יופי של שינוי: "אני חירשת, אבל לא שונה"

"אנשים חושבים שאנחנו טיפשים. אנשים נבהלים מאיתנו. וזה כל כך לא נכון. אנחנו בדיוק כמוכם", אומרת דניאלה גולדפינגר, בת 41, אם לילד בן 10, עובדת במרכז "נא לגעת" ביפו.

 

"עליתי לפני 13 שנים והייתי צריכה ללמוד את שפת הסימנים מהתחלה – כי שפת הסימנים שונה משפה לשפה. גיליתי שפה אנשים חירשים לא מוצאים עבודה – והרבה חברות שלי מחפשות כבר הרבה זמן", היא מספרת.

 

דניאלה הגיעה היום להתחיל את השינוי שלה – ולגרום לכם להתחיל להסתכל על אנשים חירשים כמו שהם – נורמלים , בדיוק כמוכם. צפו בפגישה עם אפרת אצ'רקן, מאפרת לייף.

"אני כבר 4 שנים מלצרית וברמנית ב"נא לגעת", שבה כל המלצרים חירשים, ובנוסף אני מורה לשפת הסימנים", היא מספרת.  "זה מקום מאוד מעניין ומיוחד, יש שם שתי מסעדות ותיאטרון – אחת מהמסעדות היא בלק אאוט – בחושך לגמרי. ואנשים אוכלים בחושך וזה נורא מעניין" גם המלצרים במסעדה הם חירשים, מספרת דניאלה.

 

 "אין עוד מקום כזה בעולם" היא מתגאה. "חשוב לי מאוד להסביר לאנשים שחירשים מסתדרים בחיים כמו כולם – אנחנו מדברים בטלפון, אנחנו מבינים הכל, אנחנו לא טיפשים. דווקא בארצות הברית יש חוק שחייבים לקבל חירשים לעבודה, ופה לא. בבקשה אל תיבהלו מחירשים, אנחנו אותו הדבר. לפעמים אנחנו לא מדברים נכון או אומרים משהו שנשמע מוזר, אבל אנחנו בדיוק כמוכם".

 

עוד ב-Onlife:

תגובות (0)
הוסף תגובה