שיתוף תמונות פרטיות ברשת הוא עבירה פלילית

העולם סביבנו משתנה בקצב מסחרר, נגרר אחרי הטכנולוגיה שמתקדמת בצעדי ענק, אבל לכולם כבר ברור שלא מדובר רק על גאדג'טים עתידניים ואיי-רובוט, אלא על שינוי משמעותי יותר. הרשתות החברתיות ואפליקציות השיתוף, למשל, שינו לחלוטין את כל מה שחשבנו על מושגים כמו חשיפה ופרטיות, והצדדים האפלים של התופעה רק מתחילים להתבהר. פסיכולוגים מצד אחד ומשפטנים מן הצד השני מתחילים להעמיק בנושא, ומציעים לנו להרים לרגע את הראש מהמסך, כי כולנו – מהמצטלם הנועז ביותר ועד לאחרון המשתפים – בסכנה.

 

עוד ב Onlife:

 

אי שם בשנות התשעים, חברתי הטובה ביותר ואני צילמנו זו את זו בעירום חלקי. ואז לקחנו שני אוטובוסים כדי לפתח את התמונות בעיר אחרת, בה לא מכירים אותנו, בחרנו בקפידה את החנות עם המוכר הכי אדיש, ואחרי שהתמונות הגיעו גזרנו את סרט הצילום המקורי לעשרות חתיכות שפיזרנו בשלושה פחי זבל שונים, והחבאנו את התמונות במקום סודי.

אז עוד לא היו מצלמות דיגיטליות, ולא חלמנו שנסתובב עם טלפון נייד (מה זה?) שהוא גם מחשב (אין מצב) שמחובר לאינטרנט (WTF?). אבל הזמנים השתנו, הטכנולוגיה התפתחה, והנוער של היום לא יודע מה זה פילם אבל מצלם, מעלה, מתייג, משתף ומפיץ לרשת כמויות מדהימות של חומרים. זה טוב, זה רע, זה דור אחר וזאת המציאות; אבל כשזה מגיע לתכנים רגישים – זאת מתחילה להיות בעיה של ממש. 

 

תמונות עירום של נערות כמעט בכל טלפון

תומר, טכנאי מחשבים וסמארטפונים מאזור המרכז, מכיר את זה מקרוב: נערה צעירה או, ברוב המקרים, אבא של נערה צעירה, מגיע עם מכשיר שהתקלקל. לפני שתומר מתחיל לעבוד, לפי בקשת הלקוחות, הוא שומר את התמונות, אנשי הקשר והסרטונים – שלא יאבדו. "אני לא עובר על התמונות ואפילו לא פותח אותן, אבל כשאני מעתיק ורואה את כל התמונות המוקטנות – זה פשוט קופץ לעין. המון תמונות של נערות בחזיות ותחתונים, ולפעמים גם בעירום. אני לא מדבר על מקרה או שניים, אני מדבר על תופעה".

 

הבעיה, מסביר תומר, היא חוסר המודעות לקלות שבה חומרים מהמכשיר האישי יכולים להגיע למרחב האינטרנטי: "אנשים לא מבינים את רמת הסיכון, ומצלמים חופשי, כי הם חושבים שהטלפון מוגן בסיסמה. את הסיסמאות האלה קל מאד לפרוץ, והתכנים יכולים לעבור בשנייה. אם הטלפון נגנב או אפילו סתם התגלגל לרגע לידיים הלא נכונות – יש פה סכנה".

 

מה קורה כשהמכשיר נופל לידיים הלא נכונות? (צילום: Shutterstock)

 

אמנם רק חלק קטן מהמקרים, אלה שמגיעים לכותרות הראשיות – נגמרים רע, כמו המקרה של הנערה בת ה-14 שניסתה להתאבד בגלל סרטון אינטימי שלה שהופץ בפייסבוק (חשוב לזכור שחלקם גם נגמרים באסון). אבל הרשתות החברתיות ואפליקציות השיתוף גדושות בתמונות פורנוגרפיות, או חצי פורנוגרפיות, או סתם תמונות שלא הייתם רוצים שיתגלגלו לידי הפדופיל הקרוב למקום מגוריכם – על בסיס יומיומי. מה שמטריד במיוחד הוא שתמונות רבות מופצות על ידי הנערות עצמן, שמעלות את החומרים לרשת אבל לא מעלות בדעתן לאן זה עלול להתגלגל.

 

הדרך של נערות לבדוק עד כמה הן פופולריות

מה בעצם גורם לנערות נורמטיביות לחלוטין, "ילדות טובות", לפרסם תמונות מהסוג זה? "לבני נוער יש צורך טבעי להיות חלק מהשיח החברתי", מסבירה מיכל אופיר-ויזל, פסיכולוגית נוער במרכז טל.  "אם בעבר היה חשוב להיות נוכח בבית ספר או במסיבה, היום אתה צריך להיראות גם ברשת. זה חלק בלתי נפרד מהנוכחות, זה מדד פופולריות. ה"לייקים" שאתה מקבל על תמונה מעידים על מעמד חברתי, זה עוד משהו שמאשר את הסטטוס שלך".

 

הטכנולוגיה, המאפשרת הפצה מהירה, בשילוב עם הנטייה הטבעית של בני נוער לחיקוי – מביאים לנוכחות הגדולה של תמונות מסוג זה ברשתות החברתיות למיניהן, ואופיר-ויזל מדגישה שלמרות שלא תמיד מדובר בתופעה בעייתית, ההורים צריכים לתמרן בין הצורך של ילדיהם בפרטיות ובעצמאות לבין העובדה שהם עדיין זקוקים להגנה, ולבדוק מה בדיוק הילדים שלהם מעלים לרשת. "הנזקים יכולים להיות גדולים", היא מתריעה, "בסך הכל זה מדיום שבו נערות בודקות כמה הן אהודות ומקובלות, אבל מנגד, כשיש ביקורת, הן יכולות ברגע גם להפוך לקורבן". לבני נוער, היא מציינת, עדיין אין את הפרספקטיבה של מבוגר, ולכן מבחינתם מה שקורה עכשיו זה מה שקורה. כשמשהו שהם העלו פתאום מופץ ואף משמש נגדם – הם עלולים לקחת את זה קשה. קשה מאד.

 

רוצות לבדוק כמה הן אהודות (צילום: Shutterstock)

 

גם ילד בן 14 שרק שיתף חשוף לתביעה

ההפצה המהירה והרחבה היא, כנראה, גורם מרכזי לסכנה הטמונה ברשתות החברתיות. נערה שולחת ביוזמתה את התמונה לחברה, ששולחת לבנות נוספות, שמעבירות לקבוצה בה הן חברות, ומכאן היא מגיעה גם לזרים מוחלטים, שמשתפים ומשתפים, ככל הנראה מבלי לדעת שהם מבצעים עברה פלילית.

 

מה ששמעתם. פלילית. גם אם רק שיתפתם.

 

חוק הגנת הפרטיות קובע שהפצה של תוכן שאין לך זכות להחזיק בו היא עברה פלילית, גם אם מדובר בפרסום נוסף של צילומים או תכנים שכבר מופצים,  מסביר עו"ד גיא אופיר, מומחה לדיני אינטרנט. "עצם ההפצה מוגדרת כעברה, גם אם זה צילום של מישהו שאתה בכלל לא מכיר. יכול להיות שהאחריות היא קטנה יותר משל המפיץ הראשון, ויכול להיות שאם הדברים יגיעו למשפט אז הפיצוי יהיה קטן יחסית, אבל מבחינת החוק – זאת עברה לכל דבר", הוא אומר.

 

כמות התביעות הקשורות לסרטונים וצילומים שהופצו באינטרנט נמצאת בעליה בשנה האחרונה, בארץ ובעולם, ועו"ד אופיר מזהיר: "עוד יהיו פה תביעות נגד מפיצים ב"וואטס אפ", בפייסבוק ובכל הרשתות החברתיות. הנושא עוד בחיתוליו אבל יהיו פה פסקי דין, ואנשים ישלמו כסף, גם הילד בן ה-14 שרק שיתף עלול למצוא את עצמו משלם משהו".

 

מי נושא באחריות?

ילדים ובני נוער הם בין השחקנים המרכזיים בנושא שיתוף התכנים וההורים, מציע עו"ד אופיר, צריכים להתחיל לתפוס פיקוד. "צריך לחנך את הילדים בעניין, גם מהבחינה המשפטית, אבל גם ברמה המוסרית", הוא אומר. "ילדים צריכים להבין שהם עלולים לפגוע במישהו. הדברים האלה משתנים עם השנים, כמו שפעם סברו שאם לא הייתה התנגדות של ממש אז זה לא אונס, והיום הגישה שונה לחלוטין – גם העניין הזה ישתנה. יום אחד הפצה של תכנים כאלה תחשב לעבירת מין לכל דבר".

 

ההורים צריכים להתחיל לתפוס פיקוד (צילום: Shutterstock)

 

נכון להיום, החוק עדיין לא מתייחס ישירות לשיתוף ברשתות ובאפליקציות, אבל כבר יש לא מעט פסקי דין בנושא. "המחוקק איטי, אבל יש תביעות בנושא והשופטים נאלצים לבצע חקיקה שיפוטית, ולתת את הפרשנות שלהם", מסביר עו"ד אופיר, "בנושא של חברות האינטרנט יש פרשנות מרחיבה, ושופטים כבר נתנו את הדעת לאחריות של הרשת".

 

הרשת, או יותר נכון, האנשים שעומדים מאחורי האפליקציות והרשתות החברתיות השונות, כבר התחילו להפנים את העניין ואנחנו נתקלים לא מעט במצבים בהם פייסבוק ויוטיוב מסננות ומצנזרות תכנים. הכל התחיל, מספר עו"ד אופיר, מתביעות שנגעו בכלל לזכויות יוצרים ולא לפגיעה בפרטיות, אבל לאחרונה הגיעו גם ליוטיוב וגם לפייסבוק תביעות מסוג זה. מאחר שמנגנון הסינון כבר קיים – החברות הגדולות פשוט העדיפו להתחיל לצנזר, לפחות במידה מסוימת, ולא לשלם פיצויי ענק.

 

אבל האמת היא שהחגיגה מתרחשת באפליקציית וואטסאפ, כנראה משום שמדובר באפליקציה מאד קלה לתפעול ובלי כל מערכת סינון. למעשה, גם המקרים החמורים שהגיעו לאחרונה לבתי המשפט בישראל, קשורים באפליקציה הזאת. היום, כאמור, חובת סינון תכנים אינה מעוגנת בחוק, אבל עו"ד אופיר בטוח כי מערכת כזאת היא רק עניין של זמן. "יש אפשרות טכנולוגית לוואטסאפ לסנן תכנים", הוא מסביר. "הרי יש להם שרתים, ולסרטון יש חתימה דיגיטלית, ואם סרטון נכנס ל'רשימה שחורה' יש להם יכולת לחסום אותו. הטכנולוגיה קיימת, אפשר לפתח הכל – זאת שאלה של הקצאת משאבים", אומר אופיר ומוסיף כי מדובר, בסופו של דבר, בשאלה של אחריות: "אם אני בונה בניין, אני צריך לדאוג שהוא לא יתמוטט על השכנים. זה בדיוק אותו הדבר".

תגובות (0)
הוסף תגובה