טיולים מים קיציים ומלכלכים: 3 המלצות

עין יזרעאל: נקבת מים לאמיצים

אפרת מונשרי גורן

 

לעין יזרעאל הגענו במקרה אחרי שהסחנה ובריכת הקיבוצים היו עמוסים ואני סירבתי לעמוד בפקק לכניסה. אחר כך המשכנו לנחל חרוד והתייאשנו גם שם מהעומס בחנייה, בכלל יש לי בעיה עם מקומות עמוסים ורעשניים. בדרך חזרה דרומה, מכיוון ניר דוד לקיבוץ יזרעאל, כשהילדים התייאשו מהסיכוי לקפוץ לאיזה נחל קריר, קלטנו שלט קטן "עין יזרעאל" אז נכנסנו.

 

עוד לפני שהתחלנו כבר כולם היו מלוכלכים. שטויות, שיירד בכביסה.

 
עוד באון לייף:
 
 

אני, כמובן, התחלתי בהסברים למה כדאי לחזור הביתה:  המקום קצת בוצי ("איפה את רואה בוץ אמא? זה חול"), המים ירקרקים משהו ("אמא, הסברנו לך זה לא לכלוך זה השתקפות של צמחיה לתוך המים") והבריכה לא גדולה. אני טענתי שצריך לוותר ולהמשיך הלאה, נגיד לבריכה ליד הבית עם הכלור והמציל, אבל בזמן שערכתי דיון מעמיק עם עצמי על המקום, הילדים כבר היו במים קופצים בין החבלים ומשפריצים לכל עבר.

 

אם תשאלו אותי – עדיף להישאר בבית במזגן, אבל אם תשאלו אותם מדובר בפינת חמד מתוקה וקסומה עם חבלים הקשורים לעצים ואפשר לעשות איתם טרזן הישר למים ולקפוץ. שם הרבה יותר שווה מכל בית ומזגן וזה "ממש כמו המשחקים בטאבלט רק על אמת".

 

מה יש במקום: מקום לפיקניקים, חורשה קטנה ובעיקר בריכות מים בגובה של כמטר, תלוי בעונת השנה. במרכז הבריכה מבנה של בית משאבות הבריטי ישן, שאינו פעיל כבר שנים, אבל מהווה מקום משחק לילדים.

 

בהמשך לחורשה ישנה ניקבה. אם בחרתם לטייל שם, מומלץ להשאיר את התיקים שיחכו בחוץ, כיוון שישנם כמה מקומות צרים ונמוכים בתוך הניקבה עצמה. המים בניקבה נמוכים ממטר ומאפשרים גם לילדים לעבור בשקט.היום המים מוזרמים למקום באופן מלאכותי אבל בעבר נבעו המים דרומית לבריכה, בניקבה שנמצאת בתוך חלל תת-קרקעי, עם שני פתחים עיליים. אם אתם ממש חובבי טיולים ניתן להשאיר את הרכבים למעלה ולטייל בדרך עד לבריכה עצמה. אנחנו הסתפקנו בחנייה ליד הגזלן והיישר למים.

 

מזנקים בעין יזרעאל

 

חייבים לציין כי במקום אין מציל, והכניסה למים היא באחריות המטיילים בלבד אבל כיוון שמדובר במקום נמוך הוא ידידותי לילדים ולמעשה כל הנחלים והבריכות באזור ללא מציל (לדוגמה בריכת הקיבוצים).

 

איך מגיעים: מצומת נבות: פונים דרומה לכביש 675, ולאחר כק"מ ישנה פניה ימינה לדרך עפר סלולה היטב, דרך עפר מובילה לחורשה קטנה  של עצי אקליפטוס במרכזה המעיין

.

דרגת הלכלוך בסוף: 8.5 וזה מעולה. כל כתם שהרווחנו בטיול בסוף הורדנו בקלות בכביסה.

 

 

נחל הקיבוצים

מאיה רענן

התקופה המתעתעת ביותר היא האביב. החורף הסתיים ושרבי האביב מתקיפים. לרגעים אנחנו נסחפים בתחושה שיותר חם מזה לא יכול להיות. סביב פינת הקפה במשרדים אנחנו מקטרים על החום והקיץ שהקדים, מי היה מאמין- קיץ באפריל וגם באמצע מאי?? ואז זה קורה- האביב מסתיים ואנחנו מבינים שהשרבים עליהם קיטרנו היו הליכה בפארק לעומת הדבר האמיתי.

 

הפתרונות שעומדים בפנינו הם שניים – הסתגרות במבנים ממוזגים, או בריחה לנחלים קרירים. המשפחה המטיילת שלי מעדיפה תמיד את האפשרות השנייה. אנחנו אוהבים את האוויר, גם כשהוא חם ואוהבים את הטבע, במיוחד כשהטבע עוטף אותנו במים קרים וסוחפים.

 

איך מגיעים: טיול המים האולטימטיבי הוא נחל הקיבוצים, הנמצא דרומית לקיבוץ ניר דוד, כ-3 ק"מ מערבית לבית שאן. דרך עפר מסומנת בשחור 3538 יוצאת מכביש 669, כק"מ לאחר מסעף ניר-דוד (כ- 100 מ’ לאחר מסעף כביש מס’ 6667 לקיבוץ מסילות ובית-שאן), ולאחר כחצי ק"מ חולפת בגבולה המזרחי של השמורה. במקום נמצא חניון מטיילים, ממנו יש ללכת רגלית בגדה הצפונית של הנחל כמה מאות מטרים מערבה, עד לנקודה המאפשרת כניסה למים.

 

מה יש במקום: מי שמכיר את האזור בוודאי יודע שהחום באזור כבד מאוד, עד בלתי נסבל, ההליכה על גדות הנחל, עד הכניסה, קצרה מאוד אך לוהטת. התענוג מתחיל ברגע שהגוף פוגש את המים.

 

נחל הקיבוצים
 

יתרונות המשמעותי של הנחל הוא עומקו (בנקודות מסוימות מגיע ל- 160מ' ואפילו יותר), המשמעות היא שמרבית הגוף נמצא בתוך המים הקרים ובמקומות מסוימים אף מחויבת שחיה. הטיול בנחל מחייב ידיעת שחיה. ילדים קטנים, שאינם יודעים לשחות יכולים בהחלט להסתדר עם מצופים. ההליכה בתוך הנחל נפלאה – הזרם סוחף בקלילות קדימה, חלק גדול מהנחל מוצל, צמחיה נעימה מקיפה אותו. אפשר למצוא שתי אטרקציות באמצעו – צינורות רחבים ההופכים למעין מגלשה. אפשר לצאת מן הנחל ולדלג על האטרקציה (אם אתם כמוני ולא מחבבים מגלשות מים) ואפשר להתגלש בתוכם. חשוב לדעת שביציאה מהצינורות יש סלעים די גדולים.

 

הנחל מסתיים בשתי בריכות גדולות, ליד חנית המכוניות. מומלץ מאוד ללבוש בגד ים מתחת לבגדים (או רק בגד ים) ולקחת את הציוד הקריטי בתוך שקית אטומה למים (טלפונים ניידים, ארנקים, מפתחות לרכב), לא מומלץ להשאיר דבר ברכב.

 

דרגת הלכלוך בסוף: 8. אבל תענוג אמיתי, בריחה מושלמת מהחום. 

 

 

 

טיול רטוב בצפון

יעל בשור

 

בחג השבועות טיילנו בצפון. התחלנו את הטיול במטולה בכוונה להגיע לנחל עיון. כשהגענו תפס אותנו הגשם וחתכנו לעשות סדנת שוקולד בקיבוץ דפנה. זו סדנה נחמדה ומתוקה שמכינים בה פרלינים וציור משוקולד. מקיבוץ דפנה נסענו לראות את האנדרטה שהקימו בשאר ישוב לזכר הנספים באסון המסוקים. האנדרטה נמצאת ליד פלג מים של נחל דן, שם נפל אחד המסוקים ושמות הנופלים חקוקים על אבנים קטנות. בחלקה השני של האנדרטה תעלת מים שזורמת לכיוון בריכה עגולה, שם חקוקים שמות הנופלים על אבן בזלת בתוך המים. בסמוך נמצא גן האבנים, 73 אבנים ללא סימון, שכל אחת נראית שונה. האנדרטה מרגשת ונוגעת ללב, מומלץ מאוד וחשוב מאוד.

 

אחרי הקפיצה הקטנה הזו החלטנו לחזור לנחל עיון. קיפלנו את המכנסיים והלכנו בבוץ כשכל צעד גבהנו במילימטר או שניים. המסלול הוא מסלול הליכה נעים, בין עצים, רוב הזמן בירידה, שזה מעולה. לאחר כמה דקות הליכה שמענו מים זורמים ואז נגלה לעינינו המפל הראשון. מפל הטחנה. ליד המפל נקווים המים למעין אגמון קטן ושם אפשר לשבת ולשכשך רגליים. אפשר כמובן גם לשבת ולבהות במים שנופלים, זה מפל מקסים.

 

 

מפל התנור

 

המשכנו בדרכנו, צעדנו לאורך הנחל כשמשמאלנו נמצא גבול לבנון. הנוף מקסים, מיותר לציין. אפשר לראות גפנים וכרמים בין הגבעות וזה קצת מזכיר את טוסקנה.המשכנו ללכת כשכל הירוק הזה מסביב והגענו למפל התנור שאליו מגיעים דרך גרם מדרגות (ונרטבים מרסיסי המים בדרך). הליכה נוספת משם הביאה אותנו לרכב שחיכה לנו בסוף המסלול. אגב, אפשר להגיע למפל התנור מבלי ללכת בכל המסלול, פשוט עוצרים בחניון של מפל התנור, הולכים את הדרך למפל ובחזרה.  ונרטבים כמובן.

את היום סיימנו, איך לא, במסלול רטוב נוסף, בקיבוץ דפנה. שם בחרנו ללכת לאורך נחל הדן שעובר בקיבוץ. זה נתיב קל מאוד להליכה, גם לילדים קטנים, ויש לאורכו מפלים קטנים, דשא, פריחה, והמון שקט. כיף צרוף.

 

 

מפל הטחנה

דרגת הלכלוך בסוף: 9. כל הכתמים הנוראיים ירדו בקלות, ועכשיו הבגדים מחכים לטיול הבא!

 

 

נחל הדן

 

 

תגובות (0)
הוסף תגובה