איך לתקשר עם פמיניסטית – המדריך המלא

אם נולדת מתישהו בארבעים השנים האחרונות, סביר להניח שהתבגרת לתוך עולם בו "שוויון" זו לא מילה גסה. למעשה, כנראה שכבר על ברכי אמך חונכת להתייחס לנשים כמו שאתה מתייחס לגברים. אולי עם מעט יותר נימוס וטיפה פחות פלוצים, אבל באופן כללי אתה מאמין בשוויון.

 

עוד ב Onlife:

 

ובכל זאת, מדי פעם אתה מדבר עם מישהי – מישהי שנראית נורמלית לחלוטין ובאווירה הקלילה שנוצרת אתה זורק איזו בדיחה. לא משהו קשה מדי או גס, רק פאנץ' קצר שמערב את 'מעמד האישה' ואת הבלטה שלפני הכיור ופתאום היא מתחילה לצעוק עלייך דברים כמו "פטריארכיה" או "תרבות האונס". כל מה שאתה מצליח לעשות זה לשבת שם, להרגיש נזוף ולחשוב לעצמך איך פמיניסטיות הן נשים מרירות המקדישות את זמנן לשנאת גברים ושריפת חזיות תוך התעקשות לא לגלח רגליים. איכשהו, דברים שפעם היו מצחיקים, היום יקימו עליך את הג'יהאד הפמיניסטי. ולמה, למה לעזאזל זה לא מצחיק? ובכן, אתה מאמין בשוויון, אבל פשוט לא מודע לעומק הפער.

 

פמיניזם זה מבלבל, אבל בשביל זה אנחנו פה

בחיים קל לך יותר מאשר לנשים והן צריכות להתאמץ פי כמה כדי לקבל את אותם הדברים. עוד לפני שנולדת, החיים עוצבו כך שלך יהיה קל יותר להיות חזק: מעבר ליתרון הפיזי שהביולוגיה העניקה לך, אתה מקבל יתרון לא הוגן גם בפוליטיקה, בעבודה, בכלכלה. זו הסיבה שיש יותר גברים מנשים בכל עמדות הכוח, בכל תחום. יותר מזה; יש מערכת שלמה שנועדה לשכנע את כולנו שזה "טוב" ו"טבעי" שלגברים קל יותר להיות משפיעים וחזקים מלנשים. זו הסיבה שפמיניזם זה מבלבל. אבל, אל תדאג – בשביל זה אנחנו פה .

 

אם אתה שומע "לגברים קל יותר מלנשים לצבור כוח" ואומר לעצמך "שטויות, אני עבדתי קשה על כל דבר שהשגתי", אז היה שלום ובהצלחה. זהירות על הראש כשאתה נכנס למערה שלך, התקרה נמוכה. לעומת זאת, אם קראת את כל זה ואמרת "היי, אני מסכים עם כל הדברים האלו!", אז מזל טוב, אתה פמיניסט. יש חולצה ועוגיות במורד המסדרון וכל מה שנשאר לך לעשות זה לקרוא את הכללים הבאים. תוך זמן קצר חייך, כמו גם היכולת שלך לתקשר עם נשים המתהדרות בתואר פמיניסטית, ישתפרו פלאים.

 

1. טפח לעצמך על השכם
350 מילים בתוך טקסט שמדבר על פמיניזם וגבריות ואתה עדיין כאן – יש לך נכונות אמיתית להתמודד עם המציאות, ללמוד ולהתקדם. אבל אף אחד לא יחמיא לך על זה. כמו הרבה דברים שאתה עושה לבד כשאין אישה שתהיה מוכנה לעשות אותם איתך. בוא נמשיך. 

 

2. תן לה לגמור
עזוב את זה שרק שליש מהנשים גומרות מחדירה, רובן אפילו לא גומרות לדבר, כי יש איזה גבר עם קול חזק יותר שמחליט שהוא שמע מספיק והוא כבר "הבין מה הקטע" שלהן. תהיה מאהב טוב וחכה לתורך. שיחה היא לא רק התכנון של "מה אני אגיד כשהיא תסיים לדבר", אלא גם היכולת להקשיב. אם השיחה קיבלה תפנית שלא נוחה לך, תתאפק קצת, למרות שבלוטות הצדק שלך מדגדגות. אולי אפילו תלמד משהו. 

 

3. תרגום בגוף הסרט 
מילים הן כמו כלים – זוכר את הפעם ההיא שלא מצאת מגב, אז החלטת להשתמש בפומפה במקום? אז את אותה הגמישות המחשבתית אתה צריך להשקיע בדרך שבה אתה מדבר. הרבה מהדברים הכי בסייסיים שאתה מנסה להגיד נשמעים להן אחרת לגמרי. למשל, כשאתה אומר למישהי שאתה בעד שיוויון ושדברים כמו אפליה מתקנת הם לא שיוויון, אז מה שהיא שומעת אותך אומר זה: "דווקא מתאים לי חוסר השיוויון הזה, בואי לא נילחם בו".

 

מצד שני, גם עליה מוטלת החובה לוודא שמה שהיא מנסה להגיד – עובר נכון. כשהיא שולפת עוד מילים בלטינית שאינך מבין, מדברת על מיזוגניה וסיסג'נדריות, עליך להזכיר לה שלא עשית אף סמסטר בחוג למגדר וחשוב לך להבין את מה שהיא אומרת, אבל אתה תזדקק לתרגום. בכל מקרה, השתדל להימנע מלהיות זה שמסביר לה מה היא באמת התכוונה לומר.

 

4.  את פמיניסטית ואין לך חוש הומור
אם אתה דורך על מישהו ברחוב, אתה לא פונה עליו ונוזף בו על זה שהרגל שלו מאוד רגישה, אתה פשוט מתנצל, נכון? אז למה כשאתה מספר בדיחה ומישהי נעלבת אתה מסביר לה ש"זאת רק בדיחה" ואז מוסיף שאין לה חוש הומור? אז נכון, אתה מנסה להגיד: "לא התכוונתי לזה ברצינות, הבדיחה הזאת לא מייצגת את דעותי האמיתיות", מה שהיא שומעת זה "לא אכפת לי מהרגשות שלך, ובכלל, את קצת סתומה אם לא הבנת את ההומור". אל תעשה את זה. תהיה גבר, קח אחריות על המעשים שלך ותתנצל.

 

5.  תן לה לשלם על עצמה
אתה מציע לשלם על הדייט, היא עושה לך פרצוף. מתחיל איזה ויכוח, שקשה מאד לנהל אותו בלי באמת לצאת קצת פטרוני ומתנשא. בשביל מה זה טוב? אחרי הכל, העובדה שהיא מתעקשת להיות אדם עצמאי ובוגר שלא חי על חשבונך היא דבר חיובי. היא אישה בוגרת עם עבודה, היא יכולה לשלם על עצמה. יודע מה? תן לה לשלם גם עלייך – אתה ממזר חתיך עם חיוך מקסים – אתה שווה את זה.

 

פמיניזם הוא לא ויכוח שצריך לנצח בו

אתה עושה את כל זה, והיא עדיין עושה פרצופים? טוב, אולי זאת לא אשמתך. לפעמים, למרות כל הרצון הטוב, הבחורה שאתה מדבר איתה היא פשוט סוג של בריון. סטאלין, למשל, היה פחות קומוניסט נלהב ויותר אדם שפשוט מצא אידיאולוגיה בה הוא יוכל לצבור כוח. יש אנשים כאלו בכל מקום, ויתכן שפשוט איתרע מזלך לפגוש את הגרסה הסטאליניסטית של פמיניזם. קורה. למזלך, אחת הפריבילגיות שלך כגבר – כאדם שחי בדמוקרטיה – היא פשוט להפסיק לדבר עם אנשים כאלו. אף אחד לא מכריח אותך, רק תזכור שהן לא מייצגות את הכלל, או את האידיאל. סתם, אדם מחורבן עם חולצה שעליה כיתוב פמיניסטי. חשוב לבחור את הקרבות שלך, ואין סיבה לבזבז זמן ואנרגיה על מישהי שמעדיפה עלבונות אישיים על שיחה כנה.

בנקודה הזאת אתה כבר מבין שפמיניסטיות הן לא רק זן נדיר של קופי אדם, אלא גם מלא מלא נשים שאתה מכיר – הן סביבך, לידך, מעליך, לפעמים אפילו מתחתייך. ניסינו לתת לך כמה נקודות לחשוב עליהן בפעם הבאה שאתה מוצא את עצמך מתעסק בנושאים האלו, אבל האמת היא שגם האנקדוטות שבחרנו לא יעזרו לך אם תמשיך להתייחס אל פמיניזם כאל ויכוח שצריך לנצח בו.

 

הניצחון היחידי האפשרי הוא שגשוגה של חברה שוויונית אמיתית, בה פמיניזם הוא לא רק נחלתן של תלמידות מגדר והומואים. הפמיניזם לא צמח במוחן הקודח של נשים בודדות ומרירות, אלא על קרקע אמיתית של אפליה ודיכוי והוא לא הולך לשום מקום. אולי עכשיו, כשאתה כבר לא צריך לנצח אותן, אתה יכול להתחיל להבין מה עושים הלאה. אתה אמנם לא מתבקש לקרוא מניפסטים על פמיניזם רדיקלי, אבל לעמוד מנגד ולכעוס כי העולם משתנה לך מול העיניים – זה סתם טמטום.

 

 

 
הכותבים:
איתי אסף גרייף, הכבשה הוורודה במשפחה, לומד פילוסופיה, גר עם בת זוג בכפר סבא, הולך יחף בקיץ.
ישי מרזל, סייר אינטרנט, אוהב נשים חכמות ואויבים טיפשים, חושד שהחליפו גרסה כשלא הסתכל.
טל שמואלי, פרסומאי והאדם שמאחורי הבלוג "ביצים: החוויה הגברית לסוגיה". 
תגובות (0)
הוסף תגובה