תה: עד כמה הוא באמת בריא?

מזג האוויר הופך את התה לחלק בלתי נפרד מהשתייה שלנו, ולא רק כאשר חולים. תה שחור, ירוק או אדום, וניל קרמל, לואיזה לימונית, פסיפלורה ומנגו, תות-דובדבן, שומר או מנטה. מגוון הטעמים כל כך רחב, והשמות המפתים גורמים לבלבול. האם מבחינה בריאותית כוס תה אחת דומה לכוס אחרת? בכלל לא.

 

עוד ב- און לייף:

·         כל מה שרציתם לדעת על תה

·         לחיות לנצח: הדרכים היעילות להארכת חיים

 

תה שחור

תה שחור רגיל מכיל קפאין, ועוד חומרים עם פעילות דומה לקפאין – תאופילין ותאוברומין. בכוס תה ממוצעת יש כחצי מכמות הקפאין שיש בכוס קפה נמס (ורבע מאספרסו), אך ככל שמכינים תה חזק יותר וכהה יותר – כך הוא מכיל יותר קפאין. השפעות הקפאין על הגוף באות לידי ביטוי בעליה בערנות, לחץ הדם ובדופק הלב. חשוב להדגיש שקפאין אינו בהכרח שלילי – זהו נוגד חמצון שמסייע במניעת מחלות לב ואפילו סרטן.

 

תה ירוק

תה ירוק אמיתי הוא כזה שהכינו אותו מעלי עץ התה הצעירים ביותר, שהם הכי ירוקים, וכמות החומרים הפעילים בהם היא הכי מרוכזת, ובנוסף לכך עברו תהליך ייבוש וחמצון עדינים יותר בהשוואה לתה שחור רגיל. תה ירוק מכיל יותר קפאין מאשר בתה רגיל, אבל הוא מכיל ריכוז גבוה מאוד של חומרים נוגדי חמצון, מסוג קטכינים ופוליפנולים (EGCG) שתורמים במניעת מחלות לב, הפחתת רמות הכולסטרול בדם, הפחתת לחץ דם, הפחתת הסיכון לשבץ מוחי, ואפילו משפרים את פעילות מערכת החיסון. חומרים אלו גם נמצאו יעילים כנגד סרטן מסוגים שונים – סרטן ערמונית, סרטן המעי הגס, סרטן השחלות, סרטן הריאות, ועוד.

 

מחקרים שפורסמו לאחרונה מראים שתה ירוק אחרי הארוחה מפחית את ספיגת השומנים מן הארוחה לגוף, ומחקרים אחרים מוכיחים שהוא אפילו משפר את שריפת הקלוריות ומסייע בירידה במשקל.

 

צילום: shutterstock

 

לקרוא את האותיות הקטנות על האריזה

מי שמעדיף לשתות תה ללא קפאין, צריך לקרוא היטב על גבי האריזה את רשימת הרכיבים. אם התה הוא בטעם דובדבנים, אין זה אומר בהכרח שיש בו רק דובדבנים, אלא לפעמים מדובר בתה רגיל אליו הוסיפו תמציות טעם וריח של דובדבנים.

 

חליטות

בניגוד לתה, "חליטה" עשויה מהפירות או צמחי המרפא בעצמם, ואינה מכילה כלל קפאין. חלק מצמחי המרפא נחקרו מבחינה מדעית, נמצאו בהם חומרים פעילים, ואופן פעולתם על הגוף ידוע. מחלק מצמחי המרפא אפילו מכינים תרופות.

להלן דוגמאות לחליטות וההשפעות המיוחסות להן:

נענע: מקלה על שיעול, מגבירה תאבון, עוזרת לעיכול, מסלקת גזים ואפילו מחזקת את הכושר המיני.

מליסה: עוזרת במקרים של כאבי בטן, נגד דיכאון, נדודי שינה, עייפות, מתח.

קמומיל (בבונג): מרגיע, נוגד כאבי ראש, מוריד חום, מחזק תאבון, מסייע לעיכול.

מרווה: עוזרת נגד שיעול ושפעת, מפיחה גזים אצל ילדים ותינוקות, מגבירה יצור חלב אצל נשים מניקות, עוזרת גם לטיפול במחלות נשימה, ברונכיטיס, שיעול.

זנגוויל: עוזר לסלק ליחה מדרכי הנשימה.

לימונית: משמשת כטיפול בהצטננות, ודלקות גרון.

קינמון: מאזן את רמות הסוכר בדם, עוזר לסלק גזים, מחזק עיכול, מרפא שלשולים, נוגד בחילות.

שומר: נוגד ריח רע מהפה, גורם להשתנה.

פירות יער או חמוציות: מסייעים נגד דלקות בדרכי השתן.

 

בסופו של דבר, כל שתיה חמה מסייעת בהפחתת התאבון, על ידי חימום האזור במוח שאחראי על השובע והרעב. לכן, כל כוס תה שנשתה שעה לפני האוכל – תגרום לנו לאכול פחות באותה ארוחה.

 

תה קר

משקאות האייס-טי למיניהם מתהדרים בתדמית בריאותית יחסית, אבל האם הם בעלי יתרונות בריאותיים כמו בשקיות התה? ברוב המשקאות כמות תמצית התה נמוכה מאוד והם מכילים חומרי טעם וריח. חיסרון נוסף הוא שכוס משקה כזו מכילה כ-3 כפיות סוכר.

מבין המבחר הקיים ומבין המשקאות שבדקתי, המומלצים ביותר הם אלו שיש בהם חומרים יותר טבעיים, ומבין הדיאטטיים זה שמבוסס על סוכרלוז.

 

המומלצים:

ספרינגtea  דיאט אפרסק

B&D  סירופ תה בטעם לימון

FUZE tea  תה ירוק אקזוטי

 

תה הרזיה- מזיק יותר ממועיל

נחמד להאמין, כי יש משקה פלא שיפחית את החשק לאכול ויזרז את חילוף החומרים ואת שריפת הקלוריות במינימום מאמץ. אבל האמת היא, שחלק מהמוצרים הללו  מבוססים על צמחים שיש להם השפעה משלשלת או משתנת, ולפעמים שניהם יחד (כמו סנה, אלוורה, קיק). ההשפעה שלהם נגרמת כתוצאה

מגירוי החלק הפנימי של המעיים, וגירוי זה גורם לכך שהגוף מפריש הרבה נוזלים מתוכו אל תוך חלל המעי.

 

הצטברות הנוזלים בתוך המעי תורמת ל"שטיפה" של תוכן המעי החוצה, תוך כדי איבוד נוזלים של הגוף. איבוד הנוזלים גורם להפחתה מדומה במשקל (הגוף יכול לאבד לפחות חצי ק"ג נוזלים בשלשול רציני), ולכן נדמה כי "תה ההרזיה" אכן פועל ותורם לפירוק שומנים.

 

כאשר המעיים מתרגלים לכך שהם נשטפים מדי יום, הם מפסיקים לפעול בעצמם, והתוצאה היא – ניוון השרירים סביב המעיים האחראיים על פעולת המעיים. נוצרת תלות בתכשיר המשלשל, כי ברגע שהמעיים לא פועלים בלי נטילת התרופה או התה – גם אם מנסים להפסיק את השימוש בו, מגלים שיש עצירות וחוזרים לתרופה.

 

שנית, באופן תקין, המבנה הפנימי של המעיים הוא כזה המאפשר ספיגה אופטימלית של חומרי המזון. בשימוש כרוני בתה משלשל, הורסים את המבנה העדין של תאי המעיים, כך שמבנה זה "נשטף" גם הוא החוצה ונהרס.

דבר זה גורם לסכנת מחסור בוויטמינים ומינרלים חשובים שאינם יכולים להיספג (מפני שהמקום המיועד לספיגתם "נהרס").

תגובות (0)
הוסף תגובה