פרשת עמנואל רוזן: דיון מיוחד בוועדה לקידום מעמד האישה

הוועדה לקידום מעמד האישה התכנסה היום (ב') לדון בנושא הטרדות מיניות בתקשורת בעקבות חשיפת פרשת עמנואל רוזן. הדיון המיוחד התקיים בנוכחות חברות הכנסת מהמפלגות השונות, נציגי ארגוני התקשורת השונים, נציגות ארגוני הנשים וכן חברות תא העיתונאיות שחשפו את הפרשה, כאן באון לייף. בדיון נכחו נציגים מטעם הזכיינית "רשת", איילת מצגר, מנכ"ל הרשות השניה; מיקי מירו, מנהל קול ישראל; טלי גורן, אחראית הרגולציה וסמנכ"ל קשת, ודבורה קמחי, היועצת המשפטית של ערוץ 10.

 

עוד ב Onlife:

 

 

הדיון נפתח בהבעת תמיכה מצד חברות הוועדה בתא העיתונאיות שחשף את הפרשה שפורסמה לראשונה באון לייף, ושהעלה לסדר היום את הדיון בנושא ההטרדות המיניות בתקשורת. בנוסף, גינו חברות הוועד את ההכפשות הרבות שספגו חברות התא בערוצי התקשורת השונים. ח"כ ד"ר עליזה לביא (יש עתיד) ציינה כי הוועדה לקידום מעמד האישה אינה בית משפט ומטרת הדיון אינה לעסוק שנית בפרשת עמנואל רוזן. "הבעיה של הטרדה מינית קיימת במקומות רבים, ביניהן התקשורת", אמרה לביא, "ויש לטפל ביעילות בנושא ולמנוע ממקרים כאלה להישנות".

 

הוועדה לקידום מעמד האישה, היום. (צילום: טל לאור)

 

עד היום אף אחת לא יודעת מי ממונה על הטיפול בהטרדות מיניות

ענת סרגוסטי, נציגת תא העיתונאיות בדיון, הסבירה לנוכחים מדוע תחום התקשורת שונה, במהותו, מכל תחום אחר, וראוי לייחס לו דיון נפרד בסוגיית ההטרדות המיניות. "ארגוני התקשורת הם מאוד גבריים" הסבירה סרגוסטי, "הרוב הגברי ניבט גם מהמסך. הגברים נמצאים בעמדות הבכירות, הם גם הטאלנטים והם בעלי הכוח. הנשים, לעומתם, הן הזוטרות, הן החדשות שנכנסו, בעמדת נחיתות", אמרה. "זה נכון שבטלוויזיה האווירה היא ליברלית ומתירנית והגבולות לעתים מטושטשים. לעתים העיתונאי, או הטאלנט, הוא לא המנהל הבכיר של התחקירנית או המפיקה, והסיטואציות לעתים מבלבלות", תיארה סרגוסטי, אבל ביקשה שלא יטעו הנוכחים, ויחשבו שהתקשורת היא משכילה נאורה ופתוחה. "זה לא כך במציאות", אמרה, והסבירה שמכורח התנאים האלה נולד תא העיתונאיות, במטרה לטפל בנושאי מגדר ותקשורת, ויחסי העבודה בתחום.

 

טל שניידר, עיתונאית ובלוגרית עצמאית, וחברת תא העיתונאיות, הוסיפה וטענה כי הדרך בה מטופל נושא ההטרדות המיניות בתקשורת הוא "כישלון מערכות טוטאלי". שניידר הזכירה את הטיפול של חדשות 2 בתלונה שהוגשה נגד עמנואל רוזן, בסופה פוטר העיתונאי ואמרה כי "הבעיה נפתרה אולי על ידי ערוץ 2, אבל זה לא מנע ממנה להישנות". עוד הוסיפה שניידר כי "בגופי התקשורת השונים אף אחת לא יודעת מי הממונה על נושא ההטרדות המיניות, גם היום, לאחר התפוצצות פרשת עמנואל רוזן". תא העיתונאיות הציע לוועדה להוציא מכתב לגופי התקשורת השונים בישראל ולהזכיר להם את חובתם החוקית למנות ממונה בנושא הטרדות מיניות, ולרענן את הנושא בפני כל העובדים.

 

הטאלנטים הם בעלי הכוח. עמנואל רוזן

 

עיתונאי ואיש תקשורת שווה במעמדו לח"כ או שופט

איילת מצגר, מנכ"ל הרשות השניה, טענה שאינה מקבלת את ההנחה על פיה המבנה של שוק התקשורת שונה ממבנה של כל מקום עבודה אחר. "זו תופעה רחבה בחברה וצריך להרחיב את הדיון מעבר לתעשיית תקשורת עצמה", אמרה. לטענתה הכשל בפרשת רוזן היה שהמידע לגבי התרחשויות כאלה לא הועבר על ידי ההנהלה לדירקטוריון – שם נמצאת הסמכות לפעול. "לרשות השניה אין יכולת לפעול אם הדברים לא מובאים לידיעתה", טענה. בתגובה לעמדתה, ציינה ח"כ זהבה גלאון (מרצ) שאם אדם מפוטר בשל הטרדה מינית ועובר לגוף תקשורת אחר מבלי שהרשות יודעת על נסיבות פיטוריו – יש בעיה במערכת.

 

דבורה קמחי, היועצת המשפטית של ערוץ 10, טענה שנסיבות פיטוריו של עמנואל רוזן מחדשות 2 לא היו ידועות לערוץ 10 עם תחילת עבודתו, וטענה עוד כי בערוץ האווירה פתוחה ולמרות שלא נעשו שום פעולות הסברתיות בשנים האחרונות  "כולם מכירים אותי ויודעים להגיע אליי, הממונה על נושא ההטרדות המיניות בארגון". בתשובה לשאלה כמה תלונות על הטרדה מינית התקבלו בערוץ בשנים האחרונות, ענתה קמחי "אחת, לפני הרבה שנים והיא טופלה".

 

ח"כ מיכל רוזין (מרצ) הבחינה בין העבודה בתחום התקשורת לתחומים אחרים: "עיתונאי ואיש תקשורת שווה במעמדו, היום בישראל, לח"כ או לשופט. כך צריך להתייחס אליהם וזה לא דומה לשום מקום עבודה אחר", אמרה. "הכוח של עיתונאי מול נשים שהוא עובד איתן, מולן או מעליהן זה כמו כוח של ראש עיר, הוא בעל מעמד ציבורי מאוד חזק ולכן התנאים פה הם שונים". עוד התריעה רוזין כי "מדובר פה בהתנהגות סדרתית שתחזור על עצמה גם במקום עבודה אחר".

 

ח"כ תמר זנדברג (מרצ) הצטרפה לטענה בדבר ייחודו של תחום התקשורת בנושא. "אני רוצה להגיד כל הכבוד לתא העיתונאיות שחשף את הסיפור, וגם על עמידתכן בפני התקפה לא קטנה מאז שפורסם הסיפור" אמרה זנדברג. "במילה הטרדה מינית אמנם מופיעה המילה מין, אבל אין שום קשר לעולם הרומנטי. גם להדיוטה, החוק למניעת הטרדה מינית הוא ברור. החוק מותח קו ברור של מה לגיטימי מבחינת חיזור ומהי הטרדה מינית. המשטרה, במקרים כאלה, גם לא צריכה לחכות לתלונה. על פי החוק היא מחויבת לחקור". דווקא בתחום התקשורת, הוסיפה זנדברג, השקיפות בטיפול בנושא חייב להיות מוחצן – יותר מבכל מקום אחר.

 

למנוע ממטרידים סדרתיים לעבור מקום עבודה ברגע שמוגשת תלונה

היועצת המשפטית של הזכיינית רשת אמרה כי יש להרחיב את הדיון גם למקומות עבודה שונים ואחרים "למרות שמאוד סקסי לדבר על הטרדה מינית בכלי התקשורת". ברשת, ציינה, התקיימו למעלה משבע הרצאות והדרכות בנושא הטרדה מינית בארבע השנים האחרונות. ענת סרגוסטי תיקנה אותה ואמרה כי משיחות שניהלה עם עובדות בכירות ברשת, שום הרצאה בנושא לא נקרתה על דרכן בשנים האחרונות. לגבי הטענה כי אברי גלעד דחה הגשת תכנית עם עמנואל רוזן, ציינה היועצת המשפטית כי "המידע מסולף", על פי בדיקה שלה.

 

בסיום הדיון קראה הוועדה לגופי התקשורת בישראל לבדוק את נהלי הדיווח והטיפול בנושא הטרדות המיניות, לדאוג למינוי ממונה על הטרדות מיניות שתהיה בעלת סמכות ולהעביר אותה את ההכשרה המתאימה. בנוסף, קראה הוועדה לתמוך בהצעת החוק של ח"כ זהבה גלאון, על פיה יוקם מנגנון פיקוח מוסכם נגד מטרידים סדרתיים שימנע מהם לעבור למקום עבודה חדש בכל פעם שמוגשת נגדם תלונה על הטרדה מינית. "הסיפור כאן הוא לא סקסי. אלה הטרדות סדרתיות, ופה מדובר בהטרדה חוזרת שמנהלי ערוץ 2 ידעו עליה במשך שנים", אמרה גלאון. "לצערנו, ערוץ 2 אכן בירר ופיטר, אבל לא פרסם. מי שעושה בדיקה פנימית אבל לא מפרסם – מתיר את דמן של הקורבנות הבאים".

תגובות (0)
הוסף תגובה