הפרסומת שהיא תמונת ראי של המציאות

בזמן האחרון משולבים במקבצי הפרסומות בערוצי הטלוויזיה המסחריים תשדירים של רשות המסים, המעודדים את העובדים והעובדות בישראל לברר את מידת הזכאות למענק ממס הכנסה בעבור עבודתם בשנת המס 2012. המילה מענק מבלבלת: לא מדובר על מתנה, קטנה או גדולה, מהמדינה. מדובר על בדיקת זכאות במסגרת תכנית מענק עבודה. בלשון לא פשוטה: בדיקת זכאות לקבלת החזר על בסיס מס הכנסה שלילי. כדי לעודד את הציבור לבדוק את זכאותו עומד לרשותו עמוד באתר האינטרנט של רשות המסים שכותרתו "מענק עבודה". באתר יש סימולטור לבדיקת הזכאות באופן אישי. כדי לעודד את הציבור להיכנס לאתר הופקו תשדירים לטלוויזיה. כפל הלשון החותם את התשדירים קובע ש"שווה לבדוק!". בעקבות הבדיקה ייתכן שנקבל מהמדינה כסף.

 

עוד באון לייף:

·         ככה מחנכים בנות לא לשתוק

·         הארץ: הפרסומת המקוממת באמת

·         ויקיפדיה: מחזירות את הנשים שנשכחו מההיסטוריה  

 

בשונה מתשדירי השירות של פעם וברוח הימים האלה, לא החידוש הטכנולוגי מועלה על נס אלא הרגע בו אזרחית ואזרח במדינת ישראל מגלים שהמדינה עושה להם אמבוש חיובי. המילה שלילי כמובן לא נזכרת בתשדירים, ובצדק. מי רוצה להיות בצד השלילי של המטבע? הרבה יותר נעים לחשוב ש"מגיע לי" ולהדחיק את העובדה שבעצם מדובר על החזר מס על פי חוק, ועל האזרחים מוטלת החובה לבדוק את זכאותם. בעיה לא פחות גדולה היא תוכן ואופן הצגתם של האזרחית והאזרח האלה בתשדירים. גם את זה שווה לבדוק. אז זהו, שבדקתי. לא שווה. למה?

 

בתשדיר אחד, אישה בערך בת 37 עומדת מול מראה. היא מרכיבה משקפיים ומסדרת את התלתלים. היא מתאמנת לקראת שיחה עם הממונה עליה בעבודה, בה תבקש העלאה בשכר. זה הולך לא רע. הפתעה! פתאום מתברר לה, שהיא לא צריכה לבקש. מגיע לה מענק ממס הכנסה. בתשדיר שני, גבר בערך בן 25 עומד מול ראי. יש לו זיפים ותספורת קצוצה. הוא מתאמן לקראת שיחה עם הממונה עליו בעבודה, בה יבקש העלאה בשכר. זה הולך לא רע. הפתעה! הוא לא צריך לבקש. מגיע לו מענק ממס הכנסה. שניהם, כל אחד בתורו, שמחים לגלות שהמדינה חוסכת מהם שיחה מתוחה.

 

לא פלא שהמדינה בחרה בדמות אישה כזו לתשדיר בטלוויזיה בנושא מס הכנסה שלילי. אמנם כן, פרסומות כמעט לעולם מנציחות סטריאוטיפים, אך כאן נדמה שמי שיצרו את התשדירים התאמצו למצוא את האישה הממוצעת, שבהתאם לכך גם משתכרת שכר נמוך מהממוצע במשק. לא פלא גם, שהמדינה מעודדת את האישה לא לעמוד על זכויותיה, לא לבקש בקול רם וברור את מה שמגיע לה, או לפחות להראות לממונה עליה שהיא סבורה שהיא ראויה לזה. לא פלא גם, שהמדינה מעדיפה שאישה תשמור על רמת שכר נמוכה. ממילא המשכורת שלה נתפשת בתור משכורת שנייה.

 

כמו במציאות גם על המסך, הגבר משתכר יותר מן האישה. בתשדיר בו מופיעה האישה מדבר הקריין על שכר בגובה 6700 ש"ח, ובתשדיר בו מופיע הגבר – מדבר הקריין על שכר בגובה 8600 ש"ח. גם הגיל משחק תפקיד: הגבר אולי משתכר שכר נמוך, אך זה זמני – הוא נראה צעיר יותר, ומן הסתם רק מתחיל את דרכו בעולם העבודה, אולי סטודנט שנה ג' או ד' לתואר. האישה משתכרת שכר נמוך, אך קבוע – היא כבר אינה צעירה, וקובעה והתקבעה במקומה בעולם העבודה.

 

לא פלא גם, שהתפאורה בשני התשדירים שונה. האישה עומדת מול מראה עגולה. בסוף התשדיר, משמאל למסך המחשב הנייד, עומדת בובת נסיכה לבנה קטנה, ברקע יש מיטת תינוק/ת. הגבר עומד מול ראי שקוויו ישרים. בסוף התשדיר שלו משמאל למחשב הנייד עומדת משאית צעצוע כתומה, וברקע בקבוק חד פעמי. אם זה לא היה תשדיר לרשות המסים אפשר היה לחשוב שזה תרגיל בסיסי בגילוי מודעו?ת לאי שוויון בין המינים במסגרת שיעור לחינוך מגדרי. תנסו את זה.  

 

לא פלא גם, שבדיקת הזכאות של ההחזר ממס הכנסה משווקת לציבור בתור מענק. גם הפרצופים של הגבר והאישה דומים לפרצופים של מי שזה עתה נודע להם שזכו בפרס הגדול בלוטו ואפילו לא קנו טופס, או של סלבס שנפלו קורבן למתיחה בטלוויזיה – פה פעור ולסת שמוטה. הקריינות הקוטעת את החזרה של האישה או של הגבר מול הראי היא בעצם התשובה הרציונלית והשקולה. איפה המענק מרשות המסים שנותנת המדינה ואיפה אראלה ממפעל הפיס.    

 

לא פלא גם, שדמויות האישה והגבר שנבחרו לתשדירים של רשות המסים הם ישראלים ותיקים ממוצא אשכנזי. שניהם לבנים ונחמדים מאוד, העברית שבפיהם ללא מבטא והם לבושים חולצה מכופתרת. שניהם ודאי מחוברים לאינטרנט. מותר להניח שהתשדירים לא מיועדים לגברים ולנשים שאינם מכופתרים, תרתי משמע, בוודאי לא לעובדי ולעובדות קבלן. אלה לא יעזו בכלל לבקש העלאה, ועסוקים במאבק על תנאים בסיסיים. גם עבודה נחשבת לעבודה בחוץ, לא בבית. עבודה בבית עדיין לא נחשבת בעיניי המדינה "עבודה", שכן אינה מתוגמלת בשכר.

 

דומה שלא פלא גם, שבאתר של רשות המסים מופיע רק אחד משני התשדירים, והוא הסרטון בו מופיע הגבר. מותר להניח שזה מפני שאתרים של מוסדות המדינה לא רוצים להרגיז את מי שמעדיפים לא לראות נשים בכלל. מותר לקוות שזה רק מקרי. ומדוע בכלל לבוא בטענות? כל זה בסך הכול תמונת ראי.

תגובות (0)
הוסף תגובה