החלטה 1325 – הזווית הבינלאומית

בשנת 2005 נוצרה בדנמרק תוכנית הפעולה הראשונה ליישום החלטה 1325 וכך נוצר שיח שלא רק מקדם יישום עקרונות 1325, אלא גם מפתח יעדים ומטרות ואינדיקטורים מגוונים לבחינת מימוש המטרות.

 

מהו תהליך פיתוח  תוכניות במדינות השונות?  

היוזמות של יישום 1325 ברוב המדינות הם נשים מארגוני החברה האזרחית.

 

קיימים מספר מודלים לפיתוח התוכניות והקשר בין הממשל לבין החברה האזרחית:

 

מודל כדוגמת נורבגיה, בה הממשל פיתח תוכנית ללא שיתוף החברה האזרחית ואחרי שנוצרה טיוטה ראשונית קראו לארגונים שונים כדי לשמוע את דעתם.

מודל כדוגמת הפיליפינים בה הכלילו את החברה האזרחית בתוך התהליך כולו מהרגע הראשון שהממשל החליט לפתח תוכנית פעולה וכתבו יחדיו את התוכנית.

 

המודל שלנו :

כתיבת תוכנית פעולה ע"י החברה האזרחית ודרישה לאמצה. בקולומביה בדומה מתקיימים תהליכים מקבילים של החברה האזרחית ומשרדי ממשלה.

 

מי הגורמים המפתחים תוכניות פעולה? 

ברוב מדינות אירופה – משרדי החוץ וההגנה. בשאר המדינות – המשרד לענייני מגדר ונשים למיניהם. ישנן תוכניות המתייחסות לאי שוויון מגדרי, לתוך הסדרת מכניזמים, לשיפור מצב הנשים באותה מדינה. כשהתוכנית מפותחת ע"י גורמי ממשל שעוסקים בנושאים של מגדר בהתאם ההתאמה למצב הנשים בתוך המדינה. המלצה משמעותית היא שפיתוח התוכנית לא תהא באחריות משרד אלא עבודה בין משרדית משותפת.

 

 

המודל הפיליפיני:

לפיליפינים היסטוריה של סכסוך ועל כן היא רלוונטית אלינו. סיבה נוספת הינה משום שהתוכנית מתבססת על הגדרת ביטחון רחבה, דומה להגדרה שאנחנו יצרנו בתוך התהליך. ההגדרה הינה של ביטחון אנושי, הכולל זכויות אדם, ביטחון כלכלי, תעסוקתי וכו'. ארגוני הנשים היו אקטיביים בכתיבת התוכנית ואף יש אינדיקטורים המחייבים ייצוג לקבוצות הנשים.

 

התוכנית בנויה ממספר מטרות על: מניעת אלימות כלפי נשים והגנה על נשים. העצמת נשים והבטחת השתתפותן האקטיבית בתחומי בניית שלום, שמירת שלום, מניעת אלימות, פיתרון סכסוכים ושיקום לאחר קונפליקט אלים. קידום עמדות מגדריות והכללתן בסדר היום הציבורי ופיתוח מנגנוני הטמעה והערכה של מידת יישום תוכניות הפעולה.

 

מספר עמודות:

– תוצאה רצויה. תוצאה לדוגמה: להביא לכך שהשקפת עולמן של נשים מודרות יהיו חלק מרכזי בבניית תוכניות מקומיות המתמודדות עם השפעה של סכסוך מזוין.

 

– הפעולה-דוגמה: יצירת תוכניות המערבות נשים בפיתוח אסטרטגית התמודדות עם השפעות של סכסוכים מזוינים ומבטיחות השתתפות של נשים ובמיוחד נשות מורו ו-IP.

 

– אינדיקטורים – איך מגיעים לבדוק האם הפעולה אפקטיבית בהשגת התוצאה. האינדיקטורים בהקשר זה: מספר ארגוני נשים העוסקים בזכויות אדם ושלום, מספר הכשרות והתוכניות לשיפור כישורי מנהיגות. מספר הנשים והגברים. מספר נשים ובייחוד נשים ממורו ו-IP הממלאות תפקידי הנהגה בפיתוח התוכניות.

 

שני סוגי אינדיקטורים – כמותיים ואיכותיים. בפיליפינים נבחן מספר ארגוני הנשים העוסקים בזכויות אדם, זה אמנם מספרי, אבל יש פה כבר איזו שהיא ניסיון לבחון אילו סוג ארגונים ולא רק כמה ארגוני נשים יש בפרט.

 

המודל האמריקאי:

המודל האמריקאי נבחר בשל השפעת ארה"ב במישור הבינ"ל וכן בהיותו מפורט. גם אם אנחנו מסתייגות מההתערבות במדיניות של מדינות אחרות, עדיין ניתן ללמוד על מנגנונים רלבנטיים.

חמש מטרות של התוכנית – שילוב מעמדות מגדריות, השתתפות בתהליכי שלום בתהליכי קבלת החלטות, הגנה מפני אלימות, מניעת סכסוכים (בעיקר ברחבי העולם) והטמעת חשיבה מגדרית בהליכי שיקום וסיוע שלא רק רלבנטי לסכסוכים, אלא לאסונות טבע למשל וכו'.

 

התוכנית בנויה מתוצאות ומפעולות, ללא אינדיקטורים. הסוכנויות הממשלתיות שאמונות על יישום התוכנית אמורות לבנות לפי האחריויות והאחריות שלהם על כל אחד מהנושאים.

 

דוגמאות: הכללת נשים במשלחות מטעם ארצות הברית למשא ומתן. תמיכה בהשתלבות נשים בתפקידי הנהגה מכל שכבות האוכלוסייה, כולל מיעוטים ונשים עם נכויות בתהליכי שלום ובכל הנושאים הקשורים בפורומים של קבלת החלטות כולל אלה המובלים על ידי האו"מ וארגונים בינלאומיים ואזורים.

 

בניית מאגר מועמדות לגופים נבחרים לגופי ביטחון ולתפקידים בכירים בחברה האזרחית. שיתוף בתוכניות והכשרות רלבנטיות במדינות שותפות על מנת לסייע ולתמוך בשילוב נשים והשקפות עולמן לתוך הסקטורים הביטחוניים, ושיתוף גברים כבני ברית לתמיכה בהנהגה נשית ובהשתתפות נשים בתהליכי קבלת החלטות בנושאי ביטחון. רואות פה עוד תכנים, עוד פעולות שיכולים להיות רלבנטיים אלינו וזה באמת יהיה הדיון, את מידת הרלבנטיות אפשר לקנות, אפשר לדחות, זה חלק מהדיון שלנו.

תגובות (0)
הוסף תגובה