שלי יחימוביץ' חוזרת למטבח

אתמול פורסם כי יו"ר מפלגת העבודה שלי יחימוביץ' תארח בביתה את 25 המועמדים הראשונים ברשימה לארוחת חג. הידיעה לוותה בתמונות של יחימוביץ' לובשת סינר ומטגנת לביבות במטבח שלה, למען יראו כולם שהכל בסדר ואפשר להרגע – יושבת הראש האימתנית היא לא רק אנושית, היא גם נשית.

 

עוד ב Onlife:

 

את יאיר לפיד לא נראה מטגן לביבות

אין לי שום עניין להיכנס לדיון על ההתנהלות של יחימוביץ' בתוך מפלגת העבודה, וגם לא בשאלה האם אישה תהיה טובה יותר או פחות מגבר בתפקיד ראש הממשלה. אני רק רוצה לדבר על ההבדלים בייצוג. כי זה דווקא יפה בעיניי, שיושבת ראש מבשלת לחברי המפלגה שלה. אבל כותרת כמו "שלי יחימוביץ' מבשלת לחברי מפלגתה במקום להזמין קייטרינג יוקרתי" לא הייתה מעוררת את התגובה שעוררו אצלי התמונות האלה.

 

יש כאן שני רבדים שמבדילים את יושבת הראש מיושב ראש, איזה שלא יהיה. בעיקרון אנחנו נוטים דווקא לחבב מנהיגים כוחניים, בעיקר בישראל. מנהיג חזק, שיביא ביטחון, רצוי גנרל, ביטחוניסט. לא נחמד, מנהיג. כוחניות היא כמעט מדד למנהיגות טובה. אבל כשמדובר באישה זה לא לגיטימי. היא כוחנית מדי, דורסנית, זה דוחה אותנו. יחימוביץ' צריכה להראות צד רך יותר, אנושי, כדי שלא ניבהל, כדי שנוכל להכיל אותה.

 

ואז מגיע השלב השני. בעוד מנהיג שירצה להראות צד רך ואנושי ילך לחבק ילדים במקלט בשדרות, מנהיגה תלך לבשל. ולא שיש בעיה עם בישול לאנשי המפלגה שלך. להיפך, אני בעד, והייתי שמחה לראות גם את יאיר לפיד מטגן לביבות לאנשי יש עתיד. אבל זה כנראה לא יקרה. אף מנהיג לא ייתפס מטגן לביבות במטבח.

 

עוטה סינר ומטגנת לטקס (צילום מסך מתוך עמוד הפייסבוק של שלי יחימוביץ')

 

הייתי מעדיפה שהיא תנצל את הזמן להנהגה

כשארה"ב הייתה בעיצומה של מערכת בחירות, כתבתי כאן על המסורת המביכה שמלווה את הבחירות שם: נשות המועמדים מתחרות ביניהן בפרסום מתכונים של עוגיות. כי מישל אובמה יכולה להיות עו"ד בוגרת פרינסטון והארוורד, ולהרוויח הרבה יותר כסף מבעלה, אבל עדיין צריכה להוכיח שהיא אישה טובה. תהיתי מה יקרה אם וכאשר הילרי קלינטון תחליט שהיא רצה לנשיאות, והאם נראה את ביל אופה עוגיות. סביר מאד להניח שלא.

 

המקרה של שלי יחימוביץ' קצת הזכיר לי את זה, אלא שהוא גרוע בהרבה. יחימוביץ' אינה רעייתו של מתמודד, היא מתמודדת בעצמה. הייתי שמחה לשמוע ממנה, למשל, הסברים על המהלך הכוחני שעשתה במפלגה אחרי פרישתו של עמיר פרץ (כמו שהייתי שמחה לשמוע ממנה איזשהו מצע מדיני בטחוני שהיא מסרבת לספק), במקום לצפות בתמונות שלה מטגנת. אלה דברים שחשוב לי לדעת בקשר אליה ולמפלגה, והייתי מעדיפה שהיא תקדיש את הזמן לזה, ולא לבישול ארוחה ל- 25 איש. אני מניחה (ומקווה) שהייתה לה קצת עזרה, כי זאת משימה שצורכת הרבה זמן ואנרגיה, בלי ציניות. אני גם מקווה שזה עזר לה להשיג את מה שזה לא יהיה שהיא ביקשה להשיג. אבל הייתי מעדיפה שיושבת ראש מפלגת העבודה דווקא תשקיע בלמצב את עצמה כמנהיגה, ולא תרגיש פתאום צורך להתנצל ולמזער את עצמה.

 

הדברים שגולדה מאיר הורישה לנו: מטבח ונעליים

זה הזמן לעשות את הקישור המתבקש לגברת גולדה מאיר. בלי קשר למלחמת יום כיפור (כאילו שתחת ראשי ממשלות אחרים היה פה שלום), או כל דבר אחר שקרה במהלך כהונתה כראש ממשלת ישראל, האישה היחידה שהגיעה לתפקיד הבכיר הזה הורישה לנו שני ביטויים: נעלי גולדה והמטבחון. בעוד יצחק רבין הוריש את "אני אנווט" ו"לשבור להם את הידיים והרגליים" וראש הממשלה המכהן בנימין נתניהו לימד אותנו להגיד "הם מפחדים", גולדה מאיר העניקה לנו מטבח ונעליים. כל הדרך הארוכה בין בטי דרייפר לקארי בראדשו.

 

הקבינט המדיני-בטחוני, או ועדת השרים לענייני ביטחון, הוא פורום של השרים הבכירים ביותר, והוא שקובע את המדיניות של ישראל בנושאים הכי רגישים ונפיצים במדינה. בתקופתה של גולדה מאיר זכה הפורום המצומצם לכינוי שדבק בו מאז – "המטבחון", משום שאז נהגו השרים הבכירים להיפגש במטבח ביתה. כי את יכולה לנהל את המדינה, אבל זה עדיין לא אומר שמותר לך לצאת מהמטבח.

 

ברור שאני מגזימה, זאת הערה מטאפורית לגמרי, אנחנו לא בשנות החמישים ומי בכלל יכולה להרשות לעצמה היום, כלכלית, להיות עקרת בית ולא לצאת מהמטבח. אבל נשים בכל זאת נדרשות להצליח למצוא זמן וכוח, בסוף יום עבודה, לדאוג גם לבית. אחרי הכל, לא היינו מצפים מיושב ראש של מפלגה גדולה, בשיאו של קמפיין בחירות, למצוא זמן להכין ארוחה ל- 25 איש. אבל ליושבת ראש זה כמעט מתבקש ואך טבעי, אם היא רוצה וצריכה לחזור למימדים אנושיים, לעטות על עצמה סינר ולהתחיל לטגן לטקס. ככה, למען הסדר הטוב.

תגובות (0)
הוסף תגובה