נשים בדרך: האפליקציה שהמצאתי היא הילד האמיתי שלי

רות נחום, השבוע

 

כבר שלושים שנה שרות נחום בוגרת החוג לכלכלה ומנהל עסקים ועוזרת מנכ"לית בחברה פרטית, עושה קריירה מכסף של אנשים אחרים. השנה – היא החליטה ללכת סוליקו על יוזמה שלה. ""יום אחד, ישבתי בבית קפה בתל-אביב" היא נזכרת "ופתאום הגיע לי רעיון משום מקום, שנבע מתוך צורך אישי ואמרתי לעצמי 'אפליקציה', לא ידעתי מה זה  בכלל. שמעתי שמדברים על זה אבל אפילו לא היה לי סמארטפון. כנראה החוש השישי הנחה אותי."
 
"צלצלתי לחבר לשאול אותו מה זה אפליקציה – התשובה ?תוכנה לביצוע פעולה? , יופי אמרתי לעצמי אני בכיוון הנכון."  חודש ימים הרעיון קדח במוחה של רות ולא הרפה ממנה רות התייעצה עם בני משפחתה שהתלהבו מאד מהרעיון ועודדו אותה להפוך אותו לעסק. 
 
להמציא אפליקציה בשניה
הרעיון של רות היה פשוט ומבריק להפוך את משחק הילדים הישן המוכר – סיפור מקופל – לאפליקציה., המשחק מאפשר לכתוב סיפור יחד עם חברים ולחלוק יחדיו יצירה.    "אני מחפשת בגוגל – לא מוצאת משהו דומה – מגייסת את האחיינים שיעזרו לי בחיפוש  – לא מוצאים – קדימה יוצאים לדרך, תוך יומיים פונה לשלושה מפתחים – השלישי נתפס ברשת וקדימה לעבודה, סוף יוני מתחילים לעבוד על האפיון, ארבעה שבועות לאחר מכן קניתי סמארטפון."
 
האפליקציה – StoryMania היא סיפור מקופל סיפור בהמשכים, המשחק מיועד לשני שחקנים או יותר כאשר כל אחד בתורו כותב חלק מהסיפור והבא אחריו רואה רק את הפיסקה של הכותב הקודם לו, בסופה של אינטרקציה זו יוצא סיפור משעשע אותו ניתן לפרסם בפייסבוק.  
 
מסל הקניות של רות – מגבונים לחים: "כמו שאני אובססיבית לסדר, אני גם אובססיבית לניקיון.  כל הזמן מנקה את הידיים וכל דבר אחר בסביבה במגבונים ככה שאני קונה כמויות גדולות של מגבונים. תמיד גם יהיה לי בתיק בושם טוב, לפזר ריח ניחוח וניקיון בכל עת"
 
להמציא אפליקציה ברגע
בגיל 23 הבינה רות שהיא לא רוצה ילדים. " אמרתי את זה כשעוד לא העזו להגיד את זה בקול רם בציבור. הייתי בין הראשונים שהצהירו על זה. לא פחדתי מהסטיגמה. רציתי יותר את החופש לעשות מה שאני רוצה. לא להיות כבולה."
 
במדינת ישראל בתחילת שנות השמונים זו היתה אמירה ממש פורצת דרך. בתקופה בה הורות נתפשת כמשימה לאומית, החברה היהודית במדינת ישראל נמצאת במצב תודעתי של איום קיומי מתמיד, הילדים נתפשו כמשאב לאומי.
בארצות אירופה מקובל כיום שזוגות מעדיפים לחיות כזוג נטול ילדים, חופשיים לחיות את חייהם כרצונם, לבנות קריירה מתאימה ולהשקיע בעצמם ובטיפוח העצמיות שלהם.
אמנם באופן יחסי למדינות אירופה נשארנו הרחק מאחור בהיבט הזה ועדיין יותר ויותר נשים מעזות להכריז על עצמן כנטולות ילדים מתוך בחירה. הבחירה להיות נטולי ילדים אינה קשורה בבעיות פריון, בבעיות בזוגיות או בכל בעיה אחרת, אלא היא סוג של בחירה מודעת, חופשית ואוטנטית שהיא מקובלת ולגיטימית לחלוטין באירופה.  חברת הכנסת מרב מיכאלי היא אולי הדוגמא המייצגת ביותר בעניין הזה. 
 
להעיז להגיד שאני לא רוצה ילדים
בגיל 23 הבינה רות שהיא לא רוצה ילדים. " אמרתי את זה כשעוד לא העזו להגיד את זה בקול רם בציבור. הייתי בין הראשונים שהצהירו על זה. לא פחדתי מהסטיגמה. רציתי יותר את החופש לעשות מה שאני רוצה. לא להיות כבולה."
 
במדינת ישראל בתחילת שנות השמונים זו היתה אמירה ממש פורצת דרך. בתקופה בה הורות נתפשת כמשימה לאומית, החברה היהודית במדינת ישראל נמצאת במצב תודעתי של איום קיומי מתמיד, הילדים נתפשו כמשאב לאומי.
בארצות אירופה מקובל כיום שזוגות מעדיפים לחיות כזוג נטול ילדים, חופשיים לחיות את חייהם כרצונם, לבנות קריירה מתאימה ולהשקיע בעצמם ובטיפוח העצמיות שלהם.
 
אמנם באופן יחסי למדינות אירופה נשארנו הרחק מאחור בהיבט הזה ועדיין יותר ויותר נשים מעזות להכריז על עצמן כנטולות ילדים מתוך בחירה. הבחירה להיות נטולי ילדים אינה קשורה בבעיות פריון, בבעיות בזוגיות או בכל בעיה אחרת, אלא היא סוג של בחירה מודעת, חופשית ואוטנטית שהיא מקובלת ולגיטימית לחלוטין באירופה.  חברת הכנסת מרב מיכאלי היא אולי הדוגמא המייצגת ביותר בעניין הזה. 
 
 

מהסל של רות –  מים מינרליים:  "אמנם אין לי ילדים אבל לאחרונה אימצתי כלבה בשם באפי, שמלווה אותי ברכיבה. אני אוהבת לרכב על אופניים, שלוש-ארבע פעמים בשבוע אני רוכבת כ 40 דקות נחה מעט וממשיכה לעוד 40 דקות ובדרך שותה כמויות של מים מינרליים. מצחיק שדווקא עכשיו, אחרי שנים בהן הייתי ציפור דרור, אני מוצאת את עצמי כבולה כלבתי האהובה"

 
 
אצל רות הבחירה היתה פחות אידאולוגית ויותר מבוססת על תחושת בטן, "אני באה ממשפחה חמה עם הרבה ילדים ואחיינים שאני מאד קשורה אליהם. אבי ז"ל אמר לי 'אני חושב שאני יודע למה את לא רוצה ילדים – כי את היסטרית, דאגנית מאד וגידול ילדים מלווה בחרדה, ואת פשוט רוצה לישון בשקט." ואכן רות מעידה על עצמה שכשהאחיינית שלה יוצאת לבלות היא לא ישנה בלילה."אצלנו במשפחה לא מציקים לי עם 'בקרוב אצלך'. מכירים אותי יודעים ויודעים שאני אחרת בנושא הזה". 
 
 
מהסל – טיפות הומיאופתיות: "הראש שלי עובד כל הזמן הייתי שמחה לדעת אם יש דרך, קלה, להצליח לישון טוב כשכל הזמן יש עומס בראש"
 
יהודית עמרה,  רוקחת ומנהלת המעבדה ההומיאופיתית של סופר-פארם, מסבירה איך אפשר להצליח לישון כשהראש לא מפסיק לעבוד:
העצה שלי מתחלקת לשניים. ראשית יש לעשות עובדה רוחנית. תמיד כשאנחנו לוקחים על עצמנו פרויקט גדול הוא מלווה בקושי ובקולי פנימי שאומר: את לא תצליחי, זה גדול עליך. אבל אם רות מאמינה בלב שלם במיזם שלה, אם היא שלמה אתו וחושבת שהוא עושה טוב לה ואחרים, אם היא תתמיד בחשיבה חיובית, באמונה בעצמה, לאט לאט היא תצליח להתגבר על הפחדים והקולות הפנימיים יהפכו חיוביים.
את התהליך הרוחני אפשר ללוות עם חיזוק של ויטמינים לגוף. אני ממליצה לקחת קומפלקס B, ויטמין B שמרגיע את מרכת העצבים, 2 כדורים ביום במשך יומיים-שלושה ואז כדור אחד ליום במשך 3 שבועות עד חודש. 
 
עוד מוצר שיכול להחזיר את הגוף לרגיעה הוא HOMEO RECOVERY  מוצר הומאופתי של לייף, שהוא כמו דלק לגוף ומסייע למערכות הגוף לעבוד יותר בקלות. המלצתי – 2 כדורי לעיסה, 3 פעמים ביום במשך שלושה חודשים.
 
תגובות (0)
הוסף תגובה