תזונה נכונה: למה אנחנו אוכלים מתוק?

בא לך משהו מתוק. את ממש מרגישה את זה בגוף. צריכה את הטעם בפה, צריכה את הסוכר בדם, צריכה את האנרגיה ברקמות. זה לא שרק בא לך, את באמת ממש צריכה.חשק בלתי נשלט למתוק שכיח בעיקר בקרב נשים. האם מדובר בצורך אמיתי? ומי זה שצריך, הגוף או הנפש?התשובה נכונה לגבי שניהם.

 

עוד ב-Onlife:

 

הגוף לא פעם באמת צריך את האנרגיה, וסוכר הוא האנרגיה הזמינה ביותר. הוא מתעכל מהר, נכנס מהר לדם ומגיע לאיברים, בעיקר למוח.כשהמוח לא מקבל אספקה נאותה של סוכר הוא משדר למרכז הרעב במוח "אני צריך סוכר!"  ומרכז הרעב שולח אלינו שדר מאד ברור.

 

 

באילו מצבים מרגישים צורך לאכול סוכר?

1. כשלא אכלנו הרבה שעות. רמת הסוכר בדם יורדת והצורך לאזן אותה משדר לנו לצרוך סוכר.

2 כשעשינו מאמץ פיזי, ניצלנו הרבה ממקורות האנרגיה, והגוף מבקש למלא את המצברים מחדש במהירות.

3. בימים שלפני הווסת חלים שינויים הורמונאליים שמעוררים אוביקטיבית את הדרישה של הגוף למתוק.

4. כשאכלנו הרבה מתוק. הרבה מתוק? נשמע לא הגיוני?

 

למה לפני המחזור יכול לעלות הצורך במתוק? שינויים במצב הרוח כמו עליה במתח נפשי, ברגישות ובעצבנות, המתרחשים בימים שלפני סיום המחזור החודשי, נובעים מירידה ברמות של סרוטונין במוח בימים אלה. לסרוטונין תפקיד ראשי בתחושות ובמצב הרוח. היכן הקשר לאכילת מתוק? רמות הסרוטונין הנכנסות למוח תלויות באכילת פחמימות. כלומר – אכילה של פחמימות מגבירה את רמת הסרוטונין במוח.

 

 

הצורך באכילת מתוק בא מתוך ניסיון של הגוף לאזן את רמת הסרוטונין ולתקן את השינויים במצב הרוח הנובעים מהירידה ברמתו. מחקרים מראים כי צריכת הקלוריות עולה משמעותית בקרב נשים "הסובלות" מסימפטומים אלה שלפני הווסת בעוצמה יתרה.

 

כשאוכלים מתוק – רוצים יותר מתוק

כשאוכלים מתוק, הגוף מפריש אינסולין, שתפקידו להכניס את הסוכר מהדם לרקמות. כשאנחנו אוכלים סוכר, עולה רמת האינסולין בדם באופן מיידי. האינסולין עושה את עבודתו ומכניס את הסוכר לרקמות. לפעמים זה קורה מהר עד כדי כך שעלול להיווצר מצב הפוך, בו רמת הסוכר בדם ירדה יתר על המידה.

 

אצל שמנים, רמות האינסולין הגבוהות נשארות לאורך זמן. לעיתים מופרש אינסולין עודף, ולעיתים לא מתפנה מהדם ביעילות. הימצאות האינסולין בדם גורמת לצורך באכילת מתוק.אז כשלא אוכלים – מרגישים צורך וכשאוכלים יותר מדי – מתעורר צורך.כדי להימנע מהתנודות הללו עדיף לאכול כל ארוחה מזונות המספקים אנרגיה בצורה מתונה, פחמימות המגיעות מדגנים (עדיף מלאים), קטניות, תפו"א וקינואה.

 

 

וויתור על פחמימות בארוחה גורם לתנודות ברמת הסוכר, הגורמות לשינויים הורמונאליים שמטרתם לגייס סוכר ממאגרים בגוף. איזונים אלה מתרחשים כל העת ואין צורך להעצים אותם. צריכה מתונה של פחמימות תורמת להפחתה בצורך המיידי לאספקת אנרגיה ממתוק.

 

האם הצורך בסוכר הוא רגשי?

בדרך כלל הצורך הוא לא רק רגשי, אלא שילוב של צורך פיסיולוגי אמיתי עם צרכים רגשיים שאנחנו משליכים על מתוקים. "זה מנחם", "מפנק", ו"מגיע לי".

 

אם נדע להפריד בין צורך אמיתי לרגשי, נוכל להיות קשובים לצרכים שלנו, ולא להיכנס למעגלים של הימנעות ואיסורים.לכולנו יש שיחה פנימית על מתוק: "משמין", "אסור", "עדיף לא לגעת כי אם מתחילים לא מפסיקים." שיחות פנימיות יכולות להוביל אותנו למצב שבו אנחנו לא לומדים לאכול מתוק במידה הנכונה או לניסיון להימנע מאכילת מתוק.  זו גישה שהיא מתכון כמעט בטוח לכישלון.

 

 

הקושי בהתמודדות נובע מחד מצורך אמיתי שמנהל אותנו בניגוד לרצוננו, אלא שהוא מלווה בתסכול מאכילה שאין בה בחירה וגם לא הנאה. "בכלל לא רציתי לאכול את העוגיות האלה, זה לא באמת טעים". התחושה של אכילה מיותרת מובילה לרגשות אשמה, לשיפוטיות עצמית, אשר מובילות במקרים רבים – לאכילה נוספת.

1. הקשיבי לעצמך. שאלי את עצמך: עד כמה אני צריכה את השוקולד הזה עכשיו?

2. בהתאם לתשובה קבלי החלטה. אל תתחכמי עם צורך אמיתי. הוא ירדוף אחריך וישיג אותך.

3. תני לעצמך מה שאת צריכה. כשאת עושה את זה מתוך בחירה ומודעות, סביר להניח שלא תחושי אשמה.

4. אם בא לך עוד, חזרי על אותו תהליך. אל תנסי לחסוך. תהיי אותנטית, אמיתית. פעלי מתוך יושרה.

5. תיהני ממה שאכלת.

 

אימון על הקשבה לצרכים הוא תהליך שמאפשר אכילת מתוק במידה נכונה. ההקשבה מדלגת מעל איסורים, ומלמדת אותנו לתת לעצמנו את מה שבאמת עושה לנו טוב. גם אם זה מתוק.

 

תגובות (0)
הוסף תגובה