משחק מחרמן בפייסבוק לא יציל מסרטן השד

הכל התחיל בהודעה אחת לאינבוקס שקיבלתי באוקטובר 2010. כך היא הגיעה אלי: "חברה שלי הציעה שאנחנו (הנשים) נעשה משהו מיוחד בפייסבוק באוקטובר הזה, לכבוד חודש סרטן השד. זה מאוד פשוט ואני מזמינה אותך להצטרף אלינו באירוע האונליין הזה. בשנה שעברה המשחק היה לרשום בסטטוס את צבע החזייה שאת לובשת. זה גרם לכל הגברים לתהות לגבי פשר העניין במשך ימים ארוכים… למה כל הנשים הללו רושמות צבעים בסטטוס? השנה המשחק מתקשר לתיק, ארנק, ילקוט או בעצם כל מה שאת משתמשת בו בכדי לשים את הדברים היומיומיים שלך. אז השאלה היא: איפה את שמה את התיק שלך ברגע שאת נכנסת הביתה ?

 

"התשובה צריכה להיות למשל: "אני אוהבת על השולחן", "אני אוהבת במטבח", "אני אוהבת בארון". עכשיו תורך, רק תרשמי את תשובתך בסטטוס שלך בפייסבוק, מסנג'ר וכדומה. בשנה שעברה משחק החזייה הגיע לחדשות. בואו נעשה את אותו הדבר עם התיקים וניראה כמה אנחנו חזקות! לא לספר לגברים! רק לרשום תשובה בסטטוס".

 

קמפיין שאמור לגרום לגברים לגמור על הקיר שלך

אז למה זה מרגיז אותי כ"כ? הרי זה קמפיין שאמור להעלות מודעות לנשים. לא ולא, זה אמור לגרום לגברים לגמור על הקיר שלך.

 
מתוך ההודעה, שטות מס. 1:

"זה גרם לכל הגברים לתהות לגבי פשר העניין במשך ימים ארוכים… למה כל הנשים הללו רושמות צבעים בסטטוס?".
 

נכון, יש גברים שחולים בסרטן השד, אך מספרם זניח מול הנשים. סרטן השד ברובו "מתלבש" על נשים, ומשנה את חייהן ללא הכר.  אם זה המצב, למה אנחנו, הנשים, צריכות לגרום לגברים לתהות? זו בעיה "שלהם", או "שלנו"?

 

מתוך ההודעה, שטות מס. 2:

"התשובה צריכה להיות למשל: "אני אוהבת על השולחן", "אני אוהבת במטבח", "אני אוהבת בארון"".

 

אז בסדר, את רוצה שהוא יחשוב שאת עושה את זה על השולחן. שהוא יפתח פנטזיה מינית, או ירייר על הקיר שלך. הוא בטח ידמיין אותך במשרד שלו, על השולחן, נועל את הדלת, אומר למזכירה לא להעביר שיחות ויזיין אותך וירטואלית. את באמת חושבת שהפנטזיה שלו תהיה זהה אם יהיה לך שד אחד? או אפס מהם?

 

איך זה שהוא יפנטז עליך עושה איתו סקס על האופניים (כן, היתה גם אחת שכתבה "אני אוהבת את זה על האופניים"), יעורר מודעות אצל אחותך, חברתך, או סתם אצל חברה וירטואלית שלך מהפייסבוק?

 

אז יופי, גרמת לגבר לתהות על מה מדובר, אבל לא עשית מעבר לזה כלום. בעצם, עשית המון: יצרת זילות של סרטן השד. יצרת זלזול במחלה, התייחסות אליה מהמקום הכי נמוך שיכול להיות. יצרת מהומה על לא מאומה.  ממוגרפיה בטוח לא תצא מזה.

 

מתוך ההודעה, שטות מס. 3:

"בשנה שעברה משחק החזייה הגיע לחדשות. בואו נעשה את אותו הדבר עם התיקים ונראה כמה אנחנו חזקות!"

 

נו, באמת. מה בין זה לבין חוזק? בעיניי, אין פה שום קשר לחוזק, רק לחולשה. חולשה, שלא מאפשרת לאשה להבין שכשהיא עושה פעולות ללא חשיבה מעמיקה, היא לא ממש "אשה חזקה", אלא היא "אשה מובלת".

 

איפה הקשר לסרטן השד?

 

לחסל את המשחק לפני שהוא מתחיל

ברגע שקיבלתי את ההודעה המטופשת הזו, החלטתי שאני שמה קץ למשחק הזה. ופרסמתי סטטוס בפייסבוק:

 

"פייסבוק זה סוג של עדר, אבל גם עדר צריך קצת הגיון בריא. והפעם, זה היה חולני..אני מחכה שמישהי מהנשים שמפיצות את "מייל הטיזר הנשי למען סרטן השד" תסביר לי איך טיזינג לגברים בנוסח "בא לי על הארון" או "אני עושה את זה על הרצפה" תורם להגברת המודעות לסרטן השד. אה, מצטערת אם הרסתי לכן את המשחק, אבל לא משחקים עם סרטן. עם גברים תשחקו חופשי, עם סרטן לא. בנות, במקום לקשקש על איפה אתן אוהבות לשים את התיק שלכן, תוציאו ממנו את היומן ותרשמו הערה למחר: "לקבוע תור לממוגרפיה". לא תיק. תיק-תק".

התגובות לא איחרו לבוא. הבאזז היה גדול, וטוב שכך. בכל מקום דיברו על זה.
הוזמנתי להתראיין ב-FM103. הסטטוסים שלי הופיעו ב"לאשה", ב"חורים ברשת", ב"סטטוסים מצייצים". נשים כתבו לי על הקיר: "בזכותך אנחנו הולכות לעשות ממוגרפיה". אני את שלי עשיתי.

 

חשבתי שזה נגמר. בסדר, הגברים הבינו שאתן, הנשים, מנסות לעשות טיזינג. ושוב, באוקטובר 2012 זה תקף שוב, הקמפיין הכל כך  מיותר הזה. קמפיין, שכמו סרטן טוב, שולח גרורות לכל מיני קירות של נשים שחושבות שהן כאלו "מגניבות".

 

גם לי בא לטוס לשבע שנים לניו יורק

בקמפיין של אוקטובר 2012, הבנות היו צריכות לכתוב סטטוסים (לשם שינוי לא מיניים), שמספרות לאן הן טסות ולכמה זמן. הקירות התחילו להתמלא ב"אני נוסעת לאפריקה לשבועיים", "אני נוסעת לניו יורק לשנתיים". לרגע היתה תחושה שכל נשות פייסבוק קיבלו טלפון מאראלה ממפעל הפיס. מה בין זה לבין מודעות לסרטן השד? אחרי כמה דקות הבנתי.

 

כשמתים מסרטן, טסים בטיסה ישירה לשמים. לא לשבוע, לא לחודשיים ולא לשנתיים. לכל החיים. טוב, טוב, טוסו.  עשו טובה וטוסו לי מהאינבוקס ומהפיד. הפעם הסתפקתי בתמונה. תמונה אחת, שאומרת את הכל, הכי פשוט, הכי נקי. התמונה קיבלה 578 שיתופים, תוצאה הרבה יותר טובה משעשו כל הנעלמות והטסות מהארץ.

 

והנה שוב יש גרורות

אתמול, שוב הגרורות של המשחק המיותר הזה הגיעו לאינבוקס שלי.  אוקטובר עוד לא בפתח, רק השרבים המעיקים של האביב, המדורות של ל"ג בעומר בפתח וגיצים מהקמפיין שוב איימו לשרוף לי את התאים הבריאים במוח. זו ההודעה שקיבלתי:

"זה הזמן השנה להרים את המודעות לסרטן השד! אז כולנו זוכרים את המשחק בשנים האחרונות שכולן כתבו בסטטוס מה הצבע החזייה שלה או את הדרך שבה אנחנו מחזיקים את התיק שלנו?

אז השנה, זה מעט שונה. את צריכה לרשום את מידת הנעליים שלך (רק מספר) ואחריו את המילה ס"מ וכמה זמן לוקח לך לסדר את השיער שלך בבוקר. זכרי שבשנה שעברה כל כך הרבה בחורות לקחו בזה חלק שזה גרם לטלוויזיה הבנילאומית להזכיר את זה וזה לגמרי עזר להעלות את המודעות. אל תספרו לבחורים למה אנו מתכוונות. תנו להם לנחש;);) עכשיו תורך…וניתן לכל הגברים להשתגע מניחושים. לדוגמא : 36 ס?מ לוקח לי חצי שעה!!!!!!"

 

אויש, נו. שוב "ניתן לגברים להשתגע מניחושים"? למה "הם" צריכים להשתגע?

אנחנו צריכות להשתגע מהמחשבה על טיפולים, כימותרפיה, קרחות, הקרנות, בחילות, כריתות, שחזורים, טיפולים הורמונליים, תופעות של גיל המעבר, גרורות, מוות.

 

כן, יש לי כמה חברות שלא שיחקו, אלא נלחמו. חלקן עדיין נלחמות. חלקן כבר לא כאן. כבר אמרתי, סרטן זה לא משחק ומודעות לסרטן זה לא סטטוסים שמתאים לערוצי פורנו לייט. כהרגלי, החלטתי לעצור את זה, ויפה שעה אחת קודם.

 

זה מה שכתבתי בתגובה אצלי בקיר:
"הודעה חשובה לגברים (ולנשים חכמות):
שוב התחיל המשחק השנתי המטופש שיגרום להעלאת העצבים שלי, אבל לא יעשה כלום להעלאת המודעות לסרטן השד. אם תראו סטטוסים בנוסח: "36 ס?מ לוקח לי חצי שעה", או "10 ס"מ לוקח לי עשר דקות", תבינו שהן לא מדברות על גודל האיבר שלכם או על הסטוץ שלהן מאתמול בלילה, אלא משחקות במשחק שמסביר את רמת האיי קיו שלהן

בנות חכמות, לכן אני ממליצה לא לשחק. סרטן שד זה לא משחק ומה זה 36 ס"מ של איבר גברי לעומת גידול של 5 ס"מ באיבר נשי?  הגודל, במקרה הזה, כן קובעגילוי מוקדם מציל חיים! 

לכי להיבדק, כדי שתוכלי עוד הרבה שנים לרשום את מידת הנעליים שלך (רק מספר) ואחריו את המילה ס"מ וכמה זמן לוקח לך לסדר את השיער שלך בבוקר.
קפיש? *מי שתשלח לי את ההודעה האידיוטית הזו לאינבוקס, תימחק מיידית!"

 

אז נשים, אם אתן רוצות לחרמן גברים ולגרום להם לרייר על הקירות שלכן בפייסבוק, עשו לי טובה, תמצאו איזה הקשר אחר שבו זה יהיה אולי אפילו מצחיק. בקונסטלציה של סרטן שד, זה ממש לא.

תגובות (0)
הוסף תגובה