הקפאת ביציות – מה בעצם זה דורש ממני?

הקפאת ביציות היא כמו תכנית חסכון, אמר לי אותו גניקולוג שגרם לי לשקול את ההליך ברצינות. אז ממש כמו תשואה של כסף, יש לכל בית חולים נתונים שהם יכולים לפרוש בפניך. את צריכה ללכת לבתי החולים שמקפיאים ולקבוע איתם ייעוץ, בו הם יציגו לך את אחוזי ההצלחה שלהם בהקפאת ביציות ובהמשך – בהפשרה ובהפרייה. כך, לטענת אותו מומחה פוריות, אוכל להחליט באיזה סל להניח את הביציות שלי.

 

עוד ב Onlife:

להקפיא ביציות או לא? הבלוג של איריס זכי

הקפאת ביציות: למי זה מתאים?

 

אבל אנוכי אישה עצלה, שמחקרון בסדר גודל כזה – ועוד אחד המשלב מספרים ואחוזים – מכביד עליה, ועל כן הלכתי על שיטה קלה יותר. כשהוא זרק לי את שמות בתי החולים הסכימה אזני לקלוט רק את אלו הנמצאים בגוש דן – אסף הרופא, אסותא ואיכילוב. הוא שיבח את אסף הרופא כחלוץ בתחום בישראל, ואת אסותא כבעל הטכנולוגיה החדשנית ביותר; אך כיוון שיצא לי לבקר במחלקות הנשים הן באסותא והן באסף הרופא, נטיתי לגמרי לכיוון אסותא.

 

זכרונות מהפלות עבר עזרו לי לדעת בדיוק לאיזה בי"ח ללכת

זכרתי היטב את ועדת ההפלות שעברתי באסף הרופא, בה בעוד העובדת הסוציאלית שאלה אותי את שאלות הוועדה הפורמליות של בתי חולים ציבוריים (על אף הסכום הנאה ששלשלתי לקופת אסף הרופא) היא השתמשה בטון מתנשא ונתנה לי להרגיש שאני לא ראויה לבזבז את הדיו שלה; וכשנתקלתי כעבור מספר ימים בסיבוכים הפלתיים, יעצו לי באסף הרופא לגשת למר"ם, כי הם את ההליך שלהם סיימו, או שאחכה לבוקר ונראה. האם אני רוצה לחזור לשם? פחות.

 

אסותא, לעומת זאת, הוא בית חולים פרטי ממנו זכורה לי הפלה נקייה ואלגנטית. המיטה הייתה נוחה, האחיות היו אקסטרה חביבות ומנהל המחלקה נתן לי את כרטיס הביקור שלו למקרה שאצטרך משהו בתקופה הקרובה. אסותא הספיק לעבור בעשור שחלף מהמיקום המושלם שלו במרכז תל אביב לרמת החייל המבורזלת והמנוכרת. זהו אמנם בית חולים פרטי, אך כיוון שעבור נשים הבוחרות להקפיא שלא מסיבות רפואיות זהו הליך פרטי ובלתי מסובסד ממילא, החלטתי ללכת לשם.

 

פרטי פרטי, להצליח ולתאם בטלפון עם אסותא תור לייעוץ הקפאת ביציות, היה לי קשה בערך כמו להגיע בתחבורה ציבורית ממרכז תל אביב לרמת החייל. אחרי מסלול ארוך ומייגע של ניתוקים והעברות, הגעתי בסופו של דבר לזימון התורים במחלקה. הטלפנית שענתה לי אמנם הוכשרה לקביעת תורים של ה IVF (הפריה חוץ גופית) אך עד לרגע זה לא ברור לי מי התבלבלה יותר מהשיחה בענייני ההקפאה עליהם הסבירה לי. היא ירתה לאוזני עובדות ומספרים ? 15,584 הטיפול, עד 4 שאיבות או 20 ביציות, 630 ייעוץ, בדיקת HIV, PAP ומה לא. כשניסיתי לעשות סדר ולהבין אם אני חייבת לעשות את הבדיקות טרם פגישת הייעוץ או רק לפני הטיפול עצמו, ומה אומר "עד 4 שאיבות או 20 ביציות" בנוגע ל- 16 אלף השקלים שלי, היא רק בלבלה אותי יותר. החלטנו יחד יפה שאת 630 השקלים שאני משקיעה בייעוץ אנצל לקבלת אותו המידע מהדוקטור שעתיד לשאוב את ביציותיי.

 

עד 4 שאיבות או 20 ביציות – מה זה אומר לגבי הכסף שלי? (צילום: Shutterstock)

 

 

אז כמה כסף על כמה ביציות בעצם?

ביום הייעוץ הגעתי כברונית לבית החולים אסותא. הרגשתי שכמישהי השוקלת לשים את כספה בבנק הביצית והזרע הזה, אני ראויה ליחס מפנק במיוחד. בכל זאת, לא בכל יום אני משקיעה במקום קרוב ל- 20 אלף שקל. בית החולים נראה שלא מתרשם כל כך בקלות ממשקיעות פוטנציאליות והרגשתי קצת כמו ביקור בקופת חולים. לאחר שפתחתי תיק בקבלה  – שם אמרו שהייעוץ בעצם עולה 685 וכבר מזמן לא 630, (אך לאחר מאבק עיקש בו הראיתי למזכירה פתק שרשמתי לשם כתבה זו, הסכימו לחייב אותי על הסכום הנמוך) – עברתי למזכירות. שם החל שלב לא קצר של חתימה על חוזים שונים. חתמתי ושתקתי. שמחתי לגלות שהם שינו את זמן השמירה על הביציות קפואות, הנכלל בסכום הטיפול, מחמש שנים לעשר. לא רגילה להפתעות טובות.

 

השלב הבא היה ניסיון של האחות להסביר לי את אותה הנקודה שבלבלה אותי בטלפון, ועדיין הרגישה כמו שאלה בפסיכומטרי: את משלמת 15,584 על טיפול. את יכולה לעשות עד 4 שאיבות או 20 ביציות, מה שמשיגים קודם. פשש, התרשמתי. איזו אדיקות. לא ינוחו כאן עד שיצלמו אותי מחבקת בגאווה 20 מהביציות האמיצות שלי. "ממש לא", תיקנה אותי האחות. "15,584 זה על טיפול אחד, לא כולל התרופות. כלומר שאיבה אחת. תלוי כמה ביציות נצליח לשאוב". אז מה העניין עם ה- 4 וה- 20, התבלבלתי. "על פי החוק שאושר בינואר 2011, מותר לאשה בין הגילאים 30 עד 41, לבצע עד 4 שאיבות מקסימום (כל אחת מהן נחשבת לטיפול, כלומר תעלה 15,584) או עד לקבלת 20 ביציות. מה שבא קודם". הבנתי. יש נשים ששאבו נאמר 5 ביציות בראשונה והן רוצות לאגור יותר. זה העניין.

 

 

יכול להיות שאדפוק את המשאבים המקוריים שלי

לבסוף נכנסתי לחדר הרופא. הוא היה קורקטי וחביב ואמר לי שבאתי בגיל מצוין, 35. הוא הסביר שבמשך שבועיים אקבל זריקות של הורמונים בכל יום, כדי למקסם את כמות הביציות, ובסופם אגיע לחדר ניתוח. ההליך יתבצע בהרדמה מלאה, אבל ייקח משהו כמו רבע שעה, ומיד כשאתעורר אוכל להתבשר במספר הביציות שהצליחו לשאוב ממני. אלו אמנם אותם ההורמונים המפחידים שלוקחות נשים שמנסות להרות, אבל שבועיים זהו פרק זמן קצר ולא תהיה לזה השפעה משמעותית על הגוף שלי, הוא אמר. מקסימום תהיי עצבנית. יש גם סיכונים של גירוי שחלתי, מעצם הטיפול ההורמונלי, והליך השאיבה גם הוא לא חף מסיכונים, ושני אלה יכולים לפגום בסופו של דבר בפוריות. מה שהחזיר אותי לעולם הדימויים של הבנקים והבורסה. אני משקיעה פה כדי למקסם תשואה עתידית, אבל יכול להיות שאדפוק על הדרך את המשאבים המקוריים שלי. אלו אחוזים נמוכים מאד, הוא אמר. אני שונאת מספרים.

 

אחרי שהוא בדק שאני תקינה שם למטה הוא נתן לי צרור בדיקות שעלי לעבור בקופת החולים שלי על מנת להתחיל בתהליך. נפרדנו כידידים. בכל זאת, עוד ייצא לנו להתראות לא מעט.

 

אני הולכת על זה. אני הולכת להקפיא את הביציות שלי. הייעוץ לא הצליח להרתיע אותי. אני עושה את זה כי אני יכולה וכי למה לא, ולא מתוך איזו ידיעה עמוקה שאשתמש בהן או ארצה אותן. אובססיית הילודה הישראלית אמנם לא הצליחה להשפיע עלי להתמסד ולהוליד צאצאים, אבל המדיניות של משרד הבריאות הישראלי שמאפשרת 'הקפאה לכל אישה' הצליחה, במקרה שלי, לנגן לי על הפחד של הפספוס האפשרי ולהגיד – יאללה, למה לא בעצם.

 

 

תגובות (0)
הוסף תגובה