ציפי לבני נגד משה קצב: אין חנינה באופק

מאז הבחירות נדמה שח"כ ציפי לבני נעלמה מהעין. רוב תשומת הלב הציבורית מופנית בימים אלה לשר האוצר יאיר לפיד, סטטוסיו המשונים, גזרותיו האימתניות ומשחקיו עם החרדים ב"מי גנב לנו ת'כסף".

 

לבני, שהתמנתה לאחד התפקידים הכי הרגישים שאפשר לחשוב עליהם במדינה דמוקרטית – שרת המשפטים, התחילה כנראה לעבוד בשקט. אחרי הכל, ההבטחה של נתניהו לתת לה בסופו של יום דריסת רגל במשא ומתן עם הפלסטינים, נראית כרגע כמו בדיחה עצובה.

 

וכך, ההחלטה הראשונה שלה שתופסת כותרות, היא להמליץ לנשיא המדינה שמעון פרס לדחות את בקשתו של משה קצב לחנינה.

 

עוד ב Onlife:

 

קצב, שיושב בכלא ושר לעצמו מדי בוקר "הוא זכאי, הוא זכאי", ביקש שינכו שליש מעונשו, כשעל פי הפרסומים בתקשורת, הנימוקים לבקשה קשורים בעיקר לסבלה של המשפחה. לבני, מצידה, הגישה את התנגדותה לפרס, שמאחוריה גם שיקולים הקשורים בכמות העבירות ובסוגן, אבל גם במעמדו של קצב בזמן שביצע את העבירות. "נשקל סבלן של הנשים שאת כבודן הוא רמס ואת גופן ונפשן חילל, תוך ניצול סמכותו וכוחו כנבחר ציבור", מסרה שרת המשפטים.

 

התחילה לעבוד בשקט. ציפי לבני (צילום מתוך ויקימדיה)

 

ניצול עמדת סמכות או יחסי מרות בהקשר של הטרדה מינית הוא תופעה שכיחה מדי. המקרה של קצב, כפי שמתואר בפסק הדין שלו (וגם בספרה של אודליה כרמון), מראה על חוסר ההבנה הבסיסי של הנשיא לשעבר באשר לעולם בו הוא חי. עבורו, עצם עמדת הכוח שניתנה לו על ידי החברה, היא סיבה מספקת לנצל אותה. לכן הוא גם לא רואה צורך להביע חרטה, או, לא עלינו, להודות באשמה. במוח של משה קצב, אם יש אדון ועבד – כל אחד צריך למלא את תפקידו.

 

בסופו של דבר, לקצב אין הרבה מזל כי עם שרת משפטים נבונה, ונשיא שזוכר לו את ההפסד הקודם, כנראה שחנינה לא נראית באופק. מצד שני ולמרבה הצער, לחברה שלנו יש סלחנות רבה כלפי משה קצבים באשר הם.

 

באשר לשרת המשפטים, הבחירה של ציפי לבני משמחת לא בגלל ההתעקשות הנקודתית שלה, אלא כי היא מסמנת, יש לקוות, מגמה מבורכת בכנסת הנוכחית: לא רק מרב מיכאלי וזהבה גלאון קוראות לעצמן פמיניסטיות ועושות מעשים פמיניסטיים, אלא גם שרות בעמדות בכירות. נכון, עדיין צריך להתמודד עם מיני מירי רגביות, אבל עם נשים כמו ציפי לבני או יעל גרמן בממשלה, ועוד כמה ח"כיות טובות בין לבין, אולי יהיה כאן שינוי.

 

 

הנשים שעשו את השבוע

ריס ווית'רספון

בתוך קבוצת הילדות הטובות של הוליווד, ריס ווית'רספון היא כנראה הטובה ביותר. בחורה דרומית, כפי שאוהבים לומר, נעימה למראה, אימא מסורה, חייכנית להפליא, שלא הסתבכה ביותר מדי שערוריות. זה השתנה השבוע, כשווית'רספון ובעלה נעצרו על נהיגה בשכרות, התחצפו לשוטרים ונעצרו. לא שאני מעודדת התנהגות כזאת, חלילה, אבל לתדמית האובר-חביבה של ווית'רספון זה כנראה יעשה רק טוב. רק שלא תגמור לנו כמו בריטני עם קרחת.

 

קייט מידלטון

בסוף החודש תחגוג הדוכסית מקיימבריג' עם בעלה שנתיים של נישואים. ביולי הקרוב, כך לפני התחזיות, היא תלד את הצאצא המלכותי הראשון. בין לבין, היא הוסיפה לעצמה עוד שלושה ארגוני צדקה, נוסף על הארבעה שכבר פרסה עליהם חסות. מידלטון, צריך לומר, לא נבחרה על ידי העם ובכל זאת – העולם מצפה ממנה למלא תפקיד. השבוע היא נאמה במרכז גמילה על הסכנות שבהתמכרות, ויום לפני זה מול חברי ארגון הצופים. בשום מקרה, היא לא הפכה את נוכחותה למסיבת טייקונים ומקורבי שלטון ודווקא ממרום מעמדה – מדווחת בכל רחבי התקשורת כנעימה ועם רגליים על הקרקע. אה, וגם יש לה אחלה סטייל – לידיעת הקוראת שרה נתניהו.

 

התהייה השבועית

ניקול ראידמן ערכה השבוע מסיבה להשקת האלבום שלה, בצירוף תצוגת אופנה של מעצב העל טרי מיוגלר. ראידמן, במפגן מופתי של טעם רע והרבה כסף, הצליחה להדגים שוב כי כסף אולי קונה אופנה, אבל ממש לא קונה סטייל.

תגובות (0)
הוסף תגובה