החלטה 1325: הקול של הנשים שיעשה את השינוי

בהשקת תכנית הפעולה הכוללת של ארצות הברית לפני שנתיים, סיפרה הילרי קלינטון, אז מזכירת המדינה האמריקאית, כי בשנת 2006, במסגרת המשא ומתן לסיום מלחמת האזרחים בדארפור, הגיעו הצדדים למבוי סתום בשל, מחלוקת עמוקה על חלוקת מאגר מים. רק לאחר מספר ימים של משבר, היו אלה נציגות ארגון נשים שפתרו את הבעיה, חמש דקות לאחר שנכנסו לשולחן הדיונים. לא דובר על פתרון קסם, אותן נשים גילו לאלו שישבו סביב השולחן כי באותו מאגר כבר שנים שאין מים!

 

עוד באון לייף

 

במציאות הישראלית ובמשא ומתן המדיני אין סוגיה שפתרונה כה זמין. ככל הנראה, השתתפות של נשים ממגוון קבוצות האוכלוסייה לא תוביל לגילוי מאגר מים יבש או גילוי אחר שיקדם בדקות את הדיון (כפי שכמובן גם הסכסוך בדארפור או כל סכסוך אחר אינו פשוט לפתרון). אך נגלה כי עבור נשים ממגוון קבוצות האוכלוסיה, המושגים של שלום וביטחון כוללים קולות ופרספקטיבות החסרות כיום בשולחן הדיונים, פרספקטיבות אשר בכוחן להשפיע ולסייע לעיצוב טוב יותר של קבלת החלטות, במשא ומתן המדיני ובכל הקשר אחר המקדם הגנה, שלום וביטחון. 

 

ברוח זאת החל מינואר 2012, באולם ישיבות במגדל שלום בתל אביב, יצאנו לדרך. התכנסנו אחת לחודשיים עשרות ארגוני הנשים פעילות פמיניסטיות, על מנת לגבש תכנית פעולה כוללת למדינת ישראל. בתהליך מורכב וממושך הסכמנו, התווכחנו, כעסנו, שיתפנו ובעיקר בנינו יחדיו תכנית פעולה כוללת, המכילה את נקודות השקפתן של נשים מקהילות וזהויות רבות. תכנית המשקפת את האופן בו אנו מאמינות כי יש להוביל לשילוב נשים ממגוון קבוצות האוכלוסיה, להגן על נשים מפני סוגי האלימות השונים ולמנוע סכסוכים אלימים על ידי שינוי תפיסת מונח הביטחון.

 

תכנית שמובילה לשינוי ולשלום

הטלפון האדום הוא גם שלנו

השרה ציפי לבני בטור מיוחד באון לייף: "בישראל יש עדיין רבים שסבורים שאישה יכולה להרים טלפון אדום, אבל כמזכירה. ממפגשיי עם מנהיגות בעולם – רובן הגיעו לתפקיד אחרי מאבק אישי וחברתי. המהפך מגיע גם אלינו"

כלומר, אישה יכולה  להרים את הטלפון, אבל רק כמזכירה. ניסו לפקפק ביכולת שלנו לקבל החלטות ביטחוניות.  – See more at: http://www.onlife.co.il/%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%91%D7%98%D7%97%D7%95%D7%9F/64818/%D7%9B%D7%9C-%D7%90%D7%99%D7%A9%D7%94-%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%94-%D7%9C%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%98%D7%9C%D7%A4%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%90%D7%93%D7%95%D7%9D#sthash.q7UCpMHc.dpuf


לטור המלא באון לייף

כלומר, אישה יכולה  להרים את הטלפון, אבל רק כמזכירה. ניסו לפקפק ביכולת שלנו לקבל החלטות ביטחוניות.  – See more at: http://www.onlife.co.il/%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D-%D7%95%D7%91%D7%98%D7%97%D7%95%D7%9F/64818/%D7%9B%D7%9C-%D7%90%D7%99%D7%A9%D7%94-%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%94-%D7%9C%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%98%D7%9C%D7%A4%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%90%D7%93%D7%95%D7%9D#sthash.q7UCpMHc.dpuf

 

בתכנית כלולות פעולות רבות שעל הממשלה לנקוט באופן מיידי – חובת ייצוג שוויוני בכנסת, בממשלה, בקבינט המדיני-בטחוני ובקבינט החברתי-כלכלי וכן הטמעת ניתוח מגדרי בכל הליכי קבלת החלטות. הקצאת משאבים לטיפול בסוגי אלימות השונים כדוגמת אלימות מינית, אלימות בתוך המשפחה ואלימות כנגד פעילות פוליטיות. צמצום כלי נשק קל אשר פוגעים בנשים בביתן והבנה כי כלי הנשק ברחובות מפרים את הביטחון ואינם מסייעים להשגתו. הטמעה של חינוך לקבלת השונה ונגד גזענות. ועוד פעולות רבות ומגוונות.  התכנית נבנתה בהשראת תכניות דומות בעולם ומבוססת על עקרונות החלטה 1325 של מועצת הביטחון של האו"ם.

 

 

הבחירה ביישום החלטה 1325 כאמצעי להוביל את שינוי השיח איננה מקרית. מאז התקבלה במועצת הביטחון של האו"ם בשנת 2000, הפכה החלטה 1325 לסמל המאבק של נשים מכל העולם, לשילובן במוקדי קבלת החלטות ולהגנה עליהן מפני אלימות, בעיקר במדינות בהן מתקיימים סכסוכים אלימים. בבסיס ההחלטה של מועצת הביטחון עומדת התפיסה כי תרומתן של נשים יכולה להוביל לשינוי, יכולה לפרוץ את הדרך ויכולה להוביל לשלום. פשוט כך.

 

40 מדינות בעולם כבר לפנינו

תפיסה זאת לא נוצרה יש מאין. לגיבושה פעלו במשך עשרות שנים נשים וארגונים אשר הוכיחו כי ברחבי העולם לנשים היתה תרומה ייחודית ומהותית לגיבוש הסכמי שלום כפי שקרה בצפון אירלנד, בליבריה ובאיזורי סכסוך נוספים בעולם. לצד האמונה בתרומתן הייחודית של נשים, הכירה מועצת הביטחון בהחלטה 1325 בפגיעה הייחודית הנגרמת לנשים במהלך סכסוכים אלימים, אשר אינם עוד בחזית אלא בחלונות ביתנו. נשים סובלות באופן שונה ומיוחד מאלימות במהלך סכסוכים אלימים ועל כן נדרשות מדינות האו"ם לספק לנשים הגנה ייחודית, בהתאם לצורכיהן.

 

כמובן שהרעיונות של ההחלטה רלוונטיים ביותר למדינת ישראל, אשר הייתה המדינה הראשונה בעולם שאימצה חלק מעקרונות ההחלטה בחוק. בשנת 2005 חויבה הממשלה, לראשונה, לשלב נשים ממגוון קבוצות האוכלוסייה בגופים ציבוריים לרבות בצוותי משא ומתן לשלום. חברות הכנסת לשעבר יולי תמיר ואתי לבני ניסחו את החוק בהשראת החלטה 1325 והובילו להכרה דרמטית בחובת הייצוג ההולם וכן להבנה כי הגשמת חובה זו מחייבת ייצוג נשים מכל קבוצות האוכלוסייה.

 

אולם עקרונות החוק, יחד עם יישומו, נותרו בספרי הכנסת בלבד. על כן, פעלו ארגונים רבים על מנת להוביל ליישום החוק ולמימוש החלטה 1325. במשך השנים הוגשו עתירות לבג"צ כנגד ועדות כמו טירקל, טרכטנברג וששינסקי, גובשו קואליציות למימוש ההחלטה ופותחה התפיסה של הטמעת חשיבה מגדרית כתנאי לקבלת החלטות ראויה. למרות ההישגים והעשייה הענפה יישום מלא של החלטה 1325 נותר רחוק.

 

בניגוד לישראל, במדינות רבות בעולם התגבשה התפיסה כי על מנת ליישם את עקרונות החלטה 1325 נדרשת מהפכה. אין די בחקיקת סעיף על מנת להוביל את המערכת הציבורית לשינוי המיוחל. על כן, למעלה מ-40 ממשלות ברחבי העולם החליטו לאמץ תכנית פעולה כוללת (National Action Plan) כלומר, אסטרטגיה הוליסטית המשלבת את כלל העקרונות של החלטה 1325 וקובעת אחריות ממשלתית כוללת.

 

מדינות כמו ארצות הברית, הפיליפינים, ליבריה, סרביה, בריטניה ומדינות נוספות החליטו כי עליהן לקבוע תכנית המשלבת מנגנונים ותקציבים אשר יניעו שינוי בתמונת מצב הייצוג של נשים והגנה עליהן. במדינות אלה הבינו כי היעדרן של נשים משמעו היעדר עושר ידע, ניסיון וכישרון שנשים יכולות לספק, כפי שביטאה זאת הילרי קלינטון כאשר השיקה את תכנית הפעולה של ארצות הברית.

 

היסטוריה: החלטה 1325 מגיעה לישראל

ב-31 באוקטובר הקרוב נשיק יחדיו בכנס חגיגי את תכנית הפעולה הכוללת ונגיש אותה לממשלת ישראל. נדרוש כי הממשלה תאמץ תכנית פעולה כוללת ליישום החלטה 1325. נעמוד על כך כי התכנית שתאומץ תתבסס על התכנית שלנו, המבטאת קולות רבים אשר לא יישמעו באותם החדרים בהם מתקבלות החלטות. נאמין כי אימוץ תכנית פעולה כוללת תספק את המפתחות לכל אותם חדרים ויכלול את הקולות, האינטרסים והכוח של כל אותן נשים אשר קולן טרם נשמע. הקולות שייצרו את השינוי.

 

למעלה מ-35 ארגוני נשים וזכויות אדם, יחד עם עשרות אקטיביסטיות פמיניסיטיות, שותפות לדיונים בהם נוצרה ועוצבה תכנית הפעולה הכוללת. הארגונים המובילים את התהליך: עמותת איתך-מעכי משפטניות למען צדק חברתי, שוות-המרכז לקידום נשים בזירה הציבורית במכון ון ליר ואג'נדה-השדרה.

 

בחודשים הקרובים, נציגות ארגונים שהיו שותפים לעיצוב תכנית הפעולה יפרסמו מאמרים וטורים אשר ישקפו ויתארו את נקודת מבטן כלפי הנושא כאן, באתר און לייף, אשר שותף ומלווה את תכנית הפעולה ליישום החלטה 1325 בישראל.

תגובות (0)
הוסף תגובה