הקפאת ביציות – למי זה מתאים?

אני זוכרת היטב את הרגע הזה בבית חולים 'מאיר' בכפר-סבא. השנה הייתה 2004 ואני הייתי אז סטודנטית צעירה באמצע שנות העשרים לחייה. המחשבה על ילדים, הורות ופוריות הייתה רחוקה כמו שהימים האלו עצמם רחוקים ממני עכשיו. ובכל זאת, מצאתי את עצמי יושבת שם יד ביד עם אימי היקרה מחוץ לקליניקה של המומחה לשמירת פוריות ואונקולוגיה, כחלק מפרוצדורה פורמלית וחשובה מאין כמוה. הטיפול במחלת ההודג'קין (סרטן בבלוטות הלימפה, המכונה גם 'סרטן הצעירים' היות והוא תוקף לרוב צעירים בגילאים 18-30) שהתגלתה אצלי אז חייב טיפול כימותרפי וקרינה אשר היה בו סכנה (שהתבדתה בינתיים לשמחתנו) לפגיעה בפוריות.

 

עוד באון לייף:

הקפאת ביציות: דילמה של כל רווקה מעל גיל 30

מי באמת עומד מאחורי קמפיין הברים?

להיכנס להריון מתי שאת מחליטה

 

אופציות שונות עלו אז על השולחן אצל אותו מומחה לשימור הפוריות, כאלה שרלוונטיות לנשים צעירות שאינן נשואות (או  שאינן בזוגיות ארוכה) או שטרם מימשו את אימהותן. דובר אז על זריקות הורמונאליות להקפאת המחזור החודשי, הוצאה ושימור של רקמת שחלה וכן יצירה והקפאה של עוברים. הקפאת ביציות לכשעצמן לא הייתה אופציה שכלל עלתה על השולחן. נראה שהטכנולוגיה התפתחה מאד מאז ובארבע השנים האחרונות נעשתה פריצת דרך משמעותית ביותר בכל האמור בהוצאה והקפאה של ביציות לא מופרות.

 

"אני חושבת שזו ההחלטה הטובה ביותר שעשיתי בחיים שלי", אומרת מירי, אשת נדל"ן בת 36, שבחרה להקפיא ביציות לפני פחות משנה, שלא מסיבות בריאותיות, אלא כדי לאפשר לעצמה לממש את האימהות, גם בגיל מאוחר. "ראיתי שזה לא קורה מעצמו, שהחיים שלי מתקדמים בכיוון קרייריסטי מאוד, שאין בן זוג קבוע והשנים חולפו והחלטתי שאין לי מה להפסיד, אלא רק להרוויח".

 

לא חששת מההשלכות של ההתערבות החיצונית?
"כן זה לא משהו נעים. אבל סה"כ הסיכויים טובים והסטטיסטיקות גבוהות. המומחים בארץ בתחום מאוד מיומנים. אני שלמה עם זה במאה אחוז".

שיתפת מישהו מהסביבה בהחלטה?
"אימא שלי ואחותי היו שותפות ומאוד תמכו. זה משהו מאוד אישי, אבל גם אנשים נוספים שסיפרתי להם לאחר מכן, מאוד מפרגנים להחלטה".

הקפאת ביציות- לא פיקניק  
הקפאת ביציות הינו הליך המאפשר לנשים לנסות ולשמר את פוריותן.
תא הביצית – שהינו התא הגדול ביותר בגוף –  הוא תא המלא במים. ברגע שמקפיאים את הביצית עלולים להיווצר גבישים ובעת ההפשרה גבישים אלו עלולים לקרוע את דפנות הביצית. הביציות נלקחות מהנשים לרוב כאשר הן בריאות וצעירות וההקפאה משמרת את הביציות ומונעת את הליך ההזדקנות של הביצית. תהליך ההקפאה מאפשרת בתאריך עתידי, להפשיר את הביציות ולהפרות אותן בזרע של בן  הזוג או באמצעות תרומת זרע. במסגרת הטיפול נשאבות הביציות מהשחלות ומוקפאות. את הביציות המופרות מחזירים לרחם בתהליך של הזרעה תוך רחמיתבדומה להליך רגיל של הפריה חוץ גופית והחזרת עוברים מוקפאים.

כאמור, בשנים האחרונות פותחה ושוכללה שיטה חדשה להקפאת הביצית הנקראת זיגוג (ויטריפיקציה) שעיקרה הקפאה מהירה ואחידה של הביצית באופן מידי המונע היווצרות של גבישים.בשיטה זו שיעור ההישרדות של הביצית עומד על בין 85-90% בממוצע, אך יש לקחת בחשבון כי גם גורמים נוספים משפיעים על סיכויי ההצלחה, בהם: גיל האישה ובריאותה הכללית.בפרספקטיבה של שלוש שנים של מעקב לאחור, ניתן לציין כי השיטה בהחלט הוכיחה עצמה כיעילה ובטוחה, וכך כלפי הילדים שנולדו כתוצאה ממנה.

"לא מדובר בפיקניק", מסביר פרופ' איתן לוננפלד, מנהל מח' נשים ויולדות ומנהל היחידה להפריה חוץ גופית בביה"ח סורוקה בב"ש.  "יש סכנה של גירוי יתר שחלתי, אנחנו מעלים את ההורמונים לרמות גבוהות, נכנסים עם מחט ושואבים – אמנם בהרדמה-  יש אפשרות לפגוע בכלי דם ובאיברים פנימיים, סכנה לזיהומים ועוד. אבל תודה לאל ברוב המקרים הכול עובר בשלום, רק חשוב לדעת למה נכנסים".

בנוסף, הסיכונים בהקפאת ביצית עלולים להופיע דווקא במועד ההפשרה והם תלויים בגיל האישה. ככל שהאישה תהיה מבוגרת יותר במועד החזרת העוברים כך גדלים הסיכונים עבורה והם כוללים: רעלת הריון, סכרת הריון, יתר לחץ דם, לידה מוקדמת ועוד. חשוב לציין כי אישה המעוניינת לעבור תהליך של הקפאת ביציות מחויבת לחתום על טופס הסכמה, לאחר שהוסבר לה לעומק מהות ההליך וסיכוניו.

המצב בישראל
עד שנת 2010 הותר הליך של הקפאת ביציות בישראל רק לנשים אשר סבלו מבעיות בריאות, בהם: נשים חולות סרטן, נשים עם בעיות פוריות מאובחנות או נשים שבני זוגן  אובחנו עם בעיות פוריות. עם שינוי החוק לפני שלוש שנים, התיר משרד הבריאות הליך הקפאת ביציות גם מסיבות שאינן רפואיות, אלא חברתיות (נשים רווקות קרייריסטיות  שמבקשות לדחות את מועד הכניסה להיריון) והן מותנות בכך שגיל  האישה ינוע בין 30-40 שנים ובהמצאת אישורים ומסמכים שונים מרופא נשים. לפי התיקון בחוק, אישה תוכל להקפיא עד 20 ביציות ולעבור ארבע שאיבות בלבד.

במידה והליך הקפאת הביציות, שמתבצע ביחידות להפריה חוץ גופית בבתי החולים השונים, נובע מסיבות רפואיות, הוא כלול בסל הבריאות. במקרים אחרים, תישא האישה לבדה בעלות הטיפולים, אשר יכולים להגיע לאלפי שקלים (15,000 ? בממוצע). לא כולל תשלום (בעלות של מאות שקלים) על שמירת הביציות הקפואות לתקופה של חמש שנים.

"אני תמיד מסביר למטופלות שההליך של הקפאת ביציות אינו מבטיח פוריות, אלא שומר על הביציות. חשוב לא לחיות באשליות ולחשוב שאפשר לחכות לגיל 45 ושהכול יעבור חלק." מסכם פרופ' לוננפלד. "אמנם יש טכנולוגיות טובות, אבל גם הן מוגבלות. צריך לזכור שתקופת הפוריות, מה לעשות, אינה נשמרת לעד. בכלל,  אני תמיד מעדיף שלאישה או לזוג יהיה עובר מוקפא מאשר רק ביצית מוקפא. רק כך הסיכוי לילד הוא גבוה ".

עד לאחרונה סבל הליך הקפאת הביציות מבעיות טכניות רבות ורק בשנים האחרונות כאמור, מסתמנת פריצת דרך טכנולוגית מדיווחים שהתקבלו ממעבדות שונות בעולם, מדובר עד כה בכ- 2500 תינוקות שנולדו כתוצאה מהליך של הקפאת ביציות.

על פי ההערכות, עשרות נשים בארץ מדי שנה מקפיאות ביציות. "זה מתחלק בערך באופן שווה בין נשים אשר עושות זאת מסיבות בריאותיות לבין נשים המבקשות לשמור על הפוריות מסיבות בריאותיות", טוען פרופ' לוננפלד. בבית החולים 'סורוקה', לדוגמא, היו בשנה שעברה כעשרה מקרים של הקפאת ביציות. מאחר ואין חובת דיווח על פי חוק למשרד הבריאות –  אין נתונים רשמיים בדבר היקף התופעה.

 

תגובות (0)
הוסף תגובה