11 מיתוסים שכיחים על בריאות השיניים

מדי שנה מתבצעים בישראל קרוב ל- 5 מיליון טיפולים דנטליים, ברמות שונות. בניגוד לבעלי מקצוע אחרים, את רופא או רופאת השיניים אנחנו עתידים לפגוש בכל גיל ומין לפגוש על בסיס קבוע. אבל עד כמה אנחנו באמת יודעים ומודעים לבריאות הפה והשיניים שלנו ועד כמה אנחנו מאמינים לסיסמאות או/ו מיתוסים שאותם שמענו או קראנו בעתון כזה או אחר.

 

ד"ר חן סגל, רופא שיניים, מומחה לטיפולי שורש, מרצה בפקולטה לרפואת שיניים באוניברסיטת תל אביב ובעל מרפאה פרטית בנתניה מכיר היטב את המיתוסים ועושה לנו קצת סדר בבלאגן.

 

עוד באון לייף:

 

המיתוס: צריך לצחצח שיניים פעמיים ביום – בכל בוקר וערב.

האמת: לא מדויק.

 

בכדי לשמור על הגיינת פה רצוי לצחצח שלוש פעמים ביום, אחרי כל ארוחה. אנשים רבים סבורים שצחצוח פעמים ביום היא הדרך האופטימלית לשמירה על בריאות הפה אולם האמת היא שמומלץ להקפיד על צחצוח של שלוש פעמים ביום בכדי למנוע את האפשרות ששאריות מזון נשארות בין השיניים, מה שעלול לגרום עששת.

 

המיתוס: יש לצחצח שיניים ברגע שקמים בבוקר.

האמת: חלקית.

 

צחצוח השיניים הוא יעיל יותר דווקא לאחר ארוחת הבוקר ולא לפניה, אבל אם אתם יכולים לדבר עם הילדים או בן/בת הזוג שלכם לפני שאתם מצחצחים שיניים אז בסדר, רובנו לא מסוגלים לעמוד בזה. לכן, מומלץ לצחצח שיניים לאחר הקימה כדי לרענן את הפה ולצחצח שוב לאחר הארוחה, לניקוי שאריות מזון. אם נכניס את הצחצוח הזה לסך צחצוחי השיניים ביום, נגיע ל- 4 צחצוחים יומיים. שהחשוב ביניהם הוא בערב.

 

המיתוס: לעיסת מסטיק מועילה לבריאות הפה, אבל עלולה להוציא כתרים.

האמת : חלקית.

 

לעיסת מסטיק ללא סוכר עוזרת בהורדת רמת החומציות בפה, שומרת על היגיינה אוראלית טובה יותר ובכך מונעת עששת. אבל לעיסת מסטיק לא אמורה להוציא כתר או שתל – אם זה קורה סימן שנעשתה עבודה לא יסודית. כתר או שתל שנעשה כמו שצריך לא אמור להישלף ממקומו, אלא להחזיק מעמד לאורך שנים.  

 

המיתוס: צריך להחליף מברשת שיניים כל שלושה חודשים.

האמת: לא בהכרח.

 

אפשר גם אחרי חצי שנה, כל עוד סיבי המברשת שומרים על צורתם ולא מתעקמים.

ישנם סוגים שונים של מברשות שיניים, בחלקם יש סימון המראה את שחיקת המברשת, חלקם משנים צבע בהתאם לצורך. בנוסף, מומלץ לצחצח במברשת בעלת סיבים רכים ולא קשים, כיוון שסיבים קשים עשויים לעשות יותר נזק מתועלת ולהוריד חלק מהאמייל על השן.

 

המיתוס: מצב השיניים הוא תולדה של גנטיקה בלבד.

האמת: ממש לא.

 

נכון שהגורם הגנטי הוא בעל השפעה דרמטית, אבל הקפדה על צחצוח נכון וביקורים אצל רופא השיניים ימנעו את הדרדרות בריאות השיניים והפה גם אם קיימת היסטוריה גנטית בעייתית. 

 

מיתוס: משחת השיניים שלנו מכילה חומר שעשוי למנוע היווצרות חורים.

האמת: במרבית המקרים נכון.

 

הפלואוריד ידוע כחומר שמונע עששת ולכן משחות שמכילות פלואוריד באמת מגנות על השיניים. יש גם משחות רבות שלא מכילות פלואוריד. ולכן צריך להיות מודעים מה בדיוק אתם קונים.

 

מיתוס: לא צריך לטפל בשיני החלב של ילדים

האמת: ממש לא.

 

חייבים לטפל בשיני חלב. שיני חלב שיש בהם עששת עלולות לגרום לכאבים רבים ולזיהומים בחניכיים ובחלל הפה ובמקרים קיצוניים אף יותר גם עשויים לפגוע בשיניים הקבועות שצומחות ומתפתחות מתחת. טיפולים וביקורים שגרתיים לילדים חשובים ולעיתים קריטיים לאיתור מוקדם וטיפול לפני שהמצב מחמיר.

 

מיתוס: לילדים יש הרבה יותר חורים ממבוגרים.

האמת: נכון.

 

ילדים אוכלים יותר סוכרים ממבוגרים ולכן יש להם נטייה מוגברת לפתח עששת. בנוסף, אי הקפדה על צחצוח בטכניקה נכונה והעובדה שרבים מההורים לא מצחצחים לילדיהם, גורמים לכך שילדים מפתחים יותר חורים ממבוגרים. ממחקר שפורסם ב-  Journal of Public Health Dentistry עולה כי תדירות נמוכה של צחצוח שיניים, תזונה ומצב סוציו-אקונומי נמוך הם גורמים להתפתחות עששת חדשה בשיניי הילדים, גורמים אלה, במרבית המקרים ניתנים לשינוי.

 

מיתוס: מוטב לעקור מראש שיני בינה.

האמת: לא נכון.

 

שיני בינה עשויות לגרום לבעיות בגלל המיקום שלהם ברצף השיניים, אבל לא בהכרח. נכון שלעיתים שיני בינה הן כלואות במצב וכתוצאה מכך גורמות לדלקות וכאבים ופוגעות בשיניים סמוכות. רק במקרים כאלה ובהתיעצות עם רופא שיניים מומחה, מומלץ לעקור אותם אבל לא באופן אוטומטי מראש.

 

מיתוס: שתל טוב יותר משן אמיתית.

האמת: לא נכון.

 

שן אמיתית עדיפה תמיד ,שתל בא להחליף שן חסרה ולא במקום שן טובה. מומחה לטיפולי שורש יכול להציל שן משתל. גם שן שנמצאת בעששת מתקדמת יכולה להינצל על ידי איש המקצוע המתאים.

 

מיתוס: כל המתוקים גורמים לחורים.

האמת: חלקית

 

סוכר הוא המזון של החיידקים שגורמים לחורים. זהו הגורם המכריע להיווצרות עששת, כמובן בשילוב של גורמים נוספים כמו: רמת חומציות בפה, גנטיקה והיגיינה. אולם לצד הסוכר הלבן הרגיל שכולנו מכירים יש ממתיקים אחרים שאינם מהווים מזון לחיידקי העששת, כמו למשל סוכרזית. גם דבש ומייפל הם פחות מזיקים לשיניים ביחס לסוכר רגיל.  

תגובות (0)
הוסף תגובה