מול הילד".

הכסף כקלף מיקוח

דנה סבוראי, משפטנית שניהלה בעבר את מנהל הנשים בעיריית הרצלייה, מסכימה עם הטענה שהאלימות הכלכלית בולטת לרוב בתקופה של תהליך גירושים. "ייתכן כי עד אותו שלב, בני הזוג פעלו על פי הסכמה כלכלית שאולי הייתה שוויונית – ואז מחליטים להתגרש. במצבים כאלה אנחנו עדים לפעמים לכך, שהפער בין ההכנסות של שני בני הזוג מנוצל לרעה על ידי צד אחד (לרוב הבעל) כדי להשיג יתרון בהסכם הגירושים. על האישה מופעל לחץ כלכלי על מנת שתסכים לווותר על זכויות כספיות שמגיעות לה. 

 

"כל אחד מבני הזוג, המחזיקים חשבון בנק משותף, יכול לדרוש מהבנק שלא לאפשר הוצאת צ'קים אם הם לא חתומים על ידי שני בעלי החשבון.  הגבר יכול בקלות ליצור מצב בו האישה לא תוכל לקנות דברים במכולת, או לבטל את כרטיס האשראי שלה מבלי ידיעתה, וזה קורה, המון. אם האישה לא מצליחה לעמוד בכל התשלומים שכרגע, בשלב גירושים, היא משלמת לבד -לא תהיה לה ברירה אלא להגיש תביעת מזונות – שלוקחת הרבה זמן עד לפתרון. הדין המשפחתי, כידוע, מתאפיין בסחבת משפטית ארוכה, ויכולים לעבור חודשים, ועוד לפני שיתחיל המשפט היא תחיה ללא חשמל או טלפון. במצב כזה, כשהאישה נואשת, הבעל אומר – 'תגיעי איתי להסכם', ואז היא לרוב תוותר על חלק גדול ממה שמגיע לה, רק בשביל לקבל ממנו מזונות כלשהם".

הכסף תחת פיקוח

"אלימות כלכלית מתפתחת, בדרך כלל, במשפחות שבהן האישה לא עובדת או עובדת במשרה חלקית, ובנוסף מטפלת גם בבית ובילדים" מוסיפה סבוראי. במקרים רבים, חוסר העצמאות הכלכלית של האישה מנוצל על ידי בן זוגה לשליטה על מעשיה. בלי מילים ובלי דיון נרקמת עסקה שאומרת  – 'את תחזיקי בתפקידים המסורתיים, וההכנסה תהיה שלי – הבעל, וגם אם נשתמש בהכנסה לצרכים משותפים – אני זה שיקבע בכל רגע נתון לאן יילך כל שקל, ואני אפקח על הצעדים שאת עושה באמצעות מעקב אחרי הכסף'.

 

"מדובר גם במקרים בהם האשה כלל לא מקבלת כסף לידיה או שהיא מקבלת הקצבה מדודה  שאיתה היא צריכה להסתדר, וכל שקל שהיא מוציאה נתון תחת פיקוח.. במצבי הקיצון, לאשה אין כל נגיעה לכסף: אמצעי התשלום – הצ'קים וכרטיסי האשראי, רשומים על שם הבעל. זהו מנגנון של פיקוח, שאינו שונה בהרבה ממנגנון הפיקוח הטלפוני – של בעל שמתקשר 10 פעמים ביום כדי לברר איפה אשתו נמצאת ומה היא עושה. ביסוד שתי ההתנהגויות האלה נמצאת ההנחה ש'את שייכת לי, את לא יכולה לעשות דברים בלי אישורי'. אותו אדם תופס את בת/בן הזוג כאדם משולל זכויות".

אל תגידו "לי זה לא יקרה"

ד"ר גלית דשא, מרצה למגדר, מוסיפה כי נשים צריכות לזהות אלימות כלכלית כסוג קשה ומניפולטיבי של אלימות. "תביני מה זה עושה לך, איפה זה פוגע בך, והכי חשוב – נסי לקבל עזרה ולא להתמודד עם זה לבד. צריך לשוחח, לדבר את החוויה. מצד השני, מי שנחשף לאלימות מסוג זה – אל לו לשפוט את אותה נפגעת אלימות.  אם היתה יכולה – מן הסתם היתה נמנעת המצב הזה.  כסף זה מפתח לעצמאות ואי שליטה בכספים עלולה לגרום להם לנזקים רציניים.

 

היום יש נגישות גדולה יותר למידע. חשוב להיכנס לאינטרנט ולעקוב אחר מצב החשבון. כמו כן, מתקיימים קורסים רבים לניהול כסף בעיריות השונות, בויצ"ו, בנעמ"ת. כדאי ללמוד את הבסיס – איך עובד חשבון בנק, מה קורה עם הכסף שלכם בתוכו ועוד. בנוסף, אפשר לשקול לפני החתונה ניסוח הסכם חלוקת רכוש במקרה של גירושים. לפחות חשבו על זה".

תגובות (0)
הוסף תגובה