מעיין חודדה: אל תיתנו לרזון לעוור אתכם

בקיץ 2011, כשכולנו צעדנו ברחובות וצעקנו "צדק חברתי", צעדה בין ההמונים בחורה אחת עם השלט "איימי ווינהאוס, נתגעגע אליך". זה היה היום שבו הצטרפה ווינהאוס למועדון 27 המפוקפק, עם מוות שכולם צפו מראש. כולנו ידענו שהיא משתמשת בסמים, ושהיא מנהלת חיים הרסניים שיובילו לאותו יעד שבסופו של דבר היא אכן הגיעה עליו – "מוות בטרם עת". מה עשינו עם הידיעה הזו? המשכנו לקרוא בצהובונים, ונהנינו מהמוזיקה שאותו מצב קטלני הוליד.

 

עכשיו ב-Onlife:

 

הרשו לי כעת להדליק את אותן נורות אזהרה, ולכוון אותם אל פליטת בית האח הגדול, מעיין חודדה, שמרצפת את אותה דרך, לאותו יעד, בהפרעת האכילה החמורה עליה הצהירה בראיון שנתנה השבוע למגזין סוף השבוע של מאקו.

 

כבר לא שמנה. מעיין חודדה מימי "האח הגדול"

 

כולנו מקנאות בגזרה הרזה של חודדה

זוכרים את התמונות הראשונות של אותה מעין חודדה שאנחנו זכרנו כבהמה גסת רוח – בגרסתה הרזה? מילות התפעלות, איווחות קנאה ושברירי חוסר אמונה פקדו אותנו למראה האם הטרייה לשני ילדים פצפונים, שלא מזכירה בכלום את אותה חיה שהטיחה כוס מים באלין לוי, בעונה ההיא של "האח הגדול". תקווה ניצתה בליבן של שמנמנות ברחבי הארץ, שראו את "השמנה הלאומית" מתענגת על בגד ים מנומר, וחושפת דיאטה בלתי אפשרית. אף אחד לא עצר וחשב לעצמו – "משהו כאן מסריח".

 

אבל הראיון שעוטר בהפקת אופנה בכיכובה של חודדה הרזה, כדי שחלילה לא נרחם עליה ונמשיך לטעון שכיף לה כי היא רזה, הוא אחד העצובים והמדאיגים שנתקלתי בהם בעיתונות בתקופה האחרונה. מעין חודדה מספרת בגילוי לב על חיים בודדים, עם בן זוג שלא נענה לקריאה הנואשת לעזרה, שהובילו אותה לאנורקסיה. לא, זה לא חמוד שאת חיה על סיגריות וקפה והדבר היחיד שאת אוכלת במהלך היום זה סרטים. זה לא מעורר קנאה – זו אנורקסיה. ואני מעדיפה את שבעת הסנטרים שלי בכל יום על פני הפרעת אכילה חמורה כמו של מעיין חודדה.

 

פעם היה קל יותר לסרב לאנורקסיה

אבל אם פעם היה הרבה יותר קל להגיד לא החלטי לאנורקסיה, הרי שהיום מכבסת המילים מציגה אותה במילה הבריאותית "דיאטה", או "התמכרות לדיאטה", שנשמעות כמו משהו שכולנו רוצות שיהיה לנו. היום כבר לא פשוט לסרב לגוף כזה בביקיני, לא כשהשאיפה הכי גדולה בחייהן של שמנמנות היא להגיע לאותו משקל יעד.

 

ולך, מר מוטי חודדה, הבעל של אותה אישה שאם ב"אח הגדול" לגלגנו עליה ונדחינו ממנה – עכשיו באמת לא נותר אלא לרחם עליה, אתה זבל של בעל. אני לא מפחדת להשתמש במילים כאלה, כי מי שרואה את אשתו מדרדרת למשקל של 48 קילוגרמים ועדיין לא מבזבז אפילו שתי מילים לנהל איתה לפני שהולכים לישון, הוא זבל של בעל ואדם די עלוב. תמיד אמרו לנו שאסור לעשות דיאטה בשביל גברים, ותמיד צריך לרדת במשקל כי זה בריא וכי זה משהו שאנחנו רוצות – והנה ההוכחה. גברת חודדה, את שוקלת 48 קילוגרמים, ועדיין בעלך לא מתפקד במשפחה ולא בזוגיות. אז כנראה שהמשקל שלך לא היה מה שיצר מלכתחילה את הבעיות בזוגיות ביניכם, קאפיש?

 

מעיין חודדה חולה מאוד

אבל יותר מהכול, אסור היה לכתבה הזו להתפרסם כפי שהיא התפרסמה, במתכונתה הנוכחית כהפקת אופנה. ואני אומרת זאת כיוצאת מאקו גאה, ואוהבת האתר. מי היה חושב לעצמו לפרסם כתבה על נערה בת 16 שהווסת שלה חלפה לה בשל בעיות אכילה ולעשות לה הפקת אופנה? מי היה מדמיין בת 14 שמצהירה שהיא איבדה יכולת לשלוט על מה שהיא אוכלת, ולצרף תמונות מלאות סטייל? לא היה צריך להתייחס למעיין חודדה לדבר פרט לאישה חולה מאוד שצריכה טיפול באופן דחוף.

 

בואו אני אגלה לכם משהו. גם אני ראיתי את האור. כן כן, למשך כמה שנים שבהן התאמנתי חמש פעמים בשבוע, אכלתי בריא ולא חטאתי אף לא לכוס קולה ובטח שלא למנת גלידה מענגת הייתי באמת רזה.  ולא הרגשתי רזה. כן, היום אני מביטה בתמונות שלי ומתמוגגת על בטן שטוחה, אבל ביני לבין עצמי, אני מודה שגם אז נפשי הייתה טרודה בענייני משקל, ממש כפי שהיא טרודה היום, אחרי שעטפתי את עצמי בכמה פחמימות מנחמות.

 

מעיין חודדה היא אישה חולה – וככל שתקדים לטפל במחלה, כך ייטב לה ולילדיה הקטנים, שצריכים דוגמה בריאה בבית, וזקוקים לאמא. אלה לא מילים דרמטיות מדי אם אכתוב שהיא מסכנת את ילדיה שיהפכו ליתומים ביום מן הימים, האנורקסיה היא מחלה שקשה לצאת ממנה. יהיה טוב אם מי מהקרובים אליה יפר את בדידותה ויעזור לה להחלים, וטוב עוד יותר אם לא נתייחס לחולות אנורקסיה כאל מושא קנאה סטייליסטי.

תגובות (0)
הוסף תגובה