יופי של שינוי: למדתי מהסרטן שלי להפסיק לנסות לרצות את כולם

"לפני שנתיים וחצי גילו לי סוג של סרטן שנקרא הודג'קינס. הוא תוקף בעיקר צעירים בני 27-28, והוא החליט לתקוף גם אותי", מספרת מאיה קלימי, מחנכת כיתה ב', שמעידה על עצמה שיהא"מורה, אבל בלי עיניים בגב".

 

"באותו יום גורלי עליתי על הטיסה, נרגשת, אחרי שלושה חודשים של הכנה. התחלתי להרגיש לא טוב וזה החמיר לאט לאט. התחלתי להרגיש כאב בצד ימין של הגוף. חשבתי שיש לי דלקת ריאות. איך שהרופא בתאילנד ראה את הבדיקות הוא דרש שאחזור מיד הביתה. הוא לא סיפר לי כדי שלא אתמוטט במקום" היא מספרת.

 

מאיה חזרה לארץ ותוך פחות מ-48 שעות כבר הייתה בחדר הניתוח, ואחרי שבוע כבר התחילה את הטיפולים הכימותרפיים.

 

היום מאיה חוגגת יום הולדת שנתיים מהיום בו הודיעו לה שהיא בריאה ואין סרטן בגוף – והיא רוצה להראות לעולם את הניצחון ואת השינוי שעברה: "הסרטן לימד אותי להפסיק לנסות לרצות את כולם, להפסיק להיות יסמנית, ולשים את עצמי במקום הראשון, גם אם זה לא נעים" צפו בשינוי של מאיה בעזרת אפרת אצ'רקן, מאפרת לייף:

"הסיפור שלי מתחיל בטיסה לגן עדן עלי אדמות – תאילנד. לא היה לי מושג שהטיסה הזאת הולכת להציל את החיים שלי. עליתי נרגשת על המטוס, ולאט לאט התחלתי להרגיש לא טוב. בהמשך הרגשתי כאב בצד ימין, חשבתי שאולי יש לי דלקת ריאות אבל כשהגעתי לבית החולים בתאילנד, הרופא שלח אותי במהירות חזרה לארץ. בדיעבד, לחץ האוויר גרם לדלקת ריאות, שהכאיבה לי, וכך גילו את הסרטן ".

"כשהגעתי לארץ הבנתי שמשהו ממש לא טוב קרה לי, רק מהמבטים של המשפחה שלי. בבילניסון כבר חיכו לי, והרופאה הסבירה לי שיש לי גוש סרטני מסיבי. תוך פחות מ-48 שעות כבר הייתי בחדר הניתוח ואחרי שבוע כבר התחלתי כימותרפיה".

"החיים שלנו התהפכו ב-180 מעלות. שני ההורים שלי הפסיקו לעבוד, ואחותי, בחופשת לידה עם בת רביעית, הפעילה את כל העניינים ודאגה שלא נתרסק.

על טיפול הכימותרפיה היא מספרת: "טיפולי הכימותרפיה גורמים לחולשה להרבה תופעות לוואי, אני אחסוך מכם את הקשים ביותר. חוץ מהקאות ואיבוד שיער, מתלווה לזה גם נימול בידיים וברגליים וחולשה. היו נופלים לי דברים מהידיים כל הזמן. היו לי כאבים בלסתות וטעם של מתכת בפה כל הזמן, דברים מגעילים.

"אין דבר כזה 'הרגע הכי קשה', יש הרבה רגעים קשים. הרגע שהודיעו לי, הרגע שאני רוצה לרוץ לאוטובוס והרגליים לא זזות, הרגע שתלמיד שואל אותך למה יש לך קרחת, יש הרבה רגעים קשים. הייתי צריכה לעבור ממש שיקום פיזי ונפשי.

"אני יכולה לכתוב ספר עם כל הדברים שלמדתי מהמחלה. אבל באמת שהכי חשוב זה להפסיק לנסות לרצות את כל העולם. לאורך השנים שכחתי מי זו מאיה ומה היא רוצה, וזה מאוד קשה לעשות את השינוי הזה פתאום, כל הזמן מרגישים אשמה. אבל בסופו של דבר למדתי שאם אני מאושרת, כולם סביבי מרוצים.

"היום אני מאחלת לעצמי להיות בריאה. הרופאה שלי אמרה לי "תשמעי מאיה, את כבר נקייה אבל את עוד לא בריאה", אז זה מה שאני מאחלת לעצמי. זה ואהבה.

תגובות (0)
הוסף תגובה