גברים: למה הם לא רוצים לדבר על זה?

עובדה ידועה היא שנשים מדברות על הכל. עם כולם וכולן.  אבל גברים, זו כבר אופרה אחרת לגמרי, או ליתר דיוק שיח אחר לגמרי. מערכות יחסים אולי מעניינות אותם, אבל השיחות על כך קצת נראות להם מיותרות. בכלל, גברים כנראה ממעטים לנהל את שיחות "יחסינו לאן", גם כשהמצב נראה גרוע.

 

לדברי  ד"ר דני קפלן ראש המגמה ללימודי גבריות בתוכנית למגדר באוניברסיטת בר אילן, חוסר היכולת של הגברים לנהל שיחות נובע מסוג של "נכות רגשית". הוא מסביר כי התפיסה לגבי "הנכות הרגשית של הגברים" היא תוצאה של המהפכות החברתיות של מאה השנים האחרונות, בעיקר לאחר המהפכה הפמיניסטית, שהדגישה את היכולות התקשורתיות של הנשים. המהפכה הזו נתנה לגיטימיציה מוחלטת להבעת רגשות כדרך כמעט בלעדית לתקשורת בין אנשים. הלגיטימציה הזו השאירה את הגברים לגמרי חסרי יכולות.

 

אחת התוצאות של "הנכות הרגשית" הזו היא נטישת יחסים זוגיים במצב שבו מתעורר איזשהו קושי. במקום לדבר על הבעיות ובדרך לגעת גם בכמה עצבים חשופים, הגברים מעדיפים לעזוב את מערכת היחסים הבעייתית, ולהמשיך למערכת היחסים הבאה. ד"ר קפלן מסביר כי הקשיים בהבעת רגשות לא מתבטאים רק ביחסים עם בנות זוג, אלא גם ביחסים עם חברים. "בעבר הרחוק נתפסו גברים כחברים הכי טובים בין גברים, אבל בעשורים האחרונים הם מצטיירים כנכים רגשית גם בינם לבין עצמם וגם מול בנות זוגם".

גברים לא בוכים אף פעם

לדברי ד"ר קפלן, כבר בילדות, המסרים הברורים שמקבלים  גברים הם שגברים הם חזקים ולא בוכים אף פעם. "אבל לבכות, זה לא רק לבכות, אלא זו כל היכולת להביע רגשות", אומר ד"ר קפלן ומוסיף, "יכול מאוד להיות  שגברים פשוט לא מוצאים טווח מספיק רחב של רגשות כדי להתמודד עם מערכת יחסים". באותו אופן, שירי ילדים שפעם תיארו ילד בשיר 'אינני בוכה אף פעם' כגיבור, מקבלים פרשנות חדשה לפיה מי שלא בוכה אטום רגשית. "זה אותו סטריאוטיפ רק מזווית שונה", הוא אומר.

 

חגית ורד, מטפלת זוגית מוסמכת, מכירה את התופעה של "אטימות רגשית" מטיפולים זוגיים שהיא עורכת. היא מספרת כי רוב הזוגות מגיעים לטיפול כשיש להם בעיה בתקשורת. "היות שתקשורת מילולית היא הצד היותר חזק אצל נשים,  ישנה הרגשה שהגברים הם אלו שיסיימו את הקשר. אבל בפועל, יכול מאוד להיות שגברים דווקא רוצים לטפל בבעיות בקשר שלהם, אבל פשוט לא יודעים איך. זה נובע כנראה מהנוקשות הגדולה יותר שלהם בשיתוף פעולה, ובכך שהם באמת ובתמים מתקשים לחשוף את רגשותיהם ולתאר את שעובר עליהם".

 

אן מסד, מטפלת משפחתית ומדריכה מוסמכת בטיפול זוגי ומשפחתי, ת.ל.מ., דווקא מציעה הסבר ביולוגי להבדלים המילוליים בין הגברים לנשים."ישנם היום הסברים מתחום מדעי המוח, שמצביעים על הבדלים בפעילות ההורמונאלית והביולוגית במוחם של נשים ושל גברים, ומכאן נובעת ההתייחסות לדברים. כך ,למשל, שיחות נפש ודיבור על רגשות הם מנת חלקן של נשים. גברים יברחו מזה כמו מאש. הסיבה לכך נעוצה בהפרשות האוקסיטוצין. בעוד שהאוקסיטוצין משולב עם אסטרוגן גורם לתחושת רוגע ושלווה, האוקסיטוצין והטוסטסטרון מגבירים את הלחץ".

רבים, הולכים

ורד מסבירה כי האטימות הרגשית הגברית בולטת מאוד בעיקר בגילאים צעירים. "גברים צעירים רואים את העולם בשחור ולבן. הם לא מסוגלים להבין שהאפור הוא האזור שמגיעים אליו אחרי הבנת הרגשות באופן הדדי. גברים צעירים לא בשלים עדיין להבין את המורכבויות של מערכות יחסים".

 

ד"ר קפלן מתייחס לעובדה, שהתפיסה הגברית הדיכוטומית של מערכות היחסים היא לא חדשה. אם בעבר מערכות יחסים התחילו והסתיימו בקול ענות חלושה, כי פשוט לא דיברו על זה – היום אי אפשר בלי לדבר על זה, דבר שמשאיר להם בחירה מאוד מצומצמת: לדבר על זה או לפרק את מערכת היחסים. "השינויים החברתיים והתרבותיים של המאה האחרונה, מובילות לתפיסה שנטישת מערכת יחסים היא דבר שלילי. אבל בראייה הגברית את העולם, זה בסך הכל בלתי נמנע".

תגובות (0)
הוסף תגובה