סנדרה רינגלר מציגה את 5 טעויות הסטיילינג הנוראיות של הישראליות

1. לוק צמוד מדי

הישראליות מתאפיינות בחיבה יתרה לבדי הלייקרה (למרות שהייתן מצפות שהתופעה תתפוגג מהעולם, אבל זה לא קרה). הנשים הישראליות מתבלבלות וחושבות שטייץ זה בכלל מכנסיים, שגופיית לייקרה זה בגד ערב לכל דבר, ושטייץ וגופייה זה לבוש הגיוני מחוץ לחדר הכושר. צריך להפנים שלייקרה זה לא בגד, אלא בגד תחתון. אפשר לשלב טופ מבד לייקרה עם חצאית נפוחה או מכנס פנסים גבוה, ואפשר (בקושי) לשלב טייץ עם טוניקה ממש מגניבה וארוכה. אבל ממש לא ביחד.

 

יותר מזה, צריך להפנים שטוטאל לוק צמוד, לא באמת מחמיא לאף אחת, גם אם יש לה את הגוף הכי מושלם בעולם. אישה שלובשת טוטאל לוק צמוד, יוצרת לעצמה מראה סופר פרובוקטיבי שגובל בחוסר סטייל. תמיד עדיף להסתיר טפח ולחשוף טפחיים, ולא בקטע "דוסי" אלא בקטע סטייליסטי בלבד. לבוש חשוף ופרובוקטיבי הוא לבוש משולל סטייל. 

 

2. מראה חשוף מדי

בהמשך לסעיף הקודם, הישראליות לא אוהבות רק ללבוש צמוד, אלא גם לחשוף בין לבין את כל הנכסים שלהן. חשוף זה נהדר, אבל מומלץ לבחור מוקד אחד בגוף אותו נרצה לחשוף ולהתרכז בו (ולא חזה ובטן ורגליים וגב).

 

לפי תורת הסטיילינג והלבוש הנכון, צריך לחשוף את האזורים המוצלחים ביותר בגוף שלנו, ולטשטש את המוצלחים פחות, ובלי קשר לטרנד כזה או אחר. זו תורת הבסיס.

 

אם היום חולצת בטן זה הטרנד, זה נפלא לנשים שמתהדרות בבטן שטוחה. כנ"ל לגבי טרנד חולצות האובר סייז הקצרות בשילוב עם מכנסיים עם מותן גבוהה, שנותנת רמז לבטן עליונה (להבדיל מהטרנד של מכנסיים נמוכים וחולצות עד הפופיק, שהיה שכיח לפני כמה שנים, המראה החדש הוא הרבה יותר מתוחכם). אין כל בעיה שאישה תחשוף את הבטן שלה, ולא משנה בת כמה היא, כל עוד זה מחמיא לה ולא משולב עם עוד אזורים חשופים בגופה. שורטס קצרים וגופיית בטן, לדוגמא, הם לא פחות מעבירת אופנה חמורה.

 

כל אישה יכולה ללכת עם כל סוג של מחשוף שתרצה. אבל הסגנון של מה שאת לובשת, ומה שאת משדרת, צריך להלום את כל המשתנים הסביבתיים: הגיל, המקום והאירוע אליו את הולכת, המעמד והסביבה.  

 

אני חסידה של הקונספט שהכול הולך: אם יש לך רגליים נפלאות – תחשפי אותן, בכל גיל. אם יש לך בטן נהדרת, אותו כנ"ל. כל עוד המראה הוא שיקי ובסטייל. יש נערות בנות 16 שלא יכולות ללכת עם חולצת בטן ויש נשים בנות 45 שלגמרי כן. הגיל הוא לא פקטור. 

 

סנדרה רינגלר. צילום: דודי חסון

 

3. יותר מדי התאמה / סט קומפט / סרוויס / מאצ'י מאץ'

לישראליות יש מנהג להתאים את כל הבגדים שלהן. שמלה אדומה לתיק אדום, לסנדלים אדומים, לליפסטיק אדום, ללק האדום. או לחילופין, נקודות על כל הלוק או פרחים. חייבים להבין שכשהכול מתאים – זה ביג NO NO!

 

נכון, ככה חונכנו, ומאז שאנחנו קטנות לימדו אותנו להתאים את החגורה לנעליים, וליצור "סט", אבל מה שחשוב באמת הוא לא להתאים את הצבע, אלא לחשוב על התאמה סגנונית. למה הכוונה – לפעמים נשים בוחרות שלל פריטים באותו צבע, אבל כל אחד מהם שייך לסגנון אחר: תיק אדום בסגנון רוקיסטי עם ניטים, נעליים אדומות בסגנון רומנטי ושמלת אדומה מתחרה. ואז, התוצאה הסופית שמתקבלת היא מיש-מש שלא קשור לכלום.

 

מה שצריך לעשות זה להתחבר לרעיון של סגנון, של תקופה, של משהו שנותן לך השראה ( מי את רוצה להיות), וכך להרכיב את הלוק. ובכלל, היום, בעידן המיקס אנד מאץ' (mix & match) שילוב של צבעים יוצר מראה יותר מתוחכם. צריך רק לדעת איך לעשות את זה.

 

באופן אישי, אם אישה מסוימת בחרה בלוק עם שני צבעים בלבד, אני אמליץ לה להכניס עוד צבע שלישי כדי להיראות יותר שיקית.

 

אפשר גם ללכת עם טוטאל לוק בצבע אחד, צריך אבל לדעת איך לעשות את זה. ההמלצה שלי היא לשאוב השראה מכל מקור שהוא: אייקוני אופנה למיניהם, אתרי אופנה, ערוצי אופנה, מגזינים, ועוד. לא סתם אומרים שאופנה זה המקצוע שהכי מומלץ להעתיק בו. פשוט תעתיקי מאנשים שעשו את זה נכון ומוצלח. ובניגוד למה שהרבה נשים חושבות, אף פעם לא תראי כמו מישהי אחרת, גם אם ניסית לחקות את הסטייל שלה. כל אישה שונה ומביאה משהו ייחודי לבגד אותו היא לובשת. 

 

4. מאמצות לוק של מישהי שונה לחלוטין

אישה במידות עסיסיות לא יכולה לבחור דוגמנית גרומה שנראית נהדר באובר-סייז, או בלוק שכבות, ולחשוב שגם עליה זה יראה אותו דבר. כל אישה צריכה לבחור מודל שהוא קצת יותר קרוב למציאות שלה. מה שצריך להנחות אותנו בבחירת הבגדים זה מה הכי מתאים לך. אפשר לאמץ טרנדים ולוקים מהעולם, אבל זה חייב להישאר בעולם האינדיבידואלי (ולפי מבנה הגוף) של כל אישה.

 

אני למשל, מקבלת השראה מהרבה מודלים, לא רק מנשים אלא גם ממעצבים. אני אוהבת את האהבה לאופנה של שרה ג'סיקה פרקר, כי היא יודעת ללכת עד הסוף, לגוון ולהפתיע, והיא באה ממקום של כבוד אמיתי לאופנה. מצד שני, אני אוהבת את הקלאסיות של גווינית' פאלטרו, שפחות בוחנת את הגבולות שלה, אבל תמיד נראית מושלם. כל אישה צריכה לקחת את מה שעובד בשבילה, וליצור הרמוניה אישית עם הבגד. 

 

5. אין דבר כזה "יפה מדי"

הייתי רוצה להגיד לאישה הישראלית שאין דבר כזה "להתלבש יפה מדי". הנשים הישראליות נורא מפחדות להיראות מוגזמות, כאילו השקיעו יותר מדי זמן ומחשבה בבחירת הבגדים או סתם אובר-דרס, שהן מנסות תמיד להיראות אנדר דרס. המצחיק הוא שבארץ אנחנו כ"כ לא אובר דרס בישראל, שלקחנו את זה לקיצון השני, ואנשים מגיעים לאירועים עם ג'ינסים.

 

בעיניי כל אישה יכולה בכיף לצאת מהבית בבוקר עם שמלה יפה ואיפור מוקפד, ולהרגיש נפלא. אני גם לא בעד over-doing, והכוונה באיפור הוא איפור יום קליל, אבל לנשים תמיד יש את הפחד הזה שמישהו יחשוב שהן השקיעו יותר מדי. איך לומר, אף אישה מעולם לא קיבלה קנס כי היא נראתה טוב מדי. נהפוך הוא. נשים שמתלבשות יפה רק יקשטו את הרחוב הישראלי בצורה יותר ססגונית ומוצלחת. 

 

ועוד טיפ אחד ממני לנשות ישראל: זה אולי נשמע קיטשי ושחוק, אבל את באמת נראית הכי יפה כשנוח לך.

 

לבוש הוא צורה של ביטוי עצמי. זו שפה שבה את אומרת מי את ומה את. עכשיו, זה לא אומר שאת לא יכולה להיות מישהי אחרת – כל אחת יכולה להיות מי שהיא רוצה ביום כזה או אחר, מישהי שאת שואפת להיות או להיראות כמוה, אבל היא חייבת להיות אישה שאת מרגישה אתה בנוח ועומדת מאחורי הבחירות שלך.

ברגע שאת "מתחפשת" למישהי אחרת, את לא מתנהגת ומרגישה כמו עצמך, וכשלא נוח לך בתוך הבגד, רואים את זה. אני לא אומרת להתלבש בג'ינס וטי-שירט, כי "זה מה שנוח לי". זה לא תירוץ. זה משעמם את הסובבים אותך. להפך, תיראי מיליון דולר, אבל חשוב להרגיש בנוח בתוך העור שלך. אפשר להוציא את הצדדים הפרועים, כל עוד הם הצדדים הפרועים שלך.

 

הסטייליסטית סנדרה רינגלר תהיה אורחת הביוטי סיטי של הסופר-פארם בתאריכים 26-28.6.2013.

תגובות (0)
הוסף תגובה