תלונת שווא על הטרדה מינית או זיכוי מחמת הספק?

בשבוע האחרון עוררה התקשורת, שוב, את נושא "תלונות השווא" בהטרדה מינית.

 

כבר בפתח הדברים אני מבקשת להזכיר כי על פי נתוני משטרת ישראל אחוז תלונות השווא בתחום זה הינו זעום. לצורך הבהרת שליליות התופעה, הוזעק לאולפן תכניתם של אורלי וגיא ביום ראשון בבוקר, מר יצחק חיון, אשר כיכב בכתבתה של אשרת קוטלר ששודרה במוצאי שבת.

 

חיון הציג עצמו כמי שנפגע מתלונת שווא, חייו נהרסו, הוא איבד את עבודתו ופרנסתו, הכל בשל בדיה שבדתה כנגדו עובדת שקרנית ונקמנית. קשה היה שלא לחוש אמפתיה אל הגבר המבוגר הפורץ בבכי בשידור חי.

 

לא תלונת שווא. זיכוי מחמת הספק

עם זאת, קריאה של פסק הדין במסגרתו זוכה חיון משאיר רושם שונה לגמרי. לא תלונת שווא, כי אם זיכוי משפטי מחמת הספק על אף האמון הרב שרחשה השופטת למתלוננת וקביעתה כי גרסתו של חיון היתה שקרית ובלתי עקבית.

 

בין היתר, במסגרת פסק הדין דחתה השופטת לחלוטין את הטענה, עליה חזר חיון בשידור, כי העובדת המתלוננת איימה עליו כי אם יפטר אותה, תתלונן על הטרדה מינית כנגדו. למעשה, קובעת השופטת כי על פי העדויות בתיק, התלונה הגיעה לאחראית למניעת הטרדה מינית במתנ"ס בו עבדו השניים זמן רב טרם איומו של חיון לפטר את העובדת, ואף לאחר הגשת תלונתה של העובדת במשטרה, הוסיפו השניים לעבוד יחד עוד שנתיים.  

 

זיכויו של חיון משלושת האישומים שבהם הואשם (הטרדה מינית ושני מקרים של מעשים מגונים) היה זיכוי מחמת הספק מנימוקים משפטיים טכניים בלבד.

 

באישום הראשון מצאה השופטת כי הדברים אינם עולים בהכרח כדי הטרדה מינית בנסיבות בהן נאמרו. באישומים השני והשלישי מצאה השופטת כי בהעדר חיזוק חיצוני לדברי המתלוננת, היא נזהרת מהרשעה ומזכה מחמת הספק. כך או כך, הדגישה השופטת כי היא מאמינה למתלוננת אשר דברה אמת, וכי חיון הוא דווקא זה אשר הציג גרסה שהשתנתה לאורך הזמן ושהיתה מניפולטיבית.

 

וכך קובעת השופטת בפסק דינה:

"בתום שמיעת העדויות הגעתי למסקנה להעדיף גרסתה של המתלוננת על פני גרסתו של הנאשם שעשה כל שביכולתו על מנת להציג את המתלוננת באור שלילי ולשכנעני כי הגשת התלונה היא עלילה שתוכננה על ידי המתלוננת והגיעה לשיאה עם הצהרתה המפורשת של המתלוננת בתום "הפגישה המשולשת" שאם היא תפוטר ממקום העבודה הוא ישלם על זה. "התשלום" לשיטתו הוא התלונה במשטרה.

התלונה של המתלוננת לא באה מפיה לראשונה במהלך "הפגישה המשולשת". המתלוננת שיתפה גורמים נוספים, כבר מספר חודשים לפני הגשת התלונה עוד בטרם הניף הנאשם כלפיה את האיום בפיטורים."

 

" אין בידי לקבל טיעוניה של ב"כ הנאשם כי עדותה של המתלוננת לוקה בסתירות מהותיות (להבדיל מהתנהגות תמוהה מצידה) היורדות לשורשו של עניין.

בחנתי עדותה של המתלוננת בבית המשפט בקפידה רבה וקראתי בעיון רב את תמליל העימות שהוצג כראיה. מצאתי כי עדותה של המתלוננת היא עקבית ואם קיימים שינויים, לא מדובר בשינויים מהותיים היורדים לשורשו של עניין. המתלוננת עמדה שעות ארוכות על הדוכן והייתה לי האפשרות להתרשם ממנה. התרשמתי כי העידה כמי שחוותה את האירועים ולא כמי שבודה את הדברים מליבה. המתלוננת לא התחמקה ממתן תשובות לשאלות שהוצגו לה גם כאשר התשובות שנתנה לא הציגו אותה באור ממש חיובי."

 

" אינני מקבלת את הגרסה של הנאשם לפיה המתלוננת בתום "הפגישה המשולשת" איימה עליו שאם היא לא תהיה במקום העבודה הוא ישלם על זה. "

 

" בניגוד לאמון שנתתי בעדותה של המתלוננת, עדותו של הנאשם איננה אמינה עלי. הנאשם  הותיר עלי רושם שלילי ביותר.

 

על פי התרשמותי הוא איננו בוחל בשום אמצעי כדי להשיג את מבוקשו. כך על דוכן העדים כדי להוכיח את חפותו וכך גם במקום העבודה כאשר בעיניו כל האמצעים מקדשים את המטרה. "

—————————————————————————

תקשורת, תעשי את עבודתך

הדברים הברורים וההחלטיים שאומר בית המשפט בפסק דינו אינם מותירים ספק בשאלה אחת – תלונתה של המתלוננת כנגד חיון אינה תלונת שווא. גרסתה לא נמצאה כשקרית. מר חיון לא זוכה "זיכוי מוחלט" (כפי שהציג זאת גיא מרוז בראשית דבריו ותוקן על ידי עו"ד ששי גז במהלך הראיון) אלא זוכה מחמת הספק על אף האמון הרב שנתנה השופטת בגרסת המתלוננת להבדיל מהמצב כפי ששיקף בגרסתו.

 

ברור לי כי מר חיון ירצה לספר מעל כל במה על העוול הרב שנגרם לו. חובתם של גופי התקשורת אינה "למכור" לנו סיפורים בכל מחיר ולעורר פרובוקציות, אלא להציג עובדות שנבדקו על ידם.

 

הכתבת סיון כהן אשר "חשפה" סיפור חטיפתה של ילדה בדיסנילנד, סיפור שהתברר מאוחר יותר כאגדה אורבנית שלא נבדקה על ידה, הושעתה על ידי מעסיקיה. האם תוצאה שכזו אינה מתבקשת לגבי המראיינים של מר חיון אשר בחרו לאפשר לו לספר את גרסתו לדברים בלי לבדוק את העובדות, כמתבקש, ולגלות כי בפסק הדין מתגלה סיפור אחר?

 

הצורך המלאכותי של כלי התקשורת ליצור "איזון" בין נפגעות הטרדה מינית לבין "נפגעי" תלונות השווא מתרסק כשהוא נפגש במציאות. נפגע "תלונת השווא" העכשווי אינו נפגע תלונת שווא, אלא ניצול של מערכת שיפוטית זהירה שנמנעה מלהרשיעו על אף המסקנות הקשות שהגיעה אליהן.

 

לו היו אשרת קוטלר, אורלי וילנאי וגיא מרוז עושים את עבודתם העיתונאית, אני מניחה שהיו נמנעים מלהציג את מר חיון בדרך בה הוא הוצג. אני חושבת שלכולנו מגיע מהם התנצלות.

 

*תודה לגל שרגיל על שהעבירה לידי את פסק הדין.

 

————————————————————————————–

 

תגובת מערכת "אורלי וגיא":

"בראיון צויין פעמים כי יצחק חיון זוכה מחמת הספק. כמו כן, יש לציין שבדיון השתתפה גם שלומית הברון מקבוצת ”אחת מתוך אחת” המייצגת את הצד של המוטרדות מינית, כך שהאייטם היה מאוזן ונשמעו בו קשת רחבה של דעות.

 

תגובת "המגזין עם אושרת קוטלר":

סיפורו של מר חיון נבדק על ידינו טרם חשיפתו בכפוף לכללי האתיקה הנוקשים ביותר שהם נר לרגלה של התוכנית.

 

מפסק הדין שנקרא על ידינו במלואו, עלתה תמונה מטרידה מאוד באשר לכנות כוונותיה של המאשימה. אם בציטוטים עסקינן, אז הנה עוד כמה דברים שעלו בפסק הדין של השופטת רג'יניאנו:

 

"מערכת היחסים בין הנאשם למתלוננת חרגה מגבולות יחסי עובד מעביד. כפי שהמתלוננת הרשתה לעצמה לדבר עם הנאשם על דברים אינטימיים, לתת לו נשיקה לקבל ממנו נשיקה וחיבוק לצעוד לצידו כשהוא מניח יד על כתפה, והיא הדגישה שלא ראתה בזה כל פסול (כלשונה, היא אינה בן אדם סגור והיא "זרמה" איתו), הוא הרשה לעצמו כמי שממונה עליה להעיר לה הערות על הופעתה. ולכן ההערות "המגעילות" כדבריה, אינן עבירה"

 

עוד מוסיפה השופטת בעניין המעשה המגונה שבה הואשם חיון על ידי המתלוננת כי

"המתלוננת העידה כי מבחינתה חיבוק או נישוק עם הנאשם לא היו התנהגות לא נורמטיבית. בנסיבות אלה, אינני סבורה כי קיים שוני במערכת היחסים בין השניים בין חיבוק לצביטה במותן וספק בעיני אם נתגבשה העברה המיוחסת".   

 

נכון שהשופטת מציינת שגירסת המתלוננת לא נתפסה כשיקרית, עם זאת היא קובעת שלא ניתן לפרש את העובדות כהטרדה מינית. ולכן זוכה מר חיון.

 

לאור העובדה שהכתבה שהבאנו בשבת עסקה בגווני האפור של ההטרדות המיניות ובפרשנות השונה שנותן כל אחד מהמינים לעבירה הזאת, משפטו של מר חיון היווה הוכחה חיה לבעיותיו של החוק.

 

למרות כל הנאמר בפסק הדין, החלטנו להגן על פרטיותה של המאשימה מפני האשמותיו של מר חיון בתלונת שווא בכך שהסתרנו את זהותה. בנוסף, בסוף הכתבה מצאנו לנכון להביא את גירסתה לדברים בתגובה מסודרת.

תגובות (0)
הוסף תגובה