בחירות 2013: מאוכזבת מכמות הנשים בכנסת

עם שוך ההפתעה בהיוודע תוצאות הבחירות כולם עוברים לתחשיבים כמותיים, שלא לומר סטטיסטיים, בלתי נגמרים, שכולם מתחילים בשאלה "כמה?". אני מודה. גם אני עושה את החישובים האלו, אבל ביני לביני יודעת שהם לא העניין. בוודאי לא העניין המרכזי.

 

אני מתקשה להתרגש מן העובדה שלכנסת ה-19 יכנסו 27 נשים. הכנסת ה-18  התחילה עם 22 נשים ובנקודת זמן מסוימת הגענו עד ל-24. התוספת הזאת ודאי תקפיץ את מדינת ישראל בסטטיסטיקות העולמיות בכמה מקומות, כי היום אנחנו במצב לא ממש מחמיא.

 

עוד ב-Onlife:

 

האמת? לא רק שאני לא מתרגשת, אני אפילו די מאוכזבת. בשבועות שלפני הבחירות הארץ מלאה בשיח תקשורתי ער וסוער שמעולם לא היה כדוגמתו סביב הייצוג הנשי בכנסת, בעצם תת הייצוג בישראל. הציפיות הרקיעו שחקים. שלי לפחות. היה נדמה שהפעם יש סיכוי לקפיצת מדרגה של ממש, ולא היא. אחרי המחמאות למרצ וליאיר לפיד אי אפשר שלא להתאכזב מכך שבמפלגתה  של ראשת מפלגת "התנועה" לא תהיה אף אישה פרט לציפי לבני עצמה, ומיותר לפתוח שוב את הדיון המקומם על המפלגות הדתיות מדירות הנשים.

 

מה נשאר אחרי המחמאות ליאיר לפיד?

 

 

27 נשים לעומת 93 גברים? לא מרגש

תוספת של נשים בודדות לנבחרת הפרלמנטרית של ישראל אינה מספקת בעיני ו-27 נשים לעומת 93 גברים זה ממש לא מרגש. לעומת זאת, אם אני מניחה לרגע את המספרים והכמות, ועוברת לדבר על מהות, אני מוצאת את עצמי דווקא שמחה ובעיקר מצפה לבאות. החדשה הגדולה היא לא כמה נכנסו אלא מי נכנס.

 

לפני שאסביר מה כל כך מרגש ארחיב מעט. אצל העוסקים בנושא הייצוגיות בפרלמנטים בעולם קיימות שתי גישות המבחינות בין שני סוגים של ייצוג. הראשון, ייצוג תיאורי. הייצוג התיאורי מתמקד במה שבבחירות הפעם לא ממש הצטיינו בו בהקשר של נשים. זהו הייצוג המתמקד בשאלת ה"כמה?" – כמה נשים / חרדים / ערבים וכו'. כמה נציגים יש לסקטור או מגזר או קבוצת אוכלוסייה מסוימת ביחס לחלקם באוכלוסייה הכללית.

 

הסוג השני הוא ייצוג מהותי. הייצוג המהותי מתמקד במהות, בייצוג תפיסות ואינטרסים של קבוצה מסוימת באוכלוסייה, ללא קשר למאפיינים דמוגרפיים כלשהם. מצדדי הגישה הזו יגידו, ובמידה רבה של צדק, כי יתכן מצב בו הכנסת תכלול מספר גבוה של נשים שלא בהכרח מייצגות אינטרסים של נשים ולא פועלות לטובתן וקידומן של נשים. חברת כנסת אישה לא בהכרח פועלת למען אינטרסים של נשים. מאידך, מספר קטן של נשים, ובהחלט גם חברי כנסת גברים, יכולים להזדהות עם אינטרסים של נשים ולקדם אותם באמצעות פעילות פרלמנטרית איכותית. בקיצור, רוצה לומר לכן כי חשוב להסתכל במה שיש בתוך הקנקן.

 

הבשורה האמיתית: פמיניסטיות רבות בכנסת

איך זה קשור לבחירות הפעם או מה מרגש אותי בעניין הזה? נדמה לי שהפעם, יותר מאי פעם, נכנסה כמות לא מבוטלת של נשים פמיניסטיות, אקטיביסטיות, אמיצות ונחושות שפעלו למען שוויון מגדרי מחוץ לכנסת, ואני רוצה להאמין שיפעלו בצורה דומה גם בקדנציה שלהן בכנסת. לא כולן אבל הרבה מהן. כאמור, זו החדשה האמיתית בעיני עבור הנשים ועבור החברה בכלל.

 

אני מחכה בקוצר רוח לראות את הצעות החוק, הצעות לסדר והשאילתות שלהן, את הדיונים והשיח שהן יכניסו לבית הנבחרים שלנו. אני מקווה שהן ישכילו ליצור קואליציות חוצות מפלגות ויעלו לסדר היום הציבורי נושאים שהגיעה העת לטפל בהם טיפול עומק.

 

רוצה לראות אותן פועלות למניעת אפליה של נשים בשוק העבודה, לשוויון במעמד האישי של נשים, פועלות למען נשים עגונות, מתנגדות בלהט להדרת נשים במרחב הציבורי, מקדמות חלוקת תקציבים הוגנת ולא אינטרסנטית ומקדמות הטמעת חשיבה מגדרית בכל תחומי העשייה שלהן.  אני מחכה לראות כיצד הייצוג המהותי של חברות הכנסת האלו פועל לטובת כולנו.

תגובות (0)
הוסף תגובה