להקים עסק פרטי: לעזוב עבודה טובה בשביל להתחיל מאפס

עבודת יחסי הציבור היא עבודה תחת לחץ אטומי. נכון שלא מדובר בחדר-מיון, אבל לקוחות מצפים לזמינות 24/7, לעיתונאים יש דד ליין להגשת כתבות, לאייטמים יש תאריך תפוגה מבחינה חדשותית, הבוס מצפה לתשובות וכולם מצפים שזה יקרה ע-כ-ש-י-ו.

 

הכל התחיל לפני קצת יותר משנה וחצי, כאשר עזבתי את משרד יחסי הציבור הגדול בו עבדתי כשלוש שנים במצטבר. במהלך השנים השתעשעתי מדי פעם במחשבה לפתוח משרד יחסי ציבור משל עצמי. תמיד ידעתי שזה יקרה, רק שלא ידעתי מתי ואיך בדיוק אני אעשה את זה.

 

במקור אני מושבניקית ממושב שדמה אשר ביישובי גדרות. הגעתי לתל אביב לאחר לימודי תואר בתקשורת במכללת ספיר. עבדתי למעלה מ- 6 שנים ביחסי ציבור, במסגרת זו, עברתי בין אי אלו משרדי יחסי ציבור, מהקטנים עד לגדולים.

 

התחלתי כעוזרת של עוזר תקציבאית יחסי ציבור וכשוטפת כלים ומפנת פחים בחלק מימות השבוע. כן, במקביל. לא סיפרו לי שאלה דרישות התפקיד בשכר מינימום במשרד יחסי ציבור, אבל יש דברים שאת חייבת לקחת על עצמך, כשאת במסגרת. במשרד אחר עבדנו רק והבוסית שלי דאז ואני. תפקדתי על תקן מזכירה, תקציבאית יח"צ ושליחה. שם לפחות היתה מנקה.

 

עצמאות היא עבודה מפרכת, אבל סופר מתגמלת 

 

עבודת יחסי הציבור שוחקת: את סוגרת אייטם מזהיר ואין לך אפילו רגע להתבשם באור הזרקורים, כי שניה לאחר מכן כבר "עוטפים איתו דגים". במקרה הטוב מגזין ישכב במספרות או חדרי המתנה של רופאי שיניים ואז הלקוח שלך ירוויח עוד "זמן מדף" לאייטם, אך העבודה סיזיפית.

 

איש יחסי הציבור חייב לדעת לשמוע ולקבל את המילה "לא" –  מבין 300 אייטמים שאציע, אולי עשרה יתקבלו על ידי העורך, ובסוף גם יש סיכוי שגרפיקאית תפיל את האייטם, או סתם תטעה בקרדיט ללקוח. נלחמים על כל אינץ' במדיה ואין מקום לייאוש.

 

רצון מטורף להצליח, התאקלמות מהירה, זמינות והיענות זריזה לבקשות הבוס/ הלקוחות/ העיתונאים, הן רק חלק מדרישות סף בסיסיות למקצוע, וזה לא כולל כמובן את הצורך לקיים אינטראקציה חברתית, להתאזר בסבלנות ולפתח עור של פיל. במקצוע יחסי הציבור אין מקום להיעלבויות או למשחקי-אגו, למרות שבהיותנו אנושיים, לפעמים הדבר בלתי נמנע.

 

עולם המושגים כפי שהכרתי, השתנה לחלוטין

יום אחד ידידה הפנתה אלי לקוח, מנכ"ל של רשת בתחום האופנה, הוא נפגש איתי ואמר: תפתחי משרד. אנחנו נהיה לקוחות שלך. מסתבר שזה כל מה שהייתי זקוקה לו, כדי לגדל ביצים ולפתוח את גורלניק יחסי ציבור. הטריגר הקטן הזה.

 

אז עזבתי את חממת הגידול היח"צנית, עם בוס ומנכ"ל וצ'ק משכורת קבוע שמגיע בכל עשירי לחודש, למען הרפתקה שלא ידעתי מה יקרה במהלכה. אבל ידעתי שזו תהיה הדרך שלי ושאני אהיה אחראית לנווט אותה. במידה רבה, הכי קל להיות אחראית לגורלי.

 

מניסיוני (הקצר יחסית), כמי שהיתה כל חייה שכירה ופתחה עסק, אספר שעצמאות בישראל אינה פשוטה. פתיחת עסק מחייבת מההתחלה רואה חשבון ויועץ עסקי טובים, אמביציה שאינה נגמרת, חזון להתפתחות מקצועית, ידע מקצועי, מיקוד בתחום העיסוק שלך ויותר מהכל קשרים, קשרים, קשרים. וזה נכון לכל עסק, לא רק יחסי ציבור.

 

חשיבותן של הרשתות החברתיות ליצירת קשרים

דרך המדיות החברתיות נוצרים שיתופי פעולה וחיבורים יפים. יצרתי קשת נטוורקינג מקצועית ואישית, אשר חשובה מאוד בהתפתחות עסק וזאת באמצעות שימוש במדיות האינטרנטיות (לכן, אגב, אני לא מתחברת לאמרה שהעידן הטכנולוגי דפק לנו את כישורי החברה והקשרים האישיים).

 

בוסים רבים מתלוננים ש"הפייסבוק של העובדים שלהם פתוח בשעות העבודה". אצלי, הפייסבוק הפך לחלק אינטגרלי מיום העבודה ולשומר מסך קבוע אשר פתוח במקביל לדפים האחרים, ולא בכדי: פרט לאייטמים של יחסי ציבור שמופיעים בכתבות השונות בשוטף ומצופים ממני מתוקף עבודת משרד היח"צ (בעיתונות מודפסת או און ליין), הלקוחות שלי נהנים מחשיפת האייטמים שלהם, אותם אני מעלה על בסיס יומי, גם בקרב 3,000 חבריי הווירטואלים בפייסבוק, רובם מחוברים ישירות לתחום העיסוק שלי (עיתונאים, עורכי עיתונות, סטייליסטים, סלבריטאים) והן מחשיפת תמונות האינסטגרם שלי עם 1,365 עוקבים.

 

הרמתי טלפונים, קבעתי פגישות על בסיס יומי, נכנסתי לחנויות אופנה שנראו לי מעניינות ועשיתי כל מה שאפשר כדי להיגע ללקוחות המקסימים שלי, שנמצאים איתי עד עתה מתחילת דרכי העצמאית.

 

קשר אישי ורשתות חברתיות הפכו להיות כלי עבודה לגיטימי

 

כמו בנישואין, השנה הראשונה לעסק עצמאי היא הקשה מכולן

עולם המושגים כפי שהכרתי עד אותו היום, השתנה לחלוטין. כשאת עצמאית צמד המילים "ויתור עצמי" אינו קיים עוד בלקסיקון. גם לא "שעות עבודה". כל שעה בכל יום מוקדשים לעבודה במטרה לקדם את העסק. עם זאת, רק את האדון לשעות העבודה – כך שהתירוץ "לא עשיתי ספורט היום כי חזרתי מאוחר מהמשרד", לא באמת מחזיק מים. פשוט לומדים לקום שעה מוקדם יותר.

 

השנה הראשונה לקיומו של עסק, היא הקשה מכולם (כך אומרים). וצלחתי אותה, לבד. כשאת יודת שאת עובדת למען הלקוחות שלך, למען הצמיחה המקצועית שלך ויותר מכל למען עצמך, את לא עושה לעצמך ויתורים ועובדת פי כמה וכמה יותר קשה. בסוף, זה משתלם, כי אין מתנה יותר גדולה מלהיות הבוס של עצמך, אין דבר יותר מרגש מלקבל פידבקים, חיבוק ופרגון מהסביבה הקרובה וגם הרחוקה, אין תחושה נעימה מתחושת ההצלחה והסיפוק העצמי והחיים קצרים ואנחנו צריכים לחיות אותם במלוא הכח והתחושה שעשינו משהו, גם אם משהו קטן, עבור הסביבה ועבור עצמנו.

 

 

אז למי מכן שחושבת לפתוח עסק עצמאי, כדאי לזכור:

 

  • חשוב לא לוותר לעצמך. הדבר נכון בכל תחום בחיים, אך בעיקר כאשר פותחים עסק.

 

  • את חייבת להאמין בעצמך ובדרך שלך, ולאהוב את מה שאת עושה. אם לא תאהבי את מה שאת עושה, הדבר יהיה ניכר לאורך הדרך והעסק שלך לא יאריך ימים.

 

  • אל תחכי בשום פנים ואופן שהעבודה תגיע אליך. כל אחת צריכה לדעת ליצור את ההזדמנויות העסקיות שלה. חשוב לדאוג להגיע ללקוחות רלוונטיים, דרך הקשרים שלך ודרך עבודת רגליים – במובן הכי מעשי של המילה.

 

  • להיות עצמאי – זה לא לביישנים. את צריכה לדעת לעמוד על שלך, לצד מקצועיות ויחסי אנוש מצוינים. בסופו של יום, לא משנה על איזה בסיס מושתת העסק, ועל אחת כמה וכמה כאשר מדובר בתחום יחסי הציבור, כולנו אנשים ומדובר בקשרי אינטראקציה יום יומיים, מעבר לקשרים עסקיים.

 

  • צריך לקחת בחשבון את העובדה הפשוטה שעצמאות לא מקבילה בשום צורה שהיא למילה חופש, להפך. עצמאות בעבודה משמע, מוסר ומשמעת עצמית גבוהה ביותר, עבודה קשה ויום יומית, ללא שעות עבודה מוגדרות.

 

  • סבלנות היא נקודה הכרחית. את צריכה להבין שהקמת עסק לוקח זמן וצריך לתת לו לצמוח ולהכות גלים. צריך ללמוד לחיות עם דחיית סיפוקים ולחכות שהאדווה הקטנה של העסק שלך, תתעצם לכדי גל של הצלחה. הסיפוק הגדול שתשאבי מהדרך לשם, שווה את העבודה הקשה והציפייה.

****

'גורלניק יחסי ציבור' מתמחה בתחומי אופנה ולייף סטייל. בין לקוחות המשרד מותג האופנה של השחקנית, מגישת הטלוויזיה והסטייליסטית אילנה ברקוביץ', רשת ארנקי עמנואל, מעצבת התיקים נטע שדה, מיס גיישה, AXELA בעיצוב אלקסה רזניק ובבעלות אלקסה ושמוליק רזניק, מעצבת האופנה שושי ברבי בעלת מותג JUS (לשעבר "פלסטיק דול"), סטודיו I DO לשמלות כלה וערב, "טליה" מותג האופנה במידות 38-50 בעיצוב טלי שרף-חזן, אתר האופנה לקנייה מקוונת WWW.FASHUNTER.CO.IL ומאמן הכושר האישי מקס סוסקינד.

 

לעמוד הפייסבוק של ליהי גורלניק, ובאינסטגרם: lihigoralnik

תגובות (0)
הוסף תגובה