תרופות: האם הילדים לוקחים לכם תרופות מהארון?

הורים לבני נוער לא באמת ישנים טוב בלילה. אם בגלל הילד שקיבל רישיון נהיגה, בגלל שהתחיל לבלות עם בחורות או בגלל שעולם האלכוהול והסמים קורץ לו מכל פינה. בני נוער נתונים ללחץ חברתי חזק, האינטרנט והטלוויזיה מעבירים מסרים לא חינוכיים בעליל וההורים עומדים מול הסכנות וצריכים לבחור דרך תגובה.

 

רוצים עוד סיבה לדאגה? מחקר שנערך בארצות הברית בקרב ילדים בכיתות ז' עד יב' גילה שעשרה אחוזים משתמשים שימוש שלא לצורך בתרופות מרשם ובתרופות שנמכרות ללא מרשם רופא.

 

עוד ב-Onlife:

 

"כרוקחים, אנחנו משתדלים להיות ערניים לנושא", אומר הרוקח דוד פפו, יו"ר הסתדרות הרוקחים בישראל, "אם שמים לב לצריכה מוגזמת של תרופה, או לקניה בתדירות גבוהה, אנחנו מנסים להעיר את תשומת לב הרופא המטפל כדי לוודא שמדובר בצורך רפואי, אבל לא תמיד אפשר לעלות על זה", הוא אומר בצער.

 

 

 

תופעות הלוואי עשויות להיות קטלניות

 

הסכנה להתמכר לתרופות אינה גדולה, אבל תופעות הלוואי עשויות להיות חמורות ואף קטלניות, במקרים חריגים. "רוב בני הנוער עושים שימוש מזיק בתרופות האלה, ולא מגיעים למצב של התמכרות", מסבירה הפסיכיאטרית ד"ר פאולה רושקה, מנהלת המחלקה להתמכרויות במשרד הבריאות. "אפשר לאפיין את השימוש בתרופות מהסוג הזה, לא על בסיס יום יומי, אלא באירועים מיוחדים. אמנם עם הזמן אפשר לפתח התמכרות, אבל לרוב מדובר בשימוש לרעה בתרופה, ללא התמכרות".

 

"הסכנה הכי גדולה היא לנזק התפתחותי במוח, שמתפתח עד גיל 18 לערך ולכן הוא רגיש לחומרים כימיים. שימוש מוגזם ולא נכון בתרופות עלול לגרום לנזק התפתחותי ולשינויים, שחלקם בלתי הפיכים. אחרי תקופת שימוש ארוכה נפגעות היכולות ללמוד, להתפתח ולזכור חומר חדש", לדברי ד"ר רושקה.פפו מוסיף תופעות לוואי שעשויות להופיע: האצת דופק, עליה בלחץ דם, תרדמת ופגיעה בריריות האף.

 

 

התרופה האהובה ביותר על בני נוער: סירופ שיעול

 

חומרים פעילים שנמצאים בתרופות עשויים לעורר תחושת "היי" בקרב מי שלוקח אותם שלא לצורך, סיבה נפוצה לנטילה של בני הנוער את התרופות. בארצות הברית, התרופה הנפוצה ביותר ללא מרשם שבני נוער עושים בה שימוש כדי להתמסטל היא סירופ נגד שיעול המכיל קודאין. בארץ, תרופות המכילות קודאין מצריכות מרשם רופא ולכן קשה יותר להשיג אותן, אלא אם כן הן נמצאות בארון התרופות המשפחתי. הרוקח דוד פפו מחלק את השימוש שלא לצורך בתרופות לשתי קטגוריות:

 

1. תרופות שלא מחייבות מרשם:

תכשירים לטיפול בהצטננות ובשיעול, המכילים לרוב פסאודואפדרין. אותו מרכיב נמצא באקמולי, אקמול, דקסמול ונוסידקס,  וגורם לגירוי של מערכת העצבים המרכזית. שילוב של פסאודואפדרין עם סירופ לשיעול נותן תחושה מזויפת של "היי".

 

גם אקמולי יכול להיות מסוכן

 

2. תרופות המחייבות מרשם הכוללות משככי כאבים:

טרמדקס, פרקוסט ותרופות הרגעה כמו קלונקס ווליום, המורכבות מבנזודיאזפינים. תרופות אלו מכילות רכיבים אופייוטיים או נרקוטיים והן מסוכנות לא רק מבחינת שימוש לא נכון, אלא עשויות לגרום נזק חמור לריריות האף, במידה והן נצרכות בהסנפה.

 

ד"ר רושקה מצביעה על כמה סימנים שיכולים להעיד שהילד שלכם התמכר לכדורי הרגעה:

  • אם הילד פשוט נרדם בכל מקום או באופן פתאומי
  • הילד נראה רפוי וחלש, איבריו נשמטים בזמן ישיבה
  • מבט רדוף בעיניים, חוסר עירנות
  • אובדן זכרון קל
  • ירידה בלימודים
  • כל שינוי דרסטי בהתנהגות

 

סכנה נוספת: הריטלין

 

אבל פפו מזהיר מסכנה נוספת: הריטלין, אותו כדור שניתן למאובחנים כסובלים מהפרעות קשה וריכוז, מככב אצל בני הנוער שמחפשים דרך להרגיש בהיי. "יש מסחר ער ופורה במיוחד בריטלין והנגזרות שלו, מספיק שיש תלמיד אחד עם מרשם חוקי שלא משתמש בכדורים שלו, או שמשתמש בחלק קטן, הוא עלול (וזה קורה) למכור בשוק השחור כדורים לסטודנטים, תלמידים וחיילים".

 

"אצל הסובלים מהפרעות קשב, הריטלין פועל אחרת מאשר אצל מי שפשוט מחפש משהו ממריץ", מסבירה ד"ר רושקה, "מי שצורך ריטלין כסם, יסבול מתופעות לוואי כמו דיכוי תיאבון, המרצה ועליה בתוקפנות".

 

ריטלין. עובד אחרת על מי שלא סובלים מהפרעה

 

גם שימוש מופרז בריטלין מעורר סימנים חיצוניים: "עלולה להתפתח התנהגות היפרית, ותוקפנית מאוד. בזמן השפעת הריטלין התיאבון נעלם אבל כשההשפעה פגה, עשוי להופיע בולמוס אכילה. בנוסף אפשר להבחין בשינויים במצב הרוח, היי ואז תחושת דיכאון עמוק. השינויים בהתנהגות חדים וקשה לפספס אותם".

 

האם הילד שלכם בדיכאון?

 

"לעתים שימוש בכדורים אופייניים או נרקוטיים יכול להצביע על מצבי דיכאון לא מאובחנים, על מצב נפשי חמור", אומרת ד"ר רושקה, "כדי להקל על המצוקה, כאילו בטיפול עצמי, הנער במצוקה לוקח כמות גדולה של כדורים כדי לטשטש את הכאב והמצוקה. אחת הדרכים להתמודדות של נוער הסובל מדיכאון לא מאובחן, הוא  בריחה לסמים, תרופות ואלכוהול".

 

עוד דבר שצריך לעורר את תשומת לב ההורה הוא אם הנער הולך לרופא המשפחה על דעת עצמו, לעתים קרובות מדי. במקרים כאלה יש לפנות לרופא ולבדוק ממה סובל הילד, ואם הוא נוטל תרופות כלשהן. דוד פפו מציע לבדוק את ארון התרופות המשפחתי על בסיס קבוע, כדי לאתר מחסור או היעלמות של תרופות.

 

הילד הולך לרופא על דעת עצמו?

 

הורים, נעלו את ארון התרופות!

 

"חשוב לי להעביר את המסר להורים שכבר ויתרו על תפקיד ההורה ורוצים להיות חברים של הילדים שלהם, אל תשכחו להיות הורים", מדגיש פפו, "לפקח על הילדים שלכם, להיכנס לחדר שלהם, לבדוק דברים חריגים ולשאול שאלות. לא בגלל שמדובר בילדים רעים אלא בגלל שבגיל הזה הם נוטים להיות מושפעים מכל דבר, הם עוברים שינויים רבים בגיל ההתבגרות, נתונים ללחץ חברתי  והסקרנות משתלטת עליהם".

 

תקשורת פתוחה וגבולות ברורים הם הדרכים הטובות ביותר לאיתור ולמניעת התנהגות חריגה של נוער, מאמינה ד"ר רושקה, להסביר לילד את הסכנות בשימוש בתרופות, את תופעות הלוואי, ולנעול את ארון התרופות. "עם זאת, חשוב להקפיד על תקשורת גם עם ההורים של החברים הקרובים והמורים בבית הספר. הילד צריך להרגיש שההורה מעורב, וההורה צריך לקחת אחריות על חינוך הילד ולא להשאיר אותו לביה"ס".

תגובות (0)
הוסף תגובה