עומדים לפני גירושין? תשמעו מה יש לילדים לומר

תמר ואוהד הגיעו אלי לאחר שנים של התלבטויות, טיפולים ונסיונות שלא צלחו לשמר את יחסיהם. שניהם היו נחושים לסיים את נישואיהם ואף הגיעו ביניהם לכמה הסכמות. הנושא שהטריד אותם ביותר היה הלחץ הגדול בו נתונים ילדיהם, רומי בת 10 וגיא בן 12, מאז שהבינו כי הוריהם הולכים לקראת גירושין.

 

אוהד טען ש"תמר גורמת לילדים לחשוב שאני אשם בגירושים והיא המסכנה. לכן הילדים כועסים עלי. יש לי הרגשה שהם פשוט נמנעים מלהיות יחד איתי. כשאני מגיע הביתה הם כמעט תמיד מוצאים איזה שהוא תירוץ לצאת – לחוג, לחברים, או לכל דבר אחר, רק לא להישאר בבית יחד איתי".

 

תמר הדגישה ש"מעולם לא האשמתי אותך בפני הילדים, אבל זה נכון שאני עצובה ואני לא מסתירה זאת מהילדים. כנראה שבגלל זה הם כועסים עליך ונמנעים מחברתך".

השיחה הראשונה עם הילדים

ההורים דיווחו כי קיימו בעבר שיחה קצרה בעם הילדים בה סיפרו להם שבכוונתם להתגרש. מעבר לאותה שיחה, הם לא יזמו שיחות עם הילדים על גירושיהם הצפויים, אלא הגיבו, כל אחד בדרכו, לשאלות המעטות של הילדים.

 

ההחלטה של בני זוג להתגרש זה מזה, משפיעה עמוקות על חיי ילדיהם בכל היבט של חייהם: מצבם הנפשי של הילדים, טיב הקשר שלהם עם ההורים ושאר בני המשפחה, מקום מגורים, רמת חיים וכו'.

 

למרות זאת, במשך שנים רבות, כמעט ולא ניתנה לילדים הזדמנות להשמיע את קולם ולבטא את דעותיהם, שאיפותיהם ומצוקותיהם הן בקשר להליך הגירושין של הוריהם והן ביחס לשינויים העומדים לחול, עקב כך, בחייהם שלהם עצמם.

לילדים יש צד בעניין

מחקרים בעולם שבדקו סוגייה זו מצאו כי מעט מאוד ילדים מקבלים מידע מספק, או מוזמנים לשאול שאלות על השינויים המתחוללים בחייהם בעקבות פרידת הוריהם. באותם מחקרים נמצא גם כי רוב הילדים מעוניינים להשמיע את דעתם ורצונותיהם בעניין סידורי החיים שלהם, ומעדיפים הסדרים המאפשרים גמישות והתאמה לחייהם.

 

כשמאפשרים לילדים להשמיע את דעתם, בין אם ישירות להוריהם ובין אם באמצעות איש מקצוע, עולה רמת שביעות הרצון של הילדים והמתבגרים מן התהליך באופן ניכר. ילדים תופסים את סידורי חייהם כהוגנים ומספקים יותר כאשר מקשיבים להם.

 

ילדים יכולים להתבטא בדרך כלל בבהירות רבה, כך שאפשר להבין את עולמם בצורה רגישה ומדויקת ולהביאו בחשבון בתהליך קבלת ההחלטות. ברוב המקרים, השאלה הנשאלת היא: 'איך בתנאים הלא אידיאליים שנוצרו בעקבות המשבר המשפחתי – אפשר לשמור ולהבטיח את הבסיס הרגשי של הילד".

 

תהליך הגישור: איך מקשיבים לילדים                                                  

שמיעת קולם של הילדים בגישור נעשית בכמה שלבים:

שלב ראשון. כחלק מהדיון בגישור בשאלות הקשורות לילדים, מתקבלת ההחלטה, האם להציע לילדים להשמיע את קולם. אם כן, ההצעה מועברת לילדים, על ידי ההורים.

 

שלב שני. לאחר שנענו להצעה, נפגשים הילדים עם המגשר לשיחה בנושאים הקשורים אליהם. תוכן השיחה חסוי, והילדים הם אלו שיקבעו אילו מן הדברים שהשמיעו יוכל המגשר להעביר להורים ואילו יוותרו חסויים.

 

שלב שלישי. מתקיימת פגישת גישור נוספת עם ההורים (ללא הילדים) בה מעביר המגשר להורים את דברי הילדים, שאינם חסויים. ההורים, בסיוע המגשר, מחליטים האם וכיצד להתייחס לתכנים ששמעו.

הילדים מסבירים מה הם מרגישים

גיא ורומי התגלו כילדים פתוחים, אינטילגנטיים ומאד עצובים. כל אחד מהם סיפר, בדרכו, על המתח בבית ועל הריבים בין ההורים המקשים עליהם את השהות בבית.

 

רומי סיפרה: "בהתחלה כשם צעקו ורבו הלכתי לחדר שלי וסגרתי את האזניים, אבל זה לא עזר, בכל זאת המשכתי לשמוע אותם צועקים".

 

גיא תיאר את האווירה בבית, כ"בלתי נסבלת. כשהם שניהם ביחד בבית אני לא יכול להישאר, הראש שלי מתפוצץ מהצעקות שלהם".

 

שני הילדים ביטאו געגועים לאבא. רומי סיפרה ש"כבר מזמן לא שיחקתי עם אבא, אין לו זמן, כי הוא כל הזמן צריך לריב עם אמא". ואילו גיא אמר ש"עד לא מזמן אבא היה עוזר לי בשיעורים והיינו רואים ביחד משחקי כדורגל, אבל מאז שהתחילו הדיבורים על הגירושין וכל הריבים שלהם לא יוצא לנו להיות ביחד".

 

רומי ביקשה "שיפסיקו לריב ושאני אוכל לשחק גם עם אמא וגם עם אבא", וגיא ביקש ש"יפרדו כבר", ואחר כך הוסיף: "שאמא לא תכעס כשאני עם אבא ושאבא לא יכעס כשאני עם אמא".

 

הסקת מסקנות

בפגישה עם ההורים תיארתי בפניהם את מהלך הפגישה עם הילדים והשמעתי להם את דברי הילדים. בפעם הראשונה מאז תחילת הגישור, השתתקו שני בני הזוג.

 

המסקנות העיקריות שהגענו אליהן היו להקדים את מועד הפרידה, וכי עד אז – יעשו כל מאמץ שלא לריב בפני הילדים. החלטה נוספת, הייתה לקיים שיחה נוספת עם הילדים.

 

בפגישת הגישור הבאה, תיארו אוהד ותמר את השיחה שקיימו עם הילדים בהתרגשות גדולה. שניהם ציינו כי הילדים תיארו בפניהם בפתיחות את תחושותיהם הקשות, הגדירו באופן  ענייני את צרכיהם וציפיותיהם ושמחו לדבר עם הה ורים על הנושאים שכל כך מטרידים אותם.

 

"מה שהכי הפתיע אותי", אמר אוהד, "זה כמה שזה פשוט. איך לא חשבנו על זה קודם?". תמר היססה רגע ואז אמרה: "אני לא מאמינה שאני אומרת את זה על עצמי, וגם לא עליך אוהד, אבל כנראה שהזנחנו קצת את הילדים שלנו מרוב התעסקות בעצמנו ובבעיות שלנו".

תגובות (0)
הוסף תגובה