יופי של שינוי: התוכי שהציל את חיי

עינבל סרטר, בת 29, מתעסקת באילוף והתנהגות של בעלי חיים בסיוע לאוכלוסיות מיוחדות. "אני עובדת עם ילדים עם אוטיזם, עם פיגור, עם הפגעות קשב וריכוז, עם קשישים, נכים, כל מי שיש לו למעשה צרכים מיוחדים ורוצה ומוכן להיעזר בבעלי חיים ככלי עבודה", היא מספרת בחיוך.

 

לתחום עיסוקה הנוכחי הגיעה עינבל, במקרה, אחרי שתוכי אחד, מיוחד במינו, נכנס לה לחיים, ולא הסכים בשום פנים ואופן לעזוב אותם. "יום אחד נכנסתי לחנות חיות ותוכי עף לי לתוך השיער, הסתבך, ולא הצליח לצאת. לקחתי אותו איתי הביתה והתחלתי ללמוד עליו. זה היה ממש בעיצומו של תהליך מאוד קשה שעברתי, בתקופה הכי קשה של חיי, בה התמודדתי עם מחלה קשה ועם גידול בראש", היא מספרת.

 

"הוא עזר לי להתמודד ולנצח, והוביל אותי לשינוי הגדול שאני רוצה לעשות בחיי ובחיי אנשים אחרים – היום, למרות שהוא כבר לא איתי. הוא עזר לי להפוך לאדם אחר". בואו לצפות בתחילת השינוי של עינבל עם אפרת אצ'רקן, מאפרת לייף, בדרך להבראה מלאה.

 

צפו בסרטון:

 

 

 

"היה לי קשר רגשי מאוד חזק עם התוכי שלי. לקחתי אותו בשיא המחלה שלי. יש לי מחלת קושינג שנגרמה מגידול במוח, ובמשך שש שנים המחלה לא אובחנה. התוכי נכנס לחיי בדיוק בעיצומה של המחלה, בתקופה הכי קשה שלה, והיה איתי כשקיבלנו את האבחון, כשמצאו לי גידול בראש, בניתוח ובתהליך החזרה לחיים ולשגרה.

 

"תוכים מגיעים לרמת אינטילגנציה של ילד בן שש ויכולים לפתח קשר רגשי חזק מאוד. מי שלא גידל תוכי, לא יבין את זה וגם אי אפשר להסביר. הוא היה הולך איתי לכל מקום על הכתף, אנשים היו נקשרים אליו מיד. הוא נכנס לאנשים ללב. הוא ליווה אותי בשנתיים הכי קשות בחיי, מהמחלה ועד תהליך ההחלמה, הפיזי והנפשי. ואז הוא עזב אותי. יום אחד קמתי, והוא לא".

 

"כשהוא מת, לא הצלחתי לקום מהמיטה כמעט שבועיים, וכשסופסוף קמתי, ישר הלכתי לעשות קעקוע שלו (בגודל טבעי) על הכתף".

 

"היום, החלום שלי הוא לפתוח מרכז שמשלב טיפול והכנה של חיות. עוד לא קיים בארץ מרכז כזה, ואני עובדת על זה ומקווה שבקרוב זה יקרה".

תגובות (0)
הוסף תגובה