דיכאון אחרי לידה: להתגבר על הבושה

ביום רביעי התרחש ברהט רצח, שאפשר בהחלט לקרוא לו מחריד, מבלי להחשד בעודף דרמטיות. אישה בת 26 דקרה למוות את ארבעת ילדיה. בנה (8) ושתי בנותיה (4 ותינוקת בת חודשיים) מתו מהפצעים. בתה בת השנתיים וחצי נפצעה ומצבה מוגדר בינוני.
 

היום התעורר החשד שהאם סבלה מתופעה של דיכאון אחרי לידה. בין אם זה אכן המצב ובין אם לא, מדובר בתופעה די נפוצה, שעדיין לא מטופלת ולא מאובחנת מספיק, בעיקר בגלל מחסור במידע בקרב הציבור, ולא מעט בגלל הבושה.

 

עוד ב Onlife:

 

 

התדמית של "אימא טובה" מייצרת חרדה

ד"ר ג'ודית ריידמן – הלפר, פסיכיאטרית מומחית ואחראית מרפאת חוה במערך הפסיכיאטרי במרכז הרפואי שיבא, מציינת כי נהוג לדבר על כ – 16% מאוכלוסיית היולדות שסובלות מדיכאון אחרי לידה, אבל בקרב הרופאים קיים הרושם שמדובר במשהו כמו 20%, משום שחלק מהאוכלוסיה לא מגיע כלל למרפאות.

אחת הסיבות לכך, היא מסבירה, היא בושה ואשמה. "על אף ההתקדמות במעמד האישה, המשמעות של נשיות עדיין נטועה במושג האימהות", אומרת ריידמן – הלפר. "נשים חוות את הנשיות שלהן דרך המאפיינים האלה, והרבה פעמים הסטנדרט הוא לא סביר, דבר שמיד מייצר את התחושה שאת אימא לא מספיק טובה, ואת לא ממלאת את תפקידך 'כראוי'. אבל יש המון דעות לגבי הדרך בה אימא צריכה לתפקד, ורבות מהן לא נכונות". הבעיה העיקרית היא שדווקא תחושת האשמה הזאת ,שיכולה לנבוע מתופעות נורמליות לחלוטין, מביאות איתן חרדה מיותרת, שיכולה להימנע".

ריידמן – הלפר נותנת כדוגמה את תהליך ההיקשרות עם התינוק. "נשים רבות מרגישות שהן לא מתאהבות בתינוק שלהן. משום שזה לא מתאים לתדמית הנפוצה של 'האם המתאהבת', הדבר יכול לעורר חרדה, ורק להחמיר את המצוקה", היא אומרת. "למעשה, הנשים האלה לא סובלות משום בעיה נפשית, מדובר בתהליך ארוך ונורמטיבי. ואת צריכה איש מקצוע שיגיד לך 'את תיקשרי לתינוק שלך לאט לאט, זה בסדר, את לא סובלת מכלום'. הבעיה היא שבגלל האשמה והבושה, נשים רבות לא מגיעות לאיש הזה".

 

המון דעות לגבי איך אימא צריכה לתפקד, רובן לא נכונות (צילום אילוסטרציה)

 

ד"ר ליאת הולר הררי, פסיכיאטרית המתמחה בטיפול בנשים, מציינת כי בין 50 ל – 80 אחוז מהיולדות חוות דכדוך אחרי הלידה, אולם אין מדובר עדיין במה שנקרא "דיכאון אחרי לידה". "לידה היא גם אירוע משברי, הדורש התארגנות חדשה, גם מבחינה טכנית אבל גם מבחינה נפשית ורגשית", מסבירה הולר הררי. "בימים שאחרי הלידה יכולות להופיע תופעות כמו רגישות יתר, פגיעות, תנודות קיצוניות במצב הרוח ובכי שמגיע ללא שום סיבה. במקביל, יכולות להופיע מחשבות מטרידות של ביקורת עצמית וספקות, הקשורות בעיקר לתפקוד כאם: אולי אני לא מסוגלת לתת לתינוק מה שהוא צריך? אולי לא אהיה אימא מספיק טובה? מחשבות אלה בדרך כלל מלוות בתחושות של בושה ואשמה".

 

לרוב, בעיקר אם האם הטרייה מוקפת בסביבה תומכת, מכילה ולא שיפוטית, התסמינים האלה חולפים תוך עשרה ימים עד שבועיים. "זו ההגדרה המקובלת בספרות הרפואית", מציינת הולר הררי, "אך מניסיוני בטיפול באימהות, ההפרדה הזו לא כל כך ברורה. לפעמים, המשאבים הפנימיים, או אלה שבחוץ, אינם מספיקים ואז הדכדוך יכול להמשך ואף להתעצם, ברמות שונות", היא אומרת. כ – 20% מהנשים שסובלות מדכדוך לאחר לידה, תפתחנה דיכאון שאחרי הלידה. "דיכאון אחרי לידה יכול להופיע גם אצל נשים שלא חוו דכדוך אחרי לידה", מסבירה הולר הררי. "למעשה, רוב המקרים של דיכאון אחרי לידה המוגדר "דיכאון קליני" מופיעים לא מיד עם הלידה, אלא מאוחר יותר, חודש ויותר אחרי הלידה".

 

איך מזהים דיכאון אחרי לידה?

המונח המקצועי  Post Partum Depressionמתייחס לדיכאון קליני על פי מדריך האבחנות של איגוד הפסיכיאטרים האמריקאי (DSMIV). על פי מדריך זה ניתן לאבחן דיכאון אחרי לידה כאשר יתקיימו אחד משני התסמיניםהראשונים, ועוד ארבעה תסמינים מתוך הרשימה הבאה, למשך שבועיים לפחות:

 

1. מצב רוח ירוד, במשך רוב שעות היום, כמעט כל יום.

2. איבוד יכולת ההנאה והעניין ברוב התחומים, כמעט כל יום.

3. ירידה ניכרת, לא מתוכננת, במשקל ובתאבון.

4. קושי ניכר להירדם או לישון.

5. ירידה ניכרת בפעלתנות, או עליה בה.

6. מחשבות על התאבדות.

7. עייפות וחוסר אנרגיה.

8. הרגשה קשה של חוסר ערך עצמי, או אשמה.

9. חוסר יכולת לחשוב, להתרכז להחליט החלטות, כמעט כל יום.

 

"כל אמא לתינוק יכולה לראות שחלק מהתסמינים שכביכול שמופיעים ברשימה, יכולים להיות קשורים לתקופה שאחרי הלידה, ולאו דווקא לדיכאון אחרי לידה", אומרת הולר הררי. "החפיפה הזו בתסמינים גורמת דווקא לאו לאבחון יתר, אלא לתת אבחון של דיכאון אחרי לידה. לכן, כדי להגיע לאבחנה של דיכאון אחרי לידה הגישה והשאלות צריכות להישאל קצת אחרת". גם ד"ר ריידמן – הלפר מסכימה שהדבר החשוב הוא לפנות לאיש מקצוע, בלי בושה. "כל הסימנים האלה לא בהכרח מעידים על דיכאון, אבל כשהם מתמשכים – כן צריכה להידלק נורה אדומה, וכדאי לבדוק".

 

האם זה מצב מסוכן והאם יש טיפול?

באשר למקרים הקיצוניים, של אובדנות או מצבים פסיכוטיים, ריידמן – הלפר מציינת שמדובר באחוז זעום מאד, ובתמונה של סערת רגשות מאד ברורה ודרמטית, שקשה מאד לפספס. ד"ר הולר הררי מציינת כי "מצבים פסיכוטיים, שהם מאד נדירים, יכולים להופיע כחלק מדיכאון, אך גם ללא דיכאון כלל".

 

החדשות הטובות הן שבכל המקרים על הסקאלה ניתן לטפל. "אפשר לצאת מהמצבים האלה בקלות ובמהרה, רק חשוב לפנות ולבקש עזרה. בתחנות טיפות חלב מקבלות היולדות שאלונים, שאמנם אינם מהווים כלי איבחוני, אבל בהחלט עוזרים באיתור נשים שעדיין לא אובחנו, אבל קיים חשש להתפתחות דיכאון אחרי לידה". תחנות טיפות חלב נמצאות בקשר עם מרכזים רפואיים, וגם רופא משפחה או עו"ס יכולים לתת הפנייה.

 

ד"ר ריידמן – הלפר מבקשת להדגיש כי "היום יש הרבה כלים אבחוניים וגם כלים טיפוליים, שיכולים להעניק לאם ולילד איכות חיים במהרה. גם הטיפול התרופתי התקדם, וקיימות תרופות שאפשר להמשיך ולהיניק תוך כדי השימוש בהן", היא אומרת. "האימא יכולה לזכות בטיפול ראוי, לחזור הביתה ולהמשיך לגדל את התינוק שלה באושר. העניין הוא פנייה המהירה".

תגובות (0)
הוסף תגובה