כנענית ריבלין, השבוע
בגיל 6 הורכבה כנענית ריבלין בפעם הראשונה על אופנוע. אביה היה חבר בכנופיית "הנץ השחור" שנהגה לבצע מבחני אומץ של רכיבה על קשתות גשר הירקון. "אמא שלי הצמידה אותי לאבא כדי להבטיח שהוא יחזור מהרכיבות, היא אימנה אותי לנדנד לו שאני רעבה ועייפה, אבל בכלל לא רציתי לחזור הביתה" היא מספרת. "היינו נוסעים לכל מיני מקומות והם היו עושים כל מיני פעלולים מסוכנים. אני זוכרת את עצמי כילדה יושבת ומסתכלת עליהם וזה היה ברור שזה רק עניין של זמן עד שאהיה רוכבת בעצמי. הרבה פעמים יצא שהייתי רכובה מאחורי אבי כשמשטרה רודפת אחרינו, כי הפעלולים האלה היו עברה על החוק. שנים אחר כך אני אני הפכתי לשוטרת שרודפת אחרי אופנוענים ופורעי חוק".
תאונה בעקבות מטריד באמצע הכביש
היום כנענית, אמא לשתיים וסבתא לנכדה, עדיין רוכבת. אחרי שנים של רכיבה על אופנועים היא התאהבה באופנועים מסוג הארלי דיוידסון, "אופנוע עם אופי" היא מכנה אותו. לפני 17 שנים היא הוכתרה כרוכבת ההארלי הראשונה בארץ. "הארלי זה אופנוע שהמנוע שלו מרעים בגלל טעות טכנית של היצרן, לכן בהארלי לא מניעים אלא מרעימים מנועים. לא הומצאו מילים שיכולות לתאר את ההתרגשות שלי כשאני מרעימה מנועים. במפגשים גדולים בעולם כמו ה-bike week שמגיעים 600 אלף 'הארליסטים' שמרעימים יחד, ההתרגשות גדולה אפילו יותר. הרעש שהאופנוע עושה גם גורם לכל אזעקות הרכבים לצפצף אז כשאני מגיעה לשכונה מקבל את פניי קונצרט של אזעקות".
מהסל של כנענית: ג'ל לשיקום העיניים
"בנסיעות הארוכות על האופנוע אני חשופה לשמש, רוח וזיהום אוויר, אחד המוצרים שאני לא מוותרת עליו הוא ג'ל לריכוך ושיקום העור סביב העיניים, אני מורחת אותו בכל ערב לפני השינה אחרי ניקוי הפנים".
ההארלי הוא כלי שמושך המון תשומת לב, מספרת כנענית. "באחת הפעמים שרכבתי על ההארלי באיילון קרה שבחור שנהג ברכב לידי ראה אותי, בחורה על הארלי והחליט להציק לי. הוא צעק לעברי משפטים כמו 'הלו מותק, אפשר סיבוב?' ונצמד אליי מאוד וצפר. בשלב מסוים רגלית האופנוע שלי נתקעה בבית הגלגל שלו והוא השתולל בניסיון להשתחרר. אני עפתי מהאופנוע לאמצע הכביש, ואנשים ניגשו לעזור לי והזעיקו אמבולנס. בינתיים הוא ברח. ניסו לרדוף אחריו אבל ללא הצלחה. בתאונה הזאת נפגעה כנענית בעצם הקרסול ועד היום סובלת מכאבים בעקבות התאונה.
כנענית על ההארלי
להילחם כדי להיכנס לקבוצת הגברים
כנענית חברה כמעט בכל קבוצת רוכבים שקיימת בארץ. בארץ יש לא מעט רוכבות אופניים אבל מעט מאוד הארליסטיות."היה רעיון להקים קבוצת רכיבה לנשים בלבד אבל יש בזה טעם לפגם, כי באותה המידה גברים עלולים להתנגד לנשים שירכבו איתם. אני לא מוכנה להיכנס לקבוצה של נשים רוכבות בלבד, אחרי שבתחילת דרכי הקזתי דם כדי להיכנס לעולם שהיה שייך רק לגברים. את ההישג הזה השגתי בשנות ה 70 וה 80 כשגברים לא התייחסו לנשים כשוות ערך, ואני הייתי שם איתם בחבורות הגבריות לכאורה ובכל זאת נשארתי נאמנה לעצמי, נשית, חברה'מנית ובלי להתחנף לאף אחד.
מהסל: לק אדום
"למרות שאני רוכבת אופנוע, אני ממש לא שוכחת לטפח את עצמי ולדאוג לציפורניים הנפלאות שלי. אני גם מקפידה למרוח לק בצבע אחר כל כמה ימים. לגוון".
אומרים שרכיבה זה לגברים ושנשים שרוכבות הן סקסיות.נראה לי טפשי לחשוב שהרכיבה על האופנוע הופכת אותי לסקסית, אז מה זה אומר שברגע שאני יורדת מהאופנוע אני הופכת למשהו אפור ולא מושך?! פעם היו אומרים לי 'את גבר', הייתי עונה להם 'אני לא גבר, אני אישה!' גם במשטרה כשהייתי מפקדת של גברים היו אומרים לי את זה, מה עוד הגברים יכולים להגיד לי כדי לשאת את הכאב שאישה היא המפקדת שלהם?!".
גם במהלך הקריירה היתה כנענית צריכה לפלס ולפרוץ דרך לנשים אחרות: לאחר 31 שנות שירות במשטרה, במהלכן פיקדה על מחלקת חקירות באיזור מוכה פשע, וגם היתה חוקרת רצח – שניהם תפקידים שמעט נשים הגיעו אליהם.
מהסל של כנענית: בושם שאנל 5
"המפקדת הראשונה שלי הייתה מחייבת את השוטרות לשים בושם שאנל 5 ומייק אפ. היא הייתה אומרת ששוטרת צריכה להיות אסטטית ונעימה כי זה שהיא שוטרת לא הופך אותה לגבר. היא גם חייבה אותי לשים קרם הגנה כדי לשמור על עצמנו. היא עשתה לי טובה גדולה כי שמרתי על עורי מפני קמטים וכתמים. עד היום אני תמיד נמרחת, גם בחורף וגם בנסיעות ארוכות על האופנוע".
החוויות שעברה בזמן עבודה במשטרה היו לא קלות: עבריינים איימו שיחתכו לה את הפנים, חבלני משטרה היו צריכים לבדוק מדי יום אם אין לה מטען נפץ מתחת לרכב, ודלת ביתה נוסרה לפחות פעם אחת."למרות כל זה לא חייתי בפחד. הרגשתי מאוד בטוחה ולא רק בגלל שהיה לי נשק. באופן כללי בדרך כלל הסטטוס קוו בין עבריינים לשוטרים לא מופר" היא מספרת.
בשנת 2003 פרשה כנענית מהמשטרה והיום היא חולמת לפתוח פאב חברים של רוכבי הארלי "כמו שיש בחול", אליו הגיעו רוכבים ורוכבות מכל הארץ, עם תצוגת אופנועים ובירה משובחת. היא גם מחפשת זוגיות לפרק ב' של חייה, אבל מצהירה שאין סיכוי שתצא עם רוכב. "זה כמו לצאת עם מישהו מהעבודה, הרי אנחנו יכולים יום אחד להיפרד ואחד מאיתנו יצטרך לעזוב את קבוצת הרוכבים ואני לא מוכנה שזאת תהיה אני".
———————————————————————————————–
לכנענית היתה שאלה אחת חשובה לשאול את מומחי סופר-פארם: כל כמה זמן כדאי להחליף קרם פנים או האם עדיף להשאר עם אותו הקרם?
רונית גילר, מנהלת מחלקת קוסמטיקה בסופר-פארם סניף דיזינגוף סנטר עונה:
אני ממליצה לכל אישה, לא משנה מה גילה, להחליף מוצר מדי כמה זמן, מכיוון שהעור מתרגל אליו.
הסיבה לכך שאני ממליצה להחליף היא שסוג העור שלנו משתנה עם השנים, מזג האוויר משנה את העור – בקיץ צריך קרם עם לחות קלה יותר על בסיס של מים ובחורף, בגלל היובש, העור דורש משהו עשיר יותר.
וון שגם סוג העור משתנה,
מצד שני, אני יודעת שיש נשים שלא אוהבות להחליף כי התרגלו למוצר וסומכות עליו ויודעות שהוא עושה את העבודה. אפשר להישאר עם המוצר, כאמור, זו החלטה שלך.