שינון או למידה: דרך החינוך הטובה ביותר

האם תלמידים צעירים צריכים להתמקד בשינון שמות של אישים בהיסטוריה, תאריכים ומקומות או אולי להתרכז במיומנות של דרך חשיבה ודרכי למידה של עיבוד הידע? על סוגיה זו דנים אנשי חינוך בארץ ובעולם. לפי תכנית לימודים חדשה בבריטניה, שנכתבה ע"י ד"ר דיוויד גרין, מייסד ארגון "סיביטס" לחקר החברה האזרחית, התלמידים צריכים יחזרו לשנן עובדות ותאריכים בנושאי היסטוריה וגיאוגרפיה.

 

עוד ב-Onlife:

 

התוכנית עתידה לצאת לפועל בתחילת שנה הבאה במספר בתי ספר באנגליה, בינתיים בכיתות א' ו-ב', ובהמשך לכל גילאי החינוך היסודי.  ספרי הלימוד מבוססים על הרעיון שתפקיד הלימוד הוא להקנות ידע, וכותביהם טוענים כי "ככל שיש בידך יותר ידע, יש בידך בסיס לרכישת ידע נוסף, כמו כדור שלג". התוכנית צפויה להתנגדויות מצד מורים הטוענים כי בזכות עלייתם של מנועי חיפוש, כגון גוגל, אין צורך ללמד על פי השיטה המיושנת.

 

 

בישראל: מעבר משינון ללמידת מיומנויות

 

"הדיון סביב הנושא הזה נמשך שנים רבות", אומרת ד"ר רחל פסטרנק, סוציולוגית של החינוך והמשפחה מבית הספר למדעי ההתנהגות במכללה למנהל. לדבריה, בעבר מערכת החינוך עבדה על פי גישת הידע, הכוללת שינון, אולם עם התפתחות העידן האינטרנטי הגיעה גישה חדשה הגורסת כי יש התפוצצות של ידע ולכן חשוב לתת דגש ללימוד מיומנויות".

 

ד"ר פסטרנק מציינת, כי "מערכות החינוך בישראל, ארה"ב ואנגליה עשו מעבר חד לשיטת לימוד מיומנויות וחשיבה לפני כ-15 שנה. כתוצאה מכך נוצר מצב בעייתי במבחנים, כי הלמידה הייתה אלטרנטיבית וכך גם ניתנה הערכה אלטרנטיבית, לא לפי מה שהילד יודע, אלא כיצד המורה מעריך את התהליך שהילד עובר".

 

בסופו של דבר תלמידי ישראל וארה"ב קיבלו ציונים נמוכים במבחנים בינלאומיים, הגיעו למקומות 30-40 בעולם, ובעקבות התוצאות התחילו לחשוב מה קרה. "לדעתי אחת הטעויות היא שיותר מדי הרחיקו לכת בלמידה של פיתוח חשיבה ומיומנות", מסבירה ד"ר פסטרנק, "והזניחו את לימוד הידע. הרעיון נפלא אבל בפועל לא מצליחים ללמד את הנושאים האלה, משום שמאד קשה להכשיר מורים ללמד חשיבה".

 

"ילדים צריכים לדעת לשנן"

 

"ילדים צריכים לדעת לשנן", מדגישה ד"ר פסטרנק, "העובדה שהידע נמצא בגוגל לא מספיקה, הידע צריך להיות בראש, וזאת על-ידי למידה ושינון. בנוסף, על-מנת ללמוד צריך משמעת למידה, שלא קיימת אצלנו. ילדים צריכים ללמוד על אישים מההיסטוריה בישראל ובעולם. שינון במינון מסוים הכולל למידה בעל-פה ושיפור מיומנויות הזיכרון, מועיל לתלמיד. הילדים היום לא יודעים פרטים חשובים ולא לומדים לשנן".

 

 

"הכלי הטכנולוגי הוא מצוין וחשוב", טוענת ד"ר פסטרנק, "אבל אסור להזניח את למידת הידע בכל מקצוע החל מכיתה א'. על-פי מבחני המיצ"ב, נראה כי ישנן תוצאות לא טובות בפריפריה ותוצאות סבירות בערים המבוססות יותר. אחת הסיבות לכך היא שפחות לומדים ופחות משקיעים. אני מלמדת סטודנטים שעושים גוגל במהלך השיעור כדי לתת לי תשובות לשאלות. יש מידע שצריך להיות בראשם, אך הם לא יודעים אותו". הדגש בלימודים צריך להיות 60 אחוזים על לימוד ידע ו-40 אחוזים על לימוד חשיבה, היא מדגישה.

 

שינון? סכנה להעברת ידע מוטה

 

יוסי איתן, ראש מסלול החינוך היסודי במכללה לחינוך סמינר הקיבוצים, דווקא סבור כי ישנה סכנה בהעברת ידע: "יש חשיבות לידע בנושאים כמו מדע והיסטוריה, אך חשוב להבחין בין סוגים שונים של ידע. יש בעיה מהותית הקשורה בלימוד בעל-פה ובחירת מושגי יסוד – מי בוחר את הידע שהתלמידים צריכים לדעת? הבחירה משקפת ראיית עולם, ולפי דרך הבחירה יש סכנה שתיקבע השקפת עולם חד צדדית".

 

היסטוריה ומדע: מקצועות שחשוב להקנות בהם ידע, ולא רק מיומנויות

 

החלטות על החומר הנלמד מתקבלות בדר"כ במשרד החינוך. ב-2003, כשלימור לבנת הייתה שרת החינוך, היא יזמה את התכנית "100 מושגי יסוד". התוכנית ספגה ביקורת של אנשי חינוך על כך שהיא מוטה פוליטית. בין המושגים שנכללו בתוכנית: חומה ומגדל, רמב"ם, יד ושם וארגונים צבאיים לפני קום המדינה.

 

"הביקורת מוצדקת", אומר איתן. "התלמידים נדרשו ללמוד בעל-פה על מושגים עם הסברים מוטים באופן מכוון. כיום פחות שמים דגש על המושגים, אך הנטייה קיימת והחלטות על הידע בבתי ספר הן חד צדדיות".

 

"הבחירה צריכה להיות זהירה וחשוב שתהיה אפשרות בחירה גם ברמה המקומית, לאפשר לבחור ולהוסיף מושגים לחומר הנלמד, גם לתלמידים הנגישים לסוגי ידע ויכולים להיות שותפים. בעיקר בתחום תרבות ואמנות כשמדובר ביצירה אנושית, נושא רחב המוזנח במערכת החינוך אך מהווה מקור להתפתחות אישית והעשרה, לכן כדאי לחשוף את התלמידים לנושאים אלו".

 

בנוגע למיומנויות למידה בעידן הטכנולוגי, איתן מציין כי "ישנה חשיבות לכך שיש גישה לידע בסיסי וצריך במסגרת הלימודית שיהיה שילוב של ידע ולימוד מיומנויות, אך חשוב להבין את החוזקות והחולשות של האינטרנט. לדוגמה בויקיפדיה יש יתרונות בכך שהיא פתוחה ונגישה לכולם והמידע נכתב בצורה דמוקרטית, אולם ישנה סכנה של אי דיוקים ולכן חשוב לעודד את הילדים להסתמך על מקורות נוספים".

 

"הכיוון הכללי של חינוך המנסה לרדוף אחרי הטכנולוגיה הוא לא נכון, משום שלילדים יש יתרון על מבוגרים. ישנה השקעה אדירה של משאבים להתאמת החומר הלימודי לטכנולוגיה, אך אין סיכוי להגביר את הפער. לבית הספר יש יתרונות אחרים כמו קשר אישי ואווירה חברתית, וישיבה מול מחשב יכולה להיעשות מחוץ לבית הספר. אני לא בטוח שיש צורך לשאוף לעבודה מול מחשב בכל שעות היום".

תגובות (0)
הוסף תגובה