חמש הנשים המובילות את הסדרי החוב בישראל

הן נמצאות בצמתים הקריטיים של הכלכלה הישראלית ומשפיעות על הפשרות שהטייקונים מנסים להגיע אליהן, מבלי לוותר בדרך על היאכטה או המטוס הפרטי. הן מחליטות מתי לתת אשראי או להקפיא הליכים ומשפיעות, בעקיפין, על הכסף של כולנו. אלו הן הנשים הבולטות בתחום הסדרי החוב ("תספורות").

 

עוד ב Onlife:

 

 

רות עופר, בעלת השליטה בחברת סנטרל יורופיאן

 

מותו בקיץ אשתקד של יולי עופר, בעל השליטה לשעבר בחברת סנטרל יורופיאן מקבוצת פרימיום PIH  הותיר את החברה במצוקה. ביוני דווח כי לא תעמוד בפירעון תשלום קרן וריבית אגרות החוב. לאחר מותו הפכה אלמנתו, רות עופר, לבעלת השליטה ונכנסה לרשימת הטייקונים שנטלו מכספי הציבור ולא החזירו.

 

רות עופר נאלצה להתחיל בגיבושו של הסדר חוב יחד עם יו"ר החברה ואחד מבעלי השליטה, נמרוד רינות. לאחרונה החברה הציעה לבעלי האג"ח הצעה להסדר חוב, שגוזרת על המשקיעים תספורת אגרסיבית של כ ?75%.

 

מותו של הטייקון פתח קופסת שרצים משפחתית ויצר דרמה של סכסוכים, דם רע ותביעות הדדיות בשושלת על פי כללי ז'אנר אופרות הסבון ממש. רות עופר הייתה רעייתו השלישית של יולי עופר. הם חיו יחד 26 שנה ולא היו להם ילדים משותפים. כשבוע לאחר מותו התברר שעופר הותיר שתי צוואות שונות: הראשונה חילקה באופן שווה את מניותיו בחברת "עופר השקעות" השולטת בין היתר בבנק מזרחי טפחות ובחברת הנדל"ן מליסרון, בין ילדיו מרעייתו הראשונה, ליאורה ודורון; בצוואה השנייה, והמאוחרת יותר, כל מניותיו הועברו רק לבתו ליאורה.

 

לפי הפרסומים הנוגעים לעיזבונו, יולי הוריש לרות עופר נכסי נדל"ן בהם התגוררו יחד, ביניהם בית בהרצליה, דירה במרינה בהרצליה ופנטהאוז בן שתי קומות בגורד השחקים סיטי טאוור. אולם, רות עופר החליטה להצטרף למאבק הירושה המשפחתי באמצעות תביעה שהגישה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב נגד חברת עופר השקעות. בתביעה האלמנה טוענת כי החברה לא שילמה לה את סכומי הפיצויים המלאים המגיעים לה מתוקף היותה אלמנתו של עובד לשעבר בחברה. המשכורת האחרונה של עופר בחברה לפני מותו הייתה 432 אלף שקל והוא עבד בחברה אותה הוא הקים יחד עם סמי עופר במשך 54 שנה, ואת חשבון הפיצויים שאמורים להיגזר מכאן כל אחד יכול לעשות לבד. לפני כחודש פורסם כי התביעה תתבטל והצדדים יעברו להליכי גישור.

 

יולי עופר ובתו ליאורה, המחזיקה כעת את כל המניות של אביה (צילום: רויטרס)

 

 

אירית אילוז, סמנכ"לית הכספים של אמפל

 

אירית אילוז, סמנכ"לית הכספים של חברת האחזקות אמפל היא יד ימינו ומספר שתיים שליוסי מימן, בעל השליטה בחברה. תפקיד סמנכ"ל הכספים נחשב לאחד הבכירים בחברות ושני רק למנכ"ל, כשבאחריותו תקציב החברה, הדו"חות הכספיים, קשרי המשקיעים, מעורבות בהנפקות ורכישות ועוד, ושיעור הנשים האוחזות בתפקיד הוא, כמובן, נמוך ועומד על פחות מ-20%.

 

 דרכה המקצועית של אילוז החלה בהתמחות במשרד רואי החשבון קסלמן וקסלמן. לאחר מכן היא מונתה לחשבת בחברת קמור, יבואנית ב.מ.וו. ושם היא הכירה את יוסי מימן לאחר שהוקמה שותפות בין קמור לחברה הפרטית מרחב שבבעלותו. מימן הציע לה להצטרף לאמפל ומאז היא נחשבת לעובדת מסורה שאף ויתרה על חופשת לידה ושבה לעבודתה כסמנכ"לית הכספים של החברה שלושה ימים בלבד לאחר לידת בנה השני. גם עם בתה הבכורה היא לא נשארה זמן רב בבית, וחזרה לעבודה כשלושה שבועות לאחר הלידה.

 

לדבריה, נשים לא מגיעות לרוב לעמדות בכירות כאלה היא הן לא באמת מוכנות לתת את הכל. בראיון עבר לדה-מרקר היא סיפרה על תובענות התפקיד: "אני 24 שעות בתפקיד, כי צריך לעקוב אחרי אירועים בשווקים בארה"ב. אני גם לא מכבה את הטלפון בסופשבוע ובחגים".

 

בתחילת השנה הנוכחית התבקשו בעלי האג"ח של החברה לדחות פירעון חוב של כמיליארד שקל. מי שמילא את מקומו של מימן באסיפה הסוערת הייתה אילוז. ב – 2010, עלות שכרה, שהייתה השנייה בגובהה לאחר זו של המנכ"ל יוסי מימן הסתכמה ב- 1.9 מיליון שקל. בעשור האחרון היא נהנתה משכר של כשמונה מיליון דולר, וכאשר אילוז הגיעה עם בעלי האג"ח לפשרה ולהסדר חוב היא זכתה לתגמולים בסכום של 10.1 מיליון דולר.

 

 

ורדה אלשיך, סגנית נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב

 

ורדה אלשיך (צילום: יח"צ)

 

סגנית נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב השופטת ורדה אלשיך, כונתה כבר ב – 2004  על ידי עיתון "הארץ" "אשת הברזל של הסיטי", לאחר שבתוצאות המשוב הבוחן, בין היתר, את יחסה לעורכי הדין המופיעים בפניה היא קיבלה ציון נמוך יחסית. היא נחשבת לשופטת יעילה, חדה ועסוקה מאד, שעל שולחנה נערמים מרבית התיקים של פירוק חברות, בקשות להקפאת הליכים וכינוס נכסים. תחת ידיה עברו תיקי הפירוק של חברות רבות כמו קלאבמרקט, אגרקסקו ועוד, והיא זו שמחליטה מי ימות ומי יחיה מבחינה כלכלית.

 

עורכי הדין מתחלקים למעריצים מול שונאים. "עפים לה סכינים מהעיניים"  זו דרך אחת שהם נוהגים לתאר אותה, ומסבירים שהיא מהירת החלטה ומהירת חימה גם יחד, המתייחסת בבוז לעורכי דין שבאים לא מוכנים לדיונים בפניה. אבל אלשיך נודעת גם ברגישותה לבעיות העובדים, והעדפותיה להם ולנושים הלא מבוטחים גרמו להם לכנותה בחיבה "עמיר פרץ".

 

אלשיך מונתה לשופטת בית המשפט המחוזי באמצע שנות התשעים, והחלה לטפל בתיקי הפירוקים, תחום הנחשב ליוקרתי בקרב שופטים ועורכי דין. היא נחשבת לבעלת אישיות נמרצת ודינמית המתמודדת עם תנאי הלחץ המסחררים הנדרשים לתפקיד, וגם לפורצת דרך בתחום ולמעצבת הלכה משפטית. לפסיקותיה הנרחבות בנושא הקפאת הליכים יש השלכות משמעותיות על הכלכלה הישראלית. כך, בסוף החודש האחרון אישרה אלשיך באופן סופי את הסדר החוב של דלק נדל"ן שבשליטתו של יצחק תשובה, בגין חוב בסך 2.15 מיליארד שקל, ותשובה קיבל תספורת של כ-65% מהחוב. למרות האישור, אלשיך נזפה בתשובה ואמרה כי "עניין לנו בהסדר בעייתי… ומותיר יותר מאשר טעם רע".

 

גם שוק התקשורת מושפע מאלשיך, כמו ההחלטה לתת צו הקפאת הליכים לעיתון מעריב. בימים האחרונים אישרה אלשיך את מהלך נאמני מעריב לפרסם הזמנה המציעה לרכוש מניות, נכסים או חלק מהפעילות של קבוצת מעריב, כדי למצוא חלופה טובה יותר לעסקה עם שלמה בן-צבי, מו"ל העיתון מקור ראשון.

 

עד לאחרונה כיהנה כיו"ר נציגות השופטים, אולם פרשה בעקבות פרשייה מביכה ביוני – השופטת הכניסה בדיעבד תיקונים לפרוטוקול דיון שהתנהל בפניה כדי להחמיר בתיאור התנהלות עורך דין שנגדו התלוננה. פעילות זו עלתה לה באזהרה חמורה בלבד מצדו של נשיא בית המשפט העליון, אשר גרוניס.

 

 

רקפת רוסק עמינח, מנכ"לית בנק לאומי

 

רקפת רוסק עמינח (צילום: יח"צ)

 

בגיל 46, רואת החשבון, הכלכלנית ומנכ"לית בנק לאומי הנוכחית, רקפת רוסק עמינח החליפה בחודש מאי האחרון את גליה מאור כמודל המנהיגותי החזק ביותר עבור נשים בעולם העסקים. עיתון גלובס כינה אותה: "אותנטית, משוחררת ונשית עד כדי התרסה" והיא תוארה כמישהי שאינה נכנעת לציפייה המסורתית לפיה אישה בתפקיד בכיר שכזה, בו משתכרים כ-180 אלף שקל לחודש, תתנהג באופן שנתפס כ"גברי". להיפך, היא משתמשת בנשיותה, נאמר, כדי להקסים את בכירי המשק.

 

רוסק עמינח נחשבת גם לבת בית במסיבות האלפיון העליון והמילייה העסקי. יש לה קשרים טובים וקרובים עם עידן עופר, עפרה שטראוס, זהבית כהן ונוחי דנקנר וגם עם בכירי המשק והאנשים שבצמרת ההון הישראלי כמו יצחק תשובה, אליעזר פישמן, אילן בן דב ועורך הדין רם כספי. היא פוגשת אותם גם באמצעות פעילותה הפילנתרופית כחברה בוועד המנהל של עמותת מתן, שייסדה שרי אריסון, דרך חברותה בוועד המנהל של עמותת ידידי בית החולים איכילוב בתל אביב, או דרך חברותה בוועדה המייעצת של הפקולטה למינהל עסקים על שם רקנאטי באוניברסיטת תל אביב.

 

ברבעון האחרון של 2009, כשנחשפו החובות של לב לבייב ואפריקה ישראל –  בגובה 8 מיליארד שקל, רוסק עמינח הובילה יחד עם ראשי הבנקים האחרים את הסדר החוב שנחשב לגדול ביותר שנחתם עד כה בישראל: 750 מיליון שקל מכיסו הפרטי של לבייב. נפילתו העסקית של לבייב, כך פורסם, עוררה ברוסק עמינח חמלה, וכשהתסבוכת נפתרה וההסכם נחתם היא אף הזילה דמעה.

 

לאחרונה פורסם כי חובות גדולים נוספים מעיבים כעת על שלוות נפשה של מנכ"לית לאומי. מדובר בהסתבכויות העסקיות של כמה מהלווים הגדולים במשק – אילן בן דב וחברת טאו תשואות, יצחק תשובה וחברת דלק נדל"ן ונוחי דנקנר וחברת גנדן הולדינגס –יחד, החובות מצטברים להיקף של כמיליארד שקל.

 

 

ורד קרין, קצינת האשראי של אלטשולר שחם

 

ורד קרין (צילום: יח"צ)

 

ורד קרין, קצינת האשראי של בית ההשקעות אלטשולר שחם, בנתה את מערך ניהול האשראי של בית ההשקעות האחראי על נכסים בהיקף של מיליארדי שקלים. בנוסף, היא גם אחראית על תיק השקעות הנדל"ן, והשקעות בחברות של אלטשולר שחם. בראיון ל"גלובס" לפני כשנתיים, סיפרה קרין כי אחד מבעלי החברות שהחלו בתהליך של הסדר חוב התקשר למשרדה וביקש את ה"בלונדינית המיליטנטית". היא עצמה מתעלמת מהכינוי "בלונדינית", ומאשרת בחיוך את היותה "מיליטנטית". מאז מינויה, לפני כשלוש שנים, היא עוסקת בטיפול בהסדרי חוב ומופיעה באסיפות בעלי אגרות החוב של חברות שונות כחברת נציגות מחזיקי האג"ח.

 

את דרכה בשוק ההון החלה  קרין לפני 14 שנה אצל אמיר אייל, הבעלים של בית ההשקעות אינפיניטי, לאחר לידת בתה ניהלה בעבודה מהבית שני תיקי השקעות, עברה לעבוד בחברת מוליכי תבל כעוזרת למנהל הכספים וכגזברית עד שהחברה הגיעה לכינוס נכסים, ושם הכירה מקרוב מציאות של חברה במשבר. לאחר מכן חזרה קרין לשוק ההון והחלה לעבוד בחברת מגדל לצד מנהלת ההשקעות ענת לוין. משם היא עברה לקרן ההשקעות פלנוס ומשם לאלטשולר שחם.

 

באחד הראיונות שנערכו עימה טענה קרין שהסדרי חוב רבים מתעכבים בגלל בעיה שקיימת במבנה שוק האשראי החוץ-בנקאי בישראל. "בבנק יכול קצין אשראי להסתכל על מצב החברה ולקבל החלטה במקום", אמרה, "גופים מוסדיים לא תמיד יודעים לעבוד ביחד. במקום שיוציאו את התהליך החוצה לגוף מקצועי שיכלול קצין אשראי וליווי משפטי, מקימים נציגות של שלושת מחזיקי האג"ח הגדולים. בנציגות לכל אחד יש דעה, לכל אחד אינטרס, כל אחד מושך לכיוון שלו. מרוב ראשים מדברים אין התקדמות".

 

 

________________________________________________________

עוד לא הצטרפת לפורום נשים ועסקים של Onlife? היכנסי לפורום ופתחי אתר עסקי משלך בחינם

תגובות (0)
הוסף תגובה