תמר זנדברג: לסטודנטיות אסור להקים משפחה?

במרוצת 2011 אישרה המועצה להשכלה גבוהה המלצות חדשות לסטודנטיות וסטודנטים בנושא אימוץ ולידה. ההמלצות נראו מעודדות ומתקדמות, אבל מה בפועל קרה מאז ועד היום? את השאלה הזאת הצגתי בפני סגנית השר לענייני צעירים, סטודנטים ונשים (שימו לב באיזה מיקום ולאיזה נושאים נופלות 51% מהאוכלוסייה), ח"כ גילה גמליאל.

 

כדי להבין במה מדובר, אני רוצה להציג את הפער בין היחס שמקבל סטודנט שיצא לשירות מילואים לבין סטודנטית שהרתה וילדה. סטודנטית לאחר לידה מחויבת לחזור ללימודים לאחר שלושה שבועות (תקופה אשר למעשה כל סטודנט רשאי להיעדר בה, בכל מקרה), בעוד שסטודנט במילואים רשאי להיעדר "ללא הגבלה". סטודנטית לאחר לידה זכאית למועד בחינה מיוחד אחד בלבד, בעוד שסטודנט במילואים רשאי למועד מיוחד עבור כל מועד אותו החמיץ; המוסד האקדמי מחויב לסייע לסטודנט שחזר מילואים בהשלמת חומר, ולסטודנטית אחר לידה – לא. והרשימה עוד ארוכה.

 

עוד ב Onlife:

 

 

סטודנטיות אחרי לידה עדיין לא מקבלות הקלות

"ההתאמות אותן ביצעתן כוללות, בין היתר, הקלות בהגשת מטלות באיחור, פיצול או הקפאת לימודים מועדים מיוחדים בבחינות", ציינתי בפניה. "היום אנו עומדות כשנתיים אחרי האישור ועדיין קיים פער בין צרכי הסטודנטים והסטודנטיות האימהות היולדות ובין המצב בפועל. הפער צורם במיוחד כשמשוות בין סטודנטיות לאחר לידה לבין סטודנטים שמשרתים במילואים. סטודנטית יכולה להעדר רק שלושה שבועות לאחר חופשת לידה בעוד סטודנט במילואים יכול להעדר ככול שדרוש. סטודנטית שילדה זכאית רק למועד נוסף אחד בעוד סטודנט במילואים זכאי למספר המועדים שהפסיד".

 

 

שאלתי אותה האם ומתי יתבצע התיקון הזה. "הארכת חופשת הלידה כפי שמקובל בכל החברה, שזה שישה ואף שמונה שבועות", ציינתי. "התייחסות ללידה מוקדמת שאינה קיימת היום, אפשרות ללמידה מקוונת מהבית, מקומות ישיבה מיוחדים ונוחים, דבר שלא קיים היום, ומקשה פיזית, כפי שציינת בעצמך בדבריך. תינוקייה בכל מוסד אקדמי, ומלגות מיוחדות לאימהות וביטול התניית המלגות ברצף לימודים, דבר הפוגע במי שיוצאת לחופשת לידה".

 

התשובה שניתנה לי מסגנית השר גילה גמליאל הייתה לא מספקת, בלשון המעטה. "מה שאנחנו הובלנו זה הצעת חוק באופן כללי, בדיוק את הסוגיות הללו העלנו בפני המל"ג, ונתנו להם את הריספקט שהם ידעו להעביר את הכלים והנהלים. אני חושבת שהבית הזה בדרך כלל אמור לקבוע את המדיניות והכללים בגדול ולאו דווקא להיכנס לפרטים, רק בלית ברירה".

 

 

המדינה מעודדת אותנו להקים משפחה, אבל משאירה אותנו לשאת בנטל

שנתיים לאחר אישור ההתאמות קיים פער בין צורכי הסטודנטיות לבין התנאים בפועל, פער ביחס בין המוסדות השונים ופער גדול עוד יותר בין ההקלות שמקבלות אותן סטודנטיות לבין אלה שמקבלים סטודנטים וסטודנטיות המשרתים במילואים.יש לציין כי ישנה חשיבות רבה לשירות מילואים, ואחריות שהמדינה צריכה לקחת על אלו שמשרתים, אך הפערים מחייבים התייחסות.

 

בהתבוננות יבשה אפשר לטעון כי יציאה לצורך שירות מילואים היא חובה שהמדינה מטילה על הסטודנט, ושירות שהוא מעניק לה, בעוד לידה היא בחירה. אבל יש לזכור שאנחנו חיים במדינת ישראל, זאת שמעניקה פרסים לאגודת אפרת, מדינה שמעודדת ילודה ופריון. אז מדוע המדינה מעודדת אותנו ללדת ואז מסירה אחריות כשאנחנו הופכות לאמהות?  

 

שוב אנחנו נתקלות במצב בו המדינה מעודדת אותנו להקים משפחה, אך משאירה אותנו לשאת בנטל הגידול. מטובתה של המדינה לעודד נשים לרכוש השכלה גבוהה, דבר אשר משפיע על יכולת ההשתכרות שלהן, ואפילו על מידת האושר שלהן. אני מתכוונת להילחם לשוויון מלא בין סטודנטיות וסטודנטים והנגשת מוסדות להשכלה גבוהה לנשים.

 

הטור נכתב על בסיס תחקיר מקיף בנושא שנערך על ידי איה דבורין, ממכללת ספיר

תגובות (0)
הוסף תגובה