בחירות לרשויות המקומיות: שיא של מתמודדות

באוקטובר הקרוב יערכו בחירות לרשויות המקומיות, כשאחוז הנשים המתמודדות הוא הגבוה ביותר שנרשם: 37 נשים ירוצו לראשות עיר או מועצה מקומית. זהו אמנם נתון שיא, אבל בסך הכל – ייצוג נשים בזירה המוניציפאלית בישראל 2013 הוא זעום. חמש נשים, שמהוות כשני אחוז מכלל ראשי העיר, מכהנות כיום בראש רשות מקומית, ורק מעט יותר מעשרה אחוזים מכלל חברי המועצות הן נשים.

 

עוד באון לייף:

 

חנה לוין, שהייתה האישה הראשונה שנבחרה ב- 1956 לראשות העיר ראשון לציון, דיברה בצורה גלוית לב על הקונפליקט בין הטיפול בבית לקריירה הציבורית. בסופו של דבר לוין החליטה להמשיך לעשות בעצמה את רוב עבודות הבית, אך הודתה שמה שכנראה יפגע הם שעות השינה והמנוחה שלה.

 

היה ניתן לצפות ש-57 שנים מאוחר יותר המצב יהיה שונה, אבל גם היום חלק מהמועמדות הן הנשים היחידות במועצה, בחלק מהרשויות זאת הפעם הראשונה שמתמודדת אישה, ואצל רבות מהן הקונפליקט עדיין מתקיים, ברמה זו או אחרת. ארבע מועמדות לרשויות המקומיות בבחירות הקרובות סיפרו לנו על ההתמודדות של אישה במרוץ כזה, מודל 2013.

 

גם השנה מתמודדת על ראשות עיריית ראשון לציון אישה: ליאל אבן זוהר, עומדת בראש הרשימה העצמאית 'דרך חדשה', חברת מועצה מ-2008, שהחזיקה בתיק החינוך בעיר, חברה בוועדות לקידום מעמד האישה, כספים, תכנון ובנייה ומשמשת  כיו"ר האופוזיציה. אבן זוהר בעלת תואר ראשון ושני במשפטים, תואר שני במדעי המדינה במסלול למנהיגות ציבורית, בוגרת התכנית הבין תחומית למצוינים של אוניברסיטת תל אביב, עורכת דין וגם אימא ל- 4.

 

ליאל אבן זוהר, מתמודדת לראשות עיריית ראשון לציון

 

על האתגר העומד בפניה היא אומרת: "ראשון לציון היא עיר חילונית, הומוגנית, ואני מניחה שהטולרנטיות להתמודדות של נשים היא גבוהה יותר ממקומות אחרים. מצד שני אני מתחרה על העיר הרביעית בגודלה בישראל, ואני לא מקלה בזה ראש. כמו הרבה נשים אני רצה בראש רשימה עצמאית, וזה מגדיל את הקושי".

 

אבן זוהר משוכנעת שיש יתרונות ברורים להיותה אישה: "אנשים חושבים שנשים מנהלות יותר טוב, והם צודקים. יש מחקרים שנערכו בנושא, ומצאו שנשים מתאפיינות בצורת  ניהול זהירה, שיתופית, שקולה ואמפאתית בממוצע יותר מגברים. באופן אישי- לי יש צורת ניהול שונה בתכלית מזו של ראש העיר הנוכחי שהוא מאד כוחני, כך שהאלמנט המגדרי מאד בולט בבחירות האלה ראשון לציון".

 

כאישה, תקדמי בעיר נושאים שקשורים לקידום נשים?

"אני חושבת שזה אינהרנטי. כיו"ר הוועדה למעמד האישה תמיד דיברתי בשפה של כוח ולא של חולשה. צריך לדבר  לא רק על נשים במצב של מצוקה, אלא גם על העצמה נשית וכוח נשי. אני  חושבת שלתת במה לנשים פורצות דרך, זה המקום שמעלה נשים. כשהייתי אחראית על מצוינות בחינוך בעיר, למשל, פתחתי מסלול רובוטיקה לנערות. העשייה האמיתית היא להוציא אותן מהמגדרי, ליצור מודלינג נשי שיפרק את תקרת הזכוכית. אם אישה יכולה לרוץ לראשות העיר הרביעית בגודלה בארץ, אז כולנו יכולות".

 

גם לאלמנטים המגדריים של השפה, מדגישה אבן זוהר, יש משמעות לא מבוטלת: "אני מדברת על חינוך, על קהילה, גם תפיסת עולם זה משהו מגדרי. הרי לדבר על קהילה זה ממש המילה האחרונה היום, אבל הגברים שמתמודדים מולי לא מדברים על זה.  אני מדברת על קהילה, שיתוף, שוויון. זאת שפה נשית".

 

למרות הנוכחות הנמוכה של נשים ברשויות המקומיות, אבן זוהר בטוחה שהמגמה משתנה: "עצם העובדה שנשים רצות מכריחה את גברים להכניס אותן לרשימות  לא בתור קישוט. היום להגיד 'לא מצאנו אף אישה ראויה' זה לא אופציה", היא אומרת ומכריזה: "אני חושבת שזאת תחילתו של העידן נשי בפוליטיקה המקומית".

 

לעומת ליאל אבן זוהר, כנרת ארנון היא האישה הראשונה שמתמודדת על ראשות מועצת קריית ארבע, יישוב דתי- לאומי. ארנון בת 40, נשואה ואימא ל- 4, בעלת תואר במנהל חינוכי שכיהנה במספר תפקידים בעיר, בין היתר, כמנהלת מחלקת הנוער במתנ"ס המקומי.

 

כנרת ארנון, מתמודדת לראשות מועצת קרית ארבע

 

אין ספק שקריית ארבע תספק לארנון אתגרים לא פשוטים, אבל זה בדיוק מה שגרם לה לרוץ מלכתחילה: "הלכתי לראיון עבודה, לתפקיד ניהולי, וכל מה ששאלו אותי היה קשור למה אני אעשה עם הילדים במידה ואתקבל. שאלתי אם גם גבר היה נשאל את אותן שאלות, למרות שברור לי שהתשובה היא 'לא'", היא משחזרת. "יש הדרה מאד גדולה של נשים בעיר. יש אפס מנהלות, אפס חברות מועצה, ורק בתחום התרבות הכניסו מנהלת אחת, אבל גם זה היה אחרי לחץ".

 

למרות תמונת המצב שהיא מתארת, כנרת ארנון מדגישה שהיא דווקא לא רצה על נושא הדרת הנשים, אלא על תחומים בוערים אחרים: מקורות תעסוקה לתושבים, בנייה ודיור בר השגה, וחינוך – התחום ממנו היא עצמה מגיעה.

 

אילו תגובות את מקבלת?

"בעלי מאד תומך, אבל ההורים שלי פחות. הם פשוט לא מאמינים שיש סיכוי. בסביבה החיצונית אני מקבלת תגובות מאד חמות מנשים ואפילו ממעט גברים, אבל הרבה אנשים לא מאמינים שאישה תצליח לחדור את המחסום". 

 

נתקלת באיזה התנגדות עקרונית למהלך?

"אף רב לא יצא נגדי, ואני עצמי לא הולכת לשאול רב. אם אני אשאל ואקבל תשובה שלילית – זה יהיה כאילו אני הולכת נגדו, אבל אם הרב יחליט שהוא יוצא נגדי זה משהו אחר. בכל מקרה,  בינתיים זה לא קרה".

 

עבור ארנון, היא מדגישה, הניצחון הוא עצם ההתמודדות. " זה כבר משנה את השיח. אנשים מדברים על זה, אבל בינתיים לא לכולם קל לקבל את זה. בכלל, בארץ אין הרבה נשים ברשויות המקומיות, אז קל  וחומר במקומות שמרניים יותר, דתיים יותר, כמו קריית ארבע".

 

מי ששינוי השיח וקידום השוויון בין נשים וגברים הם עבורה הבסיס, היא רונית ארנפרויד – כהן, בת 58, שמתמודדת לראשות העיר יבנה, בתמיכת מפלגת "יש עתיד". גם ביבנה זוהי הפעם הראשונה שאישה מתמודדת על תפקיד ראשת העיר, אבל ארנפרויד – כהן לא חוששת. כפעילת ציבור למעלה מ-30 שנה, מי שניהלה מאבקים אפקטיביים למען שוויון בין המינים, פעלה רבות נגד אלימות כלפי נשים  וחברה בוועדת השרים למעמד האישה, רונית ארנפרויד כהן כבר הוכיחה לעצמה לא פעם ששינוי הוא אפשרי.

 

רונית ארנפרוינד- כהן, מתמודדת לראשות עיריית יבנה

 

"במועצת העיר אני האישה היחידה מתך 15 חברים, שרובם המכריע חרדים, אבל נעשה שינוי", היא מכריזה. יבנה נתפסת כעיר שמרנית, אבל בשנים האחרונות, היא מספרת, צומחת בה אוכלוסייה חילונית חדשה.  "העיר, בחלקה לפחות, נתפסת כשוביניסטית אבל יש כאן הרבה אנשים שרוצים לפרוץ את העמדות האלה", היא אומרת, ומתייחסת הן לתושבים והן למטה המגוון המקיף אותה, בו שותפים בני מפלגות שונות, ממרצ, דרך הליכוד ואפילו עד יהדות התורה, כולם תומכים במועמדותה. 

 

איך בעצם העשייה הציבורית למען נשים מתקשרת לתפקיד כמו ראשת עיר?

"אני חברת מועצה כבר כמה שנים ופועלת קודם כל למען מנהל ציבורי תקין, אני לא רצה מטעם מאבק לשוויון, אבל בהחלט יש ביבנה הרבה מקומות לקדם נשים. יש כאן קבוצות חד הוריות, יש נשים נפגעות אלימות ויש גם נשים עם רמת  השכלה מאד גבוהה שצריך להביא אותן לידי ביטוי. עשיתי בעיר מהלך של קידום נשים בכל מיני פורומים, ובגדול אני מאמינה שבכל מקום שוויון מגדרי זה משהו שרק מקדם את החברה". 

 

ארנפרויד כהן היא גם לסבית מוצהרת, ומספרת שלמרות חוסר הרלוונטיות של העובדה הזאת לפעילותה הציבורית, יש, לצערה,  מי שמנסים להציג תמונה אחרת: "חיי האישיים אינם רלוונטיים לתפקוד המקצועי-ציבורי שלי בעיר.  אמנם יש פוליטיקאים אשר מנסים לעורר דעות קדומות וחשוכות ובדרך הזאת להביא לדה-לגיטימציה של המנהיגות שלי, אך לשמחתי הציבור חכם יותר ויודע מי עושה למענו, ומי יכול לקדם את העיר יותר ויהיה קשוב לצרכי האנשים".  

 

עבור דבורה ביטון, שמתמודדת על ראשות עיריית שדרות, החיים הפרטיים היו ההכנה הכי טובה שיכולה להיות לתפקיד המאתגר. סיפור חייה רצוף מאבקים וניצחונות מרשימים, שבמרכזם – המאבק להעניק לשתי בנותיה העיוורות חינוך רגיל, מחוץ למסגרות החינוך המיוחד.  "הייתי רק בת 21, אימא צעירה", היא משחזרת, "ועם זאת הייתי נחושה לעשות את המיטב. נלחמתי במערכות בירוקרטיה מאד קשות, נאבקתי מול מערכת החינוך – ובעצם סללתי את הדרך גם לאחרים. בתי הבכורה היא היום עורכת דין, ואחותה הצעירה מסיימת תואר בקרימינולוגיה. הלוחמנות הזאת תמיד הייתה בי".

 

דבורה ביטון, מתמודדת לראשות עיריית שדרות

 

ביטון החלה את דרכה כתלמידת סיעוד בבית ספר תיכון, וגם שם הובילה מאבק שאפשר לתלמידות המגמה המקצועית לגשת לבחינות בגרות. אחרי שנים כאחות עברה לתחום המכירות, ובהמשך פתחה חברת כוח אדם. לעריכת דין, העיסוק הנוכחי שלה, היא הגיעה אחרי שנחשפה להליך גירושים  שעברה אחותה: "פשוט אמרתי שאני הולכת ללמוד, וכשאני אומרת משהו אני עושה ולא מרפה". 

 

האתגר הנוכחי של ביטון הוא, כאמור, המרוץ לראשות עיריית שדרות. "הייתי ראש המטה של יאיר לפיד בעיר, והעשייה הציבורית פוצצה לי את הבועה. החלטתי להיות חלק מהשינוי", היא מספרת, ומודה שלא מעט אנשים ניסו להניא אותה מההחלטה: "אמרו לי, 'למה לך, יש לך עבודה, את מרוויחה יפה'".  הנושא הבוער ביותר שהיא רוצה לקדם הוא נושא החינוך. "בתי הצעירה, בת תשע, לומדת מחוץ לשדרות, בבית ספר קיבוצי בשער הנגב. בסך הכל חמישה קילומטרים מכאן, אבל עולם אחר", היא אומרת, ומשווה את נתוני בחינות המיצ"ב הנמוכים של העיר עם הנתונים המרשימים של בית הספר הסמוך. "העיר משותקת, וזאת פשוט הזנחה פושעת. אין פעילות לילדים, הגיע לכאן גל עליה שלא קיבל שום כלים לצמצם פערים,  אני רוצה לשים את התושב במרכז".

 

את חושבת שיש משמעות לכך שדווקא אישה תעמוד בראשות שדרות?

"אני מודה לאל שאני אישה, ואני לא מתנצלת. לי ברור דבר אחד: אני אהיה בארבע – חמש בבית, אלא אם קורה משהו חריג. אין שום סיבה לצאת אחרי. מה שחשוב זה ההגינות, היושרה. נשים לא מנווטות על ידי אגו, ואני מאמינה  שצריך לתת להן הרבה יותר מקום בעיריות ובמועצות.  אישה שמנהלת את הבית, מגדלת את הילדים  – בהחלט יכולה לנהל עירייה או עסק. זה לא כל כך שונה". 

תגובות (0)
הוסף תגובה