לרדת 30 קילו ולהפוך לנערה מאושרת

מאז שאני זוכרת את עצמי הייתי שמנה. זה לא פשוט לגדול כילדה שמנה ולכן הפעילות שלי בחוגי הילדים גורמת לי לאושר עצום. עצם זה שאני מצליחה לשנות את איכות החיים של ילד שמן גורמת לי לסיפוק אדיר. כמדריכה האתגר הגדול הוא לגרום להם להתמיד.

 

עוד באון לייף:

 

מירית הגיעה אליי לפני כשנה, כשהייתה בת 13. זה לא מובן מאליו שילדה בגילה תגיע בגלל שעודף המשקל שלה מציק לה. היא הגיעה בעקבות אמה, פאני שירדה בעצמה כ–30 קילו. מירית ראתה את אמא שלה הופכת מאישה שמנה לחטובה ורצתה גם.

 

מירית לפני הדיאטה

 

כשמירית נכנסה להרצאה בפעם הראשונה, היא היתה לבושה בבגדים ארוכים וסגורים, והביטחון העצמי היה ממנה והלאה. תוך כדי הירידה במשקל, במשך שנה שלמה, היא פשוט עברה מהפך אמיתי. מילדה ביישנית וסגורה היא הפכה להיות חברותית, פתוחה וצוחקת כמו הבנות בגילה, התחילה להשקיע בלבוש, התחילה להינות מהמחאות סביבה, החליפה לגמרי את המלתחה שלה – והפכה לילדה מאושרת. ויפהפיה.

 

מירית ואני חברות בפייסבוק וגם דרך התמונות שהיא מעלה אני מזהה את השינוי. אני רואה נערה מאושרת ושמחה שמבלה עם חברים ומשפחה. עד ההורדה במשקל מירית התביישה במראה, הסתתרה מאחורי בגדים גדולים ולא התחברה עם בני גילה. לאחרונה עברה המשפחה דירה וההתאקלמות של מירית בחברה חדשה הייתה קלה בזכות הבטחון העצמי שפיתחה.  

 

מירית היום

 

אני מודה, שלצד הגאווה הגדולה קצת נבהלתי מהשינוי הגדול שמירית עברה,  כי אני מכירה את התחושה של החוזק והשליטה אחרי תהליך כל כך ארוך ומוצלח. אני מזכירה למירית כל פעם, עד היום, שתהליך ההרזיה שעברה היה החלק הקל. היום, שנה אחרי שהשילה 32 קילו, המטרה של מירית היא לשמור על המשקל ולהישאר עם רגליים על הקרקע. להפנים שהשמירה על המשקל ולא הדיאטה הוא אורח החיים שלה מעתה והלאה.

 

זהירות, ילדים נשברים בקלות

ההקפדה על השמירה על המשקל מאוד חשובה אצל כולם, ואצל ילדים ונוער במיוחד. יכולת ההתמדה שלהם תלויה בהורים וסוד ההצלחה שלהם הוא ההכוונה של ההורים. אצל מירית התמיכה היא מקיר לקיר. אמא שלה, פאני, עברה את התהליך בעצמה ולכן קל לה יותר ללוות את מירית לאורך כל הדרך. מירית היא הקטנה בבית ואחיה הגדולים משוויצים בה וגאים בה מאוד. ובכל זאת, סיפור הצלחה הוא בדרך כלל חד פעמי ולא לכולם יש אומץ וכוח לחזור על דיאטה כל כך משמעותית.

 

בחוגי הילדים והנוער אני תמיד מחזקת אותם על העשייה שלהם ובאותה נשימה מזכירה להם שעכשיו הזמן לתרגל ולהפנים. אני גם מקלה עליהם בהדרגה, כלומר, מאכלים שהם מנעו מעצמם בדיאטה חוזרים לאט לאט לתפריט. ערב אחד בשבוע הם יכולים לצאת עם חברים וליהנות מאוכל מבלי לחשוב מה אסור או מותר. ובהדרגה, ממש כמו בניסוי מתחילים להוסיף כל הזמן מאכלים, כל אחד על פי העדפותיו ומה שמתאים לו.אם לאורך התהליך ישנן ירידות במשקל נוספות – תמיד אפשר ליצור גבולות חדשים: למשל – עכשיו בחנוכה, אני מאפשרת 2-3 סופגניות לאורך החג וארוחת לביבות אחת. הכל במידה.

 

אני מסבירה להורים, ובמקרה הזה לפאני, שמירית חייבת להמשיך ולהגיע למעמד השקילה כל שבוע. מירית הייתה ילדה שמנה וזו הפעם הראשונה שהיא מצליחה לרדת במשקל. הרבה פעמים קורה שילדים ובני נוער חושבים שעצם ההגעה לחוג 'דיאטה' מספיקה וכשהחוג מסתיים גם הדיאטה חולפת. פה החשיבה צריכה להשתנות – קודם כל אצל ההורים ואחר כך אצל הילדים. ירידה של 30 קילו לא מבטלת את הנטייה להשמנה. אפשר לחזור בקלות למשקל המקורי אם לא תישמר האכילה הנכונה וההקפדה על חוקים כמו: לא מכניסים אויבים הביתה, בלי פחמימות אחרי חמש וכו'.

 

פאני ומירית היום

 

מהיכרותי עם הילדים בחוגים, ברוב המקרים הם מגיעים כי ההשמנה מציקה להם. ועדיין, אם הורה מזהה נטייה להשמנה אצל הילד, לא מומלץ לחכות. צריך להסביר לילדים על החשיבות של ירידה במשקל ולעבור את השינוי יחד איתם. פאני מספרת על מירית שהיא השתנתה מאוד: הפסיקה לנשנש, מקפידה על שלוש ארוחות ביום ובעיקר נמצאת במודעות גדולה כלפי המשקל והמראה.

 

גם אני מזכירה לחניכים בכל פעם, שגם אני עוד מתמודדת. אני מרשה לעצמי יותר לאכול בשישי-שבת. במשך השבוע אני מאוד שומרת וככה נראים החיים שלי.מיום ראשון עד חמישי אני בשמירה והשליטה מלאה וכשמגיע הסוף שבוע אני מאפשרת לעצמי קצת יותר. אי אפשר כל החיים להיות בדיאטה.

 

בואו לראות את מירית ופאני מספרות על השינוי הגדול:

http://www.miribelkin.co.il/VideoPage.aspx?id=156

תגובות (0)
הוסף תגובה