לקבל

ההחלטות בזמן שיפוץ מתחלקות כדלקמן:

 

1. למי יש הכי גדול?!

יש לי כמה חברים, שעשו במהלך בניית הבית המון דברים בשביל השואו אוף. לא איכפת היה להם שזה לא פרקטי עבורם או שזה אפילו לא ממש לטעמם, העיקר שמי שיכנס יגיד "וואו".

 

עוד באון לייף:

 

2. איך ועל מי אעשה סיבוב?!

יש לי חברה שבמהלך הבניה היתה עסוקה כל הזמן במה יעזור לה למכור את הבית בהמשך. אני לא אומרת שזה לא דבר שצריך לקחת בחשבון, ושתמיד טוב להסתכל שלושה צעדים קדימה ועל התמונה הכללית. אבל היא לא בנתה בית כדי למכור, היא בנתה בית כדי לגור.אז איך היא בכלל יודעת מה יהיה הטעם בעוד 10 שנים ומה יחפשו אז לקנות?

 

3. פ ר ק ט י !!!

בחדרי הילדים שלי יש מאווררים שכנראה אף אדריכל בעל שם לא היה מאשר. אבל לא איכפת לי.

 

4. Money makes the world go arround

זה עולם ומלואו. נשים שקיבלו חשבון פתוח כדי להתעסק בשיפוץ. או כמו שהוא אומר "שיעשו מה שהן רוצות רק שלא יטרידו אותי.”, אנשים שעושים מכרזים על כל בורג, כאלה שמזמינים רהיטים מסין, כאלה שמקיפים חצי עולם לחפש בד הודי לספה מאיטליה. והשיפוץ מרגיש לי תמיד מיקרוקוסמוס של החיים שלנו. של הזוגיות. היחסים. תחשבו על זה.. לפנק לפנק לפנק- ובשביל זה היום נתכנסנו!

 

אני מעמיסה

 

5. לפנק, לפנק לפנק

רק כשאתה מוצא את בן הזוג הנכון, אתה מבין שקודם היית עסוק בכל כך הרבה דברים לא חשובים. מה יגידו, כמה כסף יש לו, האם יהיו לנו חיים נוחים.. בסוף אנחנו הולכים לישון עם עצמנו וכל החלטה שקיבלנו במהלך חיינו – משתקפת לה לפתע בבהירות.. בניית בית/שיפוץ, כמו שאמרתי הם בזעיר אנפין, אותו הדבר. אז אם בסוף היום אתה חנוק עם משכנתא, וחובות – לפחות שיהיה נעים. ואיפה הכי חשוב שיהיה נעים?

 

אני רוצה לדבר על המקום האינטימי- חדר האמבטיה. לא שרותי אורחים אלא חדר האמבטיה שלי. ואני אומרת, אם גרים בארץ, ומשלמים כל כל הרבה מיסים וחיים תחת האיום האירני, אז לפחות שבחדר האמבטיה יהיו לי ברזים איטלקיים. כי לשכשך באמבטיה ולשמוע טיפטוף מברז שעוצב ע?י מעצב איטלקי- זה מרגיש לרגע כאילו הכל ממש בסדר- יותר מזה, מצויין.

 

 


ברז של מריו בונג'ו

 

במסגרת חיפושי ברזים וכלים סניטריים לאמבטיה, ביקרתי באולם התצוגה של חברת חלמיש, ברחוב הלח?י בבני ברק (שזה אגב רחוב נפלא לכל מי שמשפץ כי יש שם הכל.) 

 

רכשתי חיפויי קירות, ריצוף לחדר האמבטיה, אסלות, אמבטיה לילדים, והכי חשוב נחשפתי לליין הורס של ברזים בעיצובו של מריו בונג?ו האיטלקי. נכון שהברז שהכי רציתי עלה כמעט 30.000 והייתי שמחה לכתוב לכם ש"קיבינימט אבל חיים פעם אחת בחיים", אבל החיים זה לא לה לה לנד (לפחות לא אצלי) ובסוף רכשתי ברז הורס ב-1500 ש"ח. והכי חשוב נראה לי שזה הצליח לענות על כל הקטגוריות- גם יפה, גם לא מישכנתי כיליה, גם שימושי וגם מפנק. ועכשיו אחרי שעשיתי לעצמי חשק לאמבטיה – אני הולכת. שלום.

 

 

 

 

 

 

 

5

תגובות (0)
הוסף תגובה