נלחמים בזיעה: מדריך הדאודורנטים הגדול

בכל קיץ אנחנו נזכרים להתאהב מחדש בדיאודורנט שלנו, שעם הגיע החום -הופך להיות המרענן הרשמי והמציל הלאומי.

 

אנחנו מוצאים את עצמנו משקיעים דקות ארוכות של התלבטות מול מדפי הדיאודורנט בפארם הקרוב לביתנו במטרה למצוא את הפתרון האפקטיבי והבריא ביותר, לנו וגם לסביבתנו הקרובה. הכל כדי שלא נריח, חס וחלילה, מזיעה. למרות שאינה אורחת רצויה, לזיעה תפקידים חשובים. היא משמשת כווסת התרמי של הגוף ומצננת את הגוף על ידי אידוי הזיעהמהגוף במקרים של מחלות חום, פעילות גופנית או טמפרטורה חיצונית גבוהה. בנוסף, היא מסלקת בתהליך ההזעה פסולת חנקנית מתאי הגוף.

 

עוד באון לייף:

 

"לזיעה עצמה אין ריח. החיידקים המצויים על העור מפרקים אותה, ותוצרי הפירוק של הזיעה הם אלו שמפרישים את הריח הלא נעים", מסבירה רוקחת הסופר פארם מיטל אלנקוה, "בגדול, ניתן לחלק את 'עולם הדאודורנטים' לשתי קטגוריות.  האחת דאודורנטים מנטרלי ריחות והשניה, אנטיפרספירנטים המכונים גם דאודרנטי הדור החדש". בקטגוריות מנטרלי הריחות נכללים כל החומרים שתפקידם להשמיד חיידקים – החל מסודה לשתייה, דרך דטרגנטים ועד לשמן עץ התה.

 

האנטיפרספירנטים (הדור החדש), לעומת זאת, הם חומרים נוגדי הזעה שתפקידם להקטין את הפרשת הזיעה. יתרונם טמון בכך שהם גם מנטרלים ריחות וגם מקטינים את כמות הזיעה המופרשת, וההגנה שהם מבטיחים נמשכת בין 24 שעות לשבוע- תלוי בסוג התכשיר, על פי אלנקוה.

 

 

דיאודורנט –  זה בריא?

ד"ר בת שבע מרקוס, מומחית לרפואת עור, מסבירה: "למרות בהלה תקשורתית מסוימת שהייתה בנושא לפני מספר חודשים, לא הוכח קשר בין דאודורנט לסרטן השד. יחד עם זאת, ישנן עדויות מבוססות במחקרים על ספיגה גופנית של חומרים שונים הקיימים בקוסמטיקה – ובמקרה זה בדאודורנטים, והופעתם בריכוזים נמוכים גם ברקמות שד. זאת על אף שלא הוכח, כאמור, קשר בין אותם ריכוזים וסרטן שד". הרוקחת מיטל אלנקוה מוסיפה ש"החומרים ה"בעייתיים" בתכשירים אלו הם מלחי אלומיניום, תרכובות פורמלדהיד, אלכוהול וחומרי הבישום עצמם.

 

החומר "החשוד" הוא האלומיניום כלוריד- החומר השנוי במחלוקת בהקשר לסרטן השד, שתפקידו לווסת ולהקטין את הפרשת הזיעה על ידי כיווץ בלוטות הזיעה. אצל אנשים מסוימים עלול החומר לגרום לסתימת הנקבוביות ויצירת תהליך דלקתי. כיום יש נטייה להשתמש פחות באלומיניום כלוריד ומעבר לשימוש בחומרים שכמעט אינם נספגים באור".

 

רולר, ספריי או מבושם?

דאודורנט נטול בישום: מיועד לבעלי עור רגיש, אך לא תמיד הבישום עצמו הוא הבעיה. רגישות ובעיות עור אחרות עלולות להיגרם מחומרים שונים הנמצאים בדיאודורנט. חשוב לנסות תכשיר שאינו מבושם ולראות אם הגירוי נפסק או ממשיך. בכל מקרה, לבעלי עור רגיש מומלץ להשתמש בתכשיר שנבדק ואושר על ידי משרד הבריאות כתכשיר היפו אלרגני.

 

ד"ר מרקוס מוסיפה כי תכשירים למניעת הזעה מכילים חמרים רבים דוגמאת פרבנים, אלומינום, פריאון, מתילן כלוריד, פרופילן גליקול (השכיח בתכשירים במרקם ג?ל) וחומרים אנטיבקטריאליים דוגמאת טריכלוסן ובנזטוניום כלוריד. כל אלו עלולים לגרום לדלקת עור אלרגית או איריטנטית (מטרידה).

ספריי: חומרים כגון מיצבים, משמרים, בושם וכדומה קיימים בתכשירים קוסמטיים רבים ומהווים גורם פוטנציאלי לתגובות איריטנטיות ואלרגיות. בדאודורנטים בצורת ספריי ישנם מרכיבים דוגמת הפריאון אשר עלולים לגרום לתגובות עור. לכן לבעלי עור רגיש הנוטה לאלרגיות או לדלקות עור, עדיף השימוש בדאודורנט סטיק ולא בהתזה.

 

להיות שזופה בלי לצאת מהבית

איך עובדים תכשירי השיזוף הביתיים, מה היתרונות והחסרונותש להם ואיך לא תצאו שזופים בצורה אחידה

לכתבה המלאה

דאודורנט טבעי: גם אם מגוון הדאודורנטים הנחשבים בריאים יותר הולך בשנים האחרונות ומתרחב, כמעט ולא קיימים בשוק דאודורנטים שהם "טבעיים" לגמרי וחפים ממבשמים ומשאר חומרים הנספגים בגוף. ברוב המקרים, לצד הרכיבים הטבעיים- בין אם מדובר בתמציות ריח טבעיות או בחומרים המרגיעים את העור כגון אלוורה, נמצאים גם רכיבים קוסמטיים "רגילים" דוגמאת משמרים, חומרים מייצבים וחומרי בישום.

 

בנוסף לתכשירים אלו – טבעיים וטבעיים פחות, בשנים האחרונות נכנסו לחיינו דאודורנטים עמידים מהדור האולטרה חדש, המתחייבים לשמור עלינו רעננים וריחניים במובן הטוב של המילה, לימים רבים. חלקם אפילו מבטיחים שבוע של הגנה ועמידות בפני מים והזעה.

הדיאודורנטים החדשים: "בקבוצת האנטיפרספירנטים החדשה ישנם תכשירים שמוסיפים להם תרכובות של פורמלדהיד, המאריכות את משך האפקט נוגד הזיעה אפילו עד שבוע ימים, אך החיסרון הוא שכתוצאה ממגע החומר, עלול להיווצר גירויי בעור. תכשירים שמתהדרים בכך שהם נטולי אלומיניום, מחזיקים מעמד למספר שעות בלבד ויש לקחת זאת בחשבון כשבוחרים דאודורנט". מעדכנת אלנקוה.

 

ולסובלים מהזעת יתר
ישנם מקרים בהם גם אלו לא מספיקים, ונדרשת עליית מדרגה. כך למשל במקרים של הזעת יתר בהם ההזעה מרובה, אינה פרופורציונאלית לטמפרטורה בחוץ, ובעיקר גורמת לאדם שמתחתיה אי נעימות רבה. "במקרים כאלו דרוש קודם כל בירור רפואי, היות שהזעת יתר יכולה להיגרם בין היתר ממצבים של עודף משקל, בעיות הורמונאליות ומחלות נוירולוגיות", מסבירה אלנקוה. "ישנה גם הזעת יתר ממוקדת שבה איבר מסויים- כפות ידיים או רגליים, בתי שחי ופנים לרוב, מזיע בצורה לא פרופורציונאלית. הזעה ממוקדת אף מושפעת ברבים מהמקרים מתהליכים נפשיים של מתח והתרגשות".

 

"יש מספר פתרונות, החל מתכשירים נקודתיים כרול און לבית השחי וקרמים שמיועדים לכפות ידיים ורגליים ולפנים, שמטרתם לווסת את הפרשת הזיעה. אלו תכשירים שנמכרים בבתי המרקחת ולרוב ללא מרשם רופא, וניתן להתייעץ לגביהם עם הרוקח. כמובן שישנן גם אפשרויות כירורגיות כגון 'סימפטוקטמיה אנדוסקופית'- תהליך שבו מנתקים את העצבים ומנטרלים את מנגנון הפרשת הזיעה באיזור מסוים. הבעיה היא שהתהליך עלול לגרום לאפקט של "הזעה מפצה"- הזעה מוגברת במקום אחר בגוף, ולכן מדובר בפתרון שאינו פופולארי עוד. אפשרות נוספת היא הזרקת בוטוקס שחוסם מעבר של גירוי עצבי ובכך מונע את פעילות מנגנון ההזעה".

 

ד"ר מרקוס מצידה, מציעה בראש ובראשונה להתרחץ עם סבון אנטי בקטריאלי במקרים של ריח לא נעים מבית השחי, ובמקרה ואין הטבה לפנות לטיפול של רופא עור. במקרים בהם מופיעה הזעת יתר, ממליצה ד"ר מרקוס להיעזר בתכשירים המכילים מלחי אלומיניום, שיעילותן מוכחת. "בשוק קיימים כיום מגוון טיפולים נגד הזעת יתר הממוקמת לבתי שחי, כפות ידים ורגלים או פנים, החל טיפול תרופתי ועד לניתוחים למיניהם. אם מחפשים טיפול 'מתון' יותר, כקו ראשון ניתן למנות את אלו המכילים מלחי אלומיניום.בשוק הישראלי או באינטרנט קיימים תכשירים נוספים בעלי ריכוזים נמוכים יותר של אלומיניום שניתן לרכוש ללא מרשם, ויעילותם טובה. חשוב להשתמש בתכשיר לפחות שלושה שבועות עד שניתן יהיה לקבוע את יעלותו. יעלותן של הזרקות בוטולינום טוקסין (בוטוקס) אמנם גבוהה, אך חסרונן העיקרי הוא הצורך לחדשן פעם או פעמים בשנה ועלותן הגבוהה".

תגובות (0)
הוסף תגובה