הילד מסרב לאכול: מה עושים?

נראה שבכל משפחה, יש לפחות ילד אחד בררן באוכל. ניסיון לפתור את הבעיה על ידי שידול הילד לאכול מאכלים מגוונים נתקל לרוב בסירוב מוחלט מצד הילד ואכזבה ותסכול של ההורים המודאגים.

 

עוד ב-Onlife:

 

התקשורת בתוך המשפחה יכולה להפוך בקלות לשדה קרב בתחום האוכל. משפטים כמו: "אתה חייב לאכול חתיכת עוף", "אם לא תאכל ירקות ופירות לא תגדל" ו"אם אתה לא אוכל – אין מחשב", גורמים לילד להתבצר עוד יותר בעמדתו. יתרה מכך, הילד עלול לתפוס מקום של כוח, ולהכתיב להורים ולכל המשפחה מה הוא יאכל בכל יום, ובהתאם לכך לאלץ את כולם "לרקוד" סביבו ולהתאים את התפריט המשפחתי לרצונותיו. להורים יש הזדמנות להפוך את החיסרון ליתרון על ידי הבנה של הילד, ויצירת שיתוף פעולה סביב הנושא.

 

 

בררנות באוכל: תהליך טבעי

 

ילדים בררנים הם לעיתים קרובות ילדים רגישים מאוד, בעלי יכולת אבחנה מיוחדת לכל הבדל מרקם, צבע או ריח של האוכל. בגיל 2-3 בררנות באוכל היא תהליך טבעי של מציאת הטעמים שהילד מעדיף יותר או פחות. בדר"כ עם העלייה בגיל, גם הבררנות מתמתנת, עד שבהדרגה הילד נפתח למגוון רחב יותר של טעמים.

 

ילדים בררנים בוגרים יותר, בדרך כלל ישתפו פעולה בטעימות חדשות של אוכל, כל עוד הדבר נעשה בקצב שלהם ובהרגשה שהעניין בשליטתם. ישנן מספר דרכים שיכולות לעזור ליצור שיתוף פעולה מוצלח עם הילד.

 

איך מתמודדים עם ילד בררן באוכל?

 

אפשרו לילד לבחור מאכלים מקבוצת מזון מסוימת. לדוגמה, ירקות או פירות. בוחרים מתוך רשימה שמכינים איתו. מתחילים עם מזונות שהוא אוהב ומעדיף, ובהמשך עוברים למזונות שהוא פחות אוהב, אבל מוכן לטעום. שיתוף הילד בבחירת האוכל נותן לילד הרגשה של שליטה ובחירה בהיותו המוביל של התהליך.

 

איזה ירק אוכלים היום? הילד בוחר

 

שלבו את הילד בבישול. טבחים מדופלמים מנסים מאכלים חדשים וטועמים בשביל לדעת אם המנה מוצלחת, הסבירו שכל מאכל חדש צריך לטעום לפחות שלוש פעמים בשביל להחליט אם הוא טעים או לא.

 

הכינו מגוון מאכלים בארוחה. על מנת שבהדרגה יתנסה במאכלים חדשים, גם אם הוא לא טועם אותם כרגע.נסו ליצור לפחות פעם ביום ארוחה משפחתית נעימה סביב השולחן והזדמנות לחיקוי הרגלי אכילה של לפחות אחד ההורים היושב עם הילדים ואוכל בעצמו את האוכל. הורים שהיו בררניים באוכל בתור ילדים יכולים לספר את הסיפור שלהם ואיך הם בהדרגה למדו לאהוב מאכלים חדשים שבכלל לא אהבו קודם.

 

אל תשתמשו באוכל כפרס או כעונש. קושי בהצבת גבולות לילד שלא אוכל בזמן הארוחה – נתינת קינוח, חטיפים ומשקאות מתוקים בין הארוחות, או מאידך יצירת מצב של לחץ סביב מאכל מסוים שהילד חייב לטעום.

 

אוכל הוא לא עונש

 

פנו לייעוץ תזונתי מקצועי. מתאים לילדים עשויים לגלות יותר שיתוף פעולה עם גורם מקצועי ניטרלי בהשוואה להורים, וילדים שאוהבים להחליט בעצמם, וזקוקים למידע המקצועי ולדחיפה שתעשה להם את ההבדל ותעצים אותם, לילדים שמגיעים למצב של מחסור תזונתי או גדילה לא תקינה. ההורים יכולים לפנות בעצמם ליעוץ תזונתי מקצועי כאשר הם מרגישים שהם כל הזמן כועסים ומודאגים.

 

בררנות באוכל הינה תהליך טבעי בהתפתחות הילד והפיכתו לעצמאי יותר סביב גיל 2-3. על ההורים לגלות אורח רוח לבחירות המזון של הילד ולהציע לו מגוון של מזונות המתאימים לגילו, גם אם המגוון שהילד בוחר מצומצם. כשהילד גדל בד"כ הבררנות הולכת ומתמתנת. להורים יש תפקיד חשוב במתן פתרונות יצירתיים, העצמת הילד הרגיש, מתן דוגמה אישית, יצירת גבולות ברורים בחטיפים וממתקים ותקשורת קשובה לילד.

 

גלית קלקשטיין היא דיאטנית ויועצת תזונה למשפחה חברת עמותת עתיד – עמותת הדיאטנים והתזונאים בישראל

תגובות (0)
הוסף תגובה