איך תדעו שההורים המבוגרים שלכם בידיים טובות?

זה הפך כמעט לשגרה. לפני שבוע פורסם בכלי התקשורת כי מטפלת פיליפינית נתפסה מכה, בועטת ודוחפת קשישה בת 85. על פי הדיווחים, המעשים הקשים נמשכו יותר משנתיים, אבל רק לאחרונה העזה הקשישה להתלונן בפני נכדיה, שהתקינו מצלמות אבטחה סמויות, וחשפו את הזוועה.

 

קשה להאמין, אבל קשה עוד יותר להבין איך אפשר להתאכזר ולהכות זקן חולה וחסר ישע. על פי נתוני משרד הרווחה, יותר מ-2,024 קשישים  בני 75 ומעלה, סבלו בשנת 2005 מהתעללות והזנחה. מרבית המחקרים בתחום, מציינים כי הפוגעים הם על פי רוב בני משפחה. אולם, לדברי ד"ר שרה אלון, מנהלת תוכניות למניעת התעללות בזקנים אשל-ג'וינט, גם מטפלים בשכר אשר מתגוררים עם הזקן, האמורים לדאוג למכלול צרכיו ולספק לו טיפול והגנה, עלולים לפגוע בו.  

תחושת ביטחון מדומה

זו ההפתעה הכי צפויה בעולם, אבל בוקר אחד משהו קורה, וההורים שלנו או קרובים מבוגרים, זקוקים פתאום לטיפול והשגחה צמודים. זה הרגע שבו קרובי המשפחה המודאגים, מבינים שחייבים שינוי משמעותי בחייכם ובחיי יקיריהם, וזקוקים לפתרונות מהירים לבישול, האכלה, רחצה, כביסה וניקיון, לפעמים אפילו לעזרה בעשיית צרכים ולהשגחה בשעות הלילה. לא תמיד קל לשכנע, ובוודאי שלא קל, במיוחד לאדם מבוגר, להכניס אדם זר הביתה. איך מחליטים מי מתאים לטפל ואיך מונעים התעללות? העובדות הסוציאליות מדגישות שמדובר בהחלטה משמעותית, בקשר שילווה אדם ברגעיו הקשים ביותר, וצריך לוודא שהמטפל יכולה לדאוג לכל צרכיו.

 

כ-15 אלף מטפלים סיעודיים זרים חוקיים נמצאים בישראל. לדברי מירי קניאל, עובדת סוציאלית, אחראית תחום הטיפול בבית בקבוצת "עמל", כמות המקרים בהם עובד זר מתעלל בקשיש, מתרבים מדי שנה. "כשעובד או עובדת זרה נמצאים עם הקשיש 24 שעות ביממה ואין להם מראש הבנה למה הם נכנסים, זה עלול לעורר בשלב כלשהו תסכול, חוסר סבלנות ואפילו אלימות".

 

רחל שמיר, עובדת סוציאלית ומנהלת אזור בעמותת "מטב" , מזהירה מפני תחושת ביטחון מדומה. "עובד זר הוא לא נוסחת קסם. אי אפשר להטיל עליו את כל מסת הטיפול והאחריות, ולצפות שהחיים יחזרו למסלולם. כפי שלקשיש לא קל להתרגל לנוכחות אדם זר בביתו, כל שעות היממה, גם לעובד הזר צריך לתת זמן. לארגן פינה משלו, שתהיה לו פרטיות, לדאוג שיהיה לו מזון שהוא אוהב. וכדאי להכניס אותו לעניינים בהדרגה, כך שבשבועות הראשונים לשהותו של המטפל תהיה בבית נוכחות משמעותית של בני המשפחה". 

 

קניאל מצטרפת להמלצות הללו. "העובד צריך לדעת שהוא לא לבד, ולא כל האחריות מוטלת על כתפיו. יש תפקידים שהמשפחה צריכה ויכולה לקחת מהמטפל, למרות שמדובר במטלות שהמטפל אמור לבצע: קניות, עזרה בניקיון, להביא תרופות מבית המרקחת, לקחת לבדיקות ולקופת חולים ובעיקר לבקר את הקשיש, לדבר ולהקשיב לו, כד לתת למטפל להתאוורר מהשהייה ההדוקה במחיצתו, בין כותלי הבית. גם ניסיון לנצל את העובד הזר מעבר לתנאים שנקבעו (כמו למשל, להכריח אותו לנקות אצל בני משפחת הקשיש)  עלול לגרום  להתפתחות תגובות אלימות כלפי הקשיש.

להיות ערים לסימני המצוקה

 בכל מקרה, צריך להיות ערים לסימנים של התעללות נפשית או גופנית. שמיר ממליצה קודם כל לשאול את הקשיש להרגשתו. לדבריה, כבר היו מקרי התעללות שנחשפו, והתברר שהזקן חסר הישע ניסה להסביר שפוגעים בו, אבל אף אחד לא התייחס לדבריו. רצוי גם לברר אצל השכנים, אם הם שמעו משהו, שכן הם יכולים להיות מקור מידע אמין.

 

 לדברי קניאל, גם אם הקשיש אינו מצליח לבטא את עצמו, למשל בגלל שלקה בשטיון (דמנציה), אפשר לנסות לקרוא את מבטיו. "המבט מסגיר לחץ, דיכאון, הסתגרות. צריך לנסות לעמוד על התקשורת בין הקשיש והמטפל, איזו דינמיקה יש ביניהם, איך הם מתקשרים. במקרים האלה אין נוסחאות וצריך לסמוך על האינטואיציה". כמו כן, מומלץ למנות את אחד מבני המשפחה כאחראי עיקרי לטיפול בקשיש, ושתפקידו יהיה לבדוק, לפתוח את המקרר ולראות שיש אוכל בבית, שהקשיש ובגדיו נקיים, ואם אפשר, להיות נוכח בשעת רחצה ולוודא שאין על גופו חבלות. ואפשר גם לעשות ביקורי פתע, ולראות שהכל כשורה, גם בימים בהם המטפל אינו מצפה לביקור בני המשפחה.

 

כך תעשו את הבחירה הטובה ביותר

 קשה ומזעזע לגלות שמתעללים בבן משפחה קרוב ואהוב, אבל אפשר למנוע זאת על ידי בחירה נכונה ומושכלת של מטפל. שימת לב לפרטים הקטנים. ובעיקר יחס הוגן ונדיב כלפי המטפל, הם המפתח לא רק לבריאות יקיריכם ולמסירותו של המטפל, אלא גם לשקט הנפשי שלכם בידיעה שאפשר לסמוך ויש מי שדואג.

  • המלצות. כדאי לדבר עם המשפחה הקודמת שאצלה שהה המטפל.
  • מין המטפל. מקובל לבחור מטפל לגבר, ומטפלת לאשה, אבל צריך לקחת בחשבון את מבנה גופם וחוסנם של המטפלים. כשמדובר בקשיש נכה שצריך להרים, לרחוץ, להחליף חיתולים.
  •  גיל המטפל. אם מדובר בקשיש דמנטי, מה שנקרא "תשוש נפש", עדיף למצוא מטפל לא צעיר, מנוסה, שידע להתמודד עם מצבים שונים שעלולים להתעורר.
  •  שפה. עדיף לבחור מטפל שדובר את שפתו של הקשיש, או מטפל ותיק בארץ שיודע מעט עברית.
  •  כימיה בינאישית וטמפרנט. מומלץ להזמין את המטפל לבקר בבית הקשיש ולבחון את התגובה ההדדית ביניהם. יש שיעדיפו מטפל כנוע וצייתן, אחרים יבקשו אדם עם "פלפל" שמפיח שמחה ועליצות סביבו, שידבר עם הקשיש, ישיר וירקוד איתו. 
  •  יום חופשי. לכל עובד זר מגיע יום חופשי בשבוע. עובדים זרים רבים מוכנים להמיר את החופשה בתוספת תשלום, ויש משפחות שמקבלות את הסידור בברכה. אולם קניאל מזהירה: "אנחנו מאמינים שהמטפלים זקוקים לחופשה הזו, שהם צריכים לסגור מאחריהם את דלת ביתו של הקשיש ולצאת להתאוורר. אחרת, זה עלול לגרום לתסכול ולתסיסה". שמיר מדגישה כי מטפלים רבים מעדיפים את שבת כיום חופשה, וזו יכולה להיות בעיה, כשמדובר במשפחה דתית.

 

שמיר ממליצה בנוסף, לדאוג לרווחתם של העובדים הזרים, ממש כשם שדואגים לרווחת הקשיש. לדבריה, זה גם חלק מתפקידן של חברות הסיעוד ששותפות להעסקתם. קניאל מעידה כי ב"קבוצת עמל", מפעילים לטובת העובדים הזרים קבוצות תמיכה, במסגרתן הם משוחחים, מחליפים חוויות ו"צוחקים יחד על דברים שלבד גורמים לבכי".

 

 טלפונים חיוניים

קו לזקן–  ער"ן – 1-700-50-1201.

מרכז מידע רעות – אשל  1-700-700-204

קו חירום ארצי לאלימות במשפחה 1-800-220-000

 השירות מופעל ב-5 שפות: עברית, ערבית, אנגלית, רוסית ואמהרית

תגובות (0)
הוסף תגובה