הדילמה: לטפל בקמטים או להשאיר אותם במקומם

ליום הולדת השלושים שלה, קיבלה מירב (שם בדוי) את הקמט הראשון שלה, ופרצה בבכי. 18 שנים אחרי, היא העניקה לעצמה חוויה מתקנת: ביקור אצל פלסטיקאי.

 

"רציתי לעשות משהו כדי לתמוך את הקמטים הנופלים ולמלא את קמטי הגיל וההבעה בזויות הפה והעיניים", אומרת אשת הפרסום בת ה-48. "חששתי לאבד את הקמטים שלי לגמרי, הרווחתי אותם ביושר והיתה לי הרגשה שזה יגרום לי להיראות כמו פוחלץ מזויף", היא אומרת, "נשים שמגזימות עם החלקת קמטים מאבדות לדעתי את האישיות. מי שמותחת יותר מדי, נראית מגוחכת וזה זוועה".

 

"נכון שהבעת הפנים היא חלק מהאישיות, אבל הטיפולים לא פוגמים בהבעה", אומר ד"ר אייל וינקלר, פלסטיקאי, סגן מנהל המחלקה לכירורגיה פלסטית במרכז הרפואי "שיבא", לשעבר יו"ר איגוד הפלסטיקאים. "יש קונספט מוטעה כלפי בוטוקס ופרוצדורות נוספות. בעידן המודרני האלמנטים האלה השתנו השתפרו לבלי הכר", אנשים שמצעירים את עור הפנים לא מאבדים את האישיות, בדיוק ההפך", הוא מבטיח.

החלקת קמטים: אובדן האישיות?

על פי הערכות, כ-30 אלף גברים ובעיקר נשים עוברים מדי שנה הזרקות למילוי קמטים, וכ-40 אלף מקבלים זריקות בוטוקס. ההערכה נוספת היא, שסך כל הטיפולים להצערת הפנים, כולל מילוי בחומרים שונים ומשונים, הזרקות בוטוקס, ניתוח מתיחת פנים ופילינג, מהווים כ-60% מסך הטיפולים האסתטיים בשנה.

 

מנתחים פלסטיים רבים טוענים כי שינוי קוסמטי אינו רק חיצוני, והוא נוגע לא רק בשכבות העמוקות של העור, אלא גם בזו של הנפש. "יש אנשים שהקמטים גורמים להם להיראות זקנים ועצובים יותר ממה שהם באמת. מרבית המטופלים שלי מגיעים בגלל דחף חברתי חיצוני", אומר ד"ר וינקלר, "בעיקר כי הנכדים, או התלמידים שואלים למה הם עצובים. בגלל אותו קמט בזויות הפה, שמשוות לו מראה שמוט, זה מעציב, ואפשר למלא אותו, לשכוח ממנו ולחזור הביתה".

 

ד"ר שולמית גלר, פסיכולוגית קלינית וחברתית ומרצה במכללה האקדמית תל אביב יפו, חושבת שהלחץ החברתי הזה הוא מוגזם: "לא מתקבל על הדעת שאישה בת 50 תצפה להיראות בת 28, אבל שכל אחת תבדוק עם עצמה מה מתאים לה. אם מישהי מרגישה שהחלקת קמטים עושה לה טוב, מה הבעיה? אני ממש לא רואה בזה אובדן אישיות".

 

לדבריה, שינוי צבע בשיער למשל, הוא שינוי יותר דרסטי. "משיחות עם נשים שעשו הזרקות, אני מתרשמת שמדובר בשינוי קטן יותר ובוודאי שלא צריך לצפות לשינוי מבני עמוק. כנראה שהחלקת קמטים מוצלחת היא כזו שלא מרגישים שעשית אותה, אלא מחמיאים על כך שאת נראית טוב", היא מסבירה.

אף אחד לא אוהב את הקמטים שלו

קמטים נוצרים בגלל צניחה והידלדלות של העור, כתוצאה מגיל, חשיפה לשמש, וגם בגלל עישון, עלייה וירידה במשקל ועוד. גם הבעות כמו חיוך או כעס גורמות למתיחה ולשחיקה של הרכיבים האלסטיים של העור, שהם הקולגן והשומן התת עורי. 

 

לדברי ד"ר וינקלר, גם אם אדם ישב בחדר סגור ומוגן, נטול הבעה, עדיין העור שלו יצנח וידלדל. "אם כי אולי הוא יהיה פחות מקומט, כי ככל שמקטינים את גורמי הסיכון, מעכבים את ההזדקנות. למעשה, גנטיקה טובה משחקת את התפקיד החשוב ביותר במניעת קמטים".

 

ד"ר וינקלר מכיר נשים שאומרות ש"הרוויחו את הקמטים שלהם ביושר", אבל ממש לא קונה את המשפט הזה. "עדיין לא פגשתי אדם שלא רוצה להיראות טוב יותר. יש כאלה שמקבלים את ההזדקנות, התבגרות והתקמטות בשוויון נפש. הם אינם מוכנים לשלם את מחיר הטיפול, ולא רק מבחינה כלכלית, אלא גם את ההשתעבדות לטיפולים, את ההליכה לרופא, את הפחד מדקירות, שטפי דם, החלמה מניתוח וכדומה. ויש כאלה שיעשו הכל כדי להיראות צעירים".  

 

גם ד"ר גלר לא כל כך מאמינה למי שאומר שהוא חי עם הקמטים שלו בשלום. "אני חושבת שזה קשור לאשמה, שמעוררת ההחלטה אם לעשות או לא לעשות טיפול. אולי יש נשים שאוהבות את הקמטים שלהן אבל לרוב אני תוהה אם זו לא תגובה הפוכה, כדי לא להודות באמת, כי זה מביש לחשוב שאני לא אוהבת את עצמי. בעיקר בעידן הפוסט פמיניסטי שבו אנחנו מצוות לאהוב את גופנו אם אנחנו שמנות או מקומטות. זה מצב מסובך שנשים לכודות בו".

ותרו על השיפוטיות החברתית

לדברי ד"ר גלר, חלק מן הבעיה היא הדרך שבה מוצג מודל הגוף הרצוי בתקשורת: "צעיר, בריא, חלק, יפה, רזה, אלה הדימויים שמנחים אותנו. אדם משווה את עצמו לאימג' הזה ומוצא פערים. קמטים הם אחד הסימנים הראשונים, כי הפנים הם איבר גלוי לעין שאי אפשר לכסות ולהסתיר. במגזיני נשים ממליצים כבר בגיל 30 להתחיל בטיפול מונע".

 

אבל לדברי ד"ר וינקלר, זו אינה הסיבה היחידה לרצון לשמר את המראה. "זו התחושה של בגידת הגוף, ואין אחד שלא חווה את זה. זה היום שבו אנחנו מסתכלים במראה ואומרים "לא יכול להיות, אני מרגיש יותר  טוב ממה שאני נראה". זה מפחיד כי זה מקרב אותנו לתחושה של חוסר אטרקטיביות. ליום שבו מישהו יפנה אליך בתואר "אדוני" או "דוד".

 

ד"ר גלר מחזקת את הטענה: "מחקרים מראים שהעיסוק של נשים בפניהן ובגופן הוא כדי להיות "רגילות". אלה נשים שמרגישות שהן נראות ממש לא טוב, שמשהו מאוד לא בסדר קרה להן. הן לא מפנטזות להיות אנג'לינה ג'ולי או בר רפאלי, הן רק רוצות להיראות כפי שנראו קודם". ויש לה גם כמה מסרים מרגיעים: "טיפול להצערת עור הפנים זו דרך לקחת שליטה על החיים, להרגיש שלא מחכים באופן פאסיבי. שאפשר לקבל החלטות ושיש דברים שהם הפיכים גם אם הם לא באמת הפיכים".

 

היא ממליצה, בעיקר לנשים, לוותר על השיפוטיות. "יש זן חדש של נשים שאומרות שזה לא בסדר, ושאישה צריכה לקבל את עצמה את הקמטים שלה. בעיניי, אלה משפטים צדקניים. אני לא רואה שום פסול בזה שאישה משפרת את פניה, כפי היא עושה טוב לעצמה והולכת לחדר כושר".  

תגובות (0)
הוסף תגובה