מה הסיפור של סיפור פשוט?

מי שתוהה לעצמו כיצד עשוי היה להיראות העולם לו היה מנוהל על ידי נשים, מוזמן לקפוץ ל"סיפור פשוט", חנות ספרים עצמאית בשכונה התל אביבית נווה צדק. החנות מתופעלת בהרמוניה שובת-לב על ידי שש נשים המגיעות מרקעים שונות ובעלות אהבה משותפת אחת: ספרים. הניהול הנשי מצליח להיות נעים ואינטליגנטי בו זמנית והופך את "סיפור פשוט" למין עסק קטן-גדול שמצליח בתחום שהוא כמעט בלתי אפשרי.

 

עוד באון לייף:

 

"אני בכלל באה מעולם העסקים", אומרת לי למרבה ההפתעה מירה רשתי, מנהלת החנות.  "יש לי תואר שני במחשבה מדינית והרבה שנים עסקתי בניהול ובהייטק", מציגה עצמה מירה. "בחרתי במודע לא להתקדם באיזה מסלול שנחשב מאוד יוקרתי, גם מבחינה כספית וגם מעמדית. יכולתי למצוא עצמי במקומות אחרים שכביכול יש להם יותר כבוד או מעמד אבל ויתרתי על זה. כאן אני מצליחה לשלב בין האמונה, הערכים והפרנסה. בעבר שימשתי כמנכ"ל בהקמה לכמה חברות גדולות. כשמקימים עסק גדול יש תקופה בה צריך לנהל עד שיאיישו את התפקידים באופן קבוע. כוח אדם הוא תמיד המשאב הכי יקר בכל עסק".

 

אנחנו עולות לקומה העליונה של החנות ומירה ממהרת לפנות עבורי  את אחת מתצוגות הספרים.

 

זה בסדר שאת מפנה את הספרים בשבילי?

"כן, לזה זה נועד. החנות השתתפה בחודש כתיבה בינלאומי בו מתקבצים אנשים המתחייבים לכתוב כל יום במשך חודש. במסגרתו עשינו סדנאות ואנשים נשארו לכתוב בחנות".

 

ואנשים באמת הגיעו?

"כן, אנשים באמת הגיעו והיה נורא נחמד. אחר כך החלטנו לאפשר לאנשים לבוא לכתוב גם לא במסגרת הסדנא אז הכנו להם שולחנות. השנה גם יצרנו איתם קשר אבל הבעיה היא שאין הרבה ישראלים שקשורים אליהם. אין מספיק קהל ".

 

בעיקר עם ספרים, לא?

"לא בהכרח. בעיקר עם סוג הדברים שאנחנו מנסות ליצור. אנחנו מנסות ליצור שילוב ייחודי, הן במבחר של הספרים והן בעשייה הסובבת, כמקום של תרבות. הדברים פה מאוד מושפעים  מהמקום האישי של כל אחת. כל מי שעובדת כאן הן נשים שיכלו להיות במקום אחר בחיים ולהצליח אבל בחרו להיות פה כי יש פה עוד משהו שמקבלים מעבר לכסף".

 

 

איך ניהול החנות עובד ביומיום?

" כל אחת מביאה מעצמה וזה הייחוד של המקום. אני המנהלת בפועל. רוני שוורץ היא יושבת הראש. אני, ציפי גוריון ושירה לוי צוות חשיבה במה שקשור לאתר החנות, הבלוג, הניהול שוטף, החזרות, תיוק, אדמיניסטרציה ומכירת ספרים, כמובן. יהודית תמיר ועדי הכט אחראיות על כל הצד של האמנות, החל מבחירת ספרים ועד הצגה של תערוכות". חלוקת התפקידים הזו היא רק מבחינת יעילות. מבחינה אירגונית זה עסק דמוקרטי וקבלת ההחלטות מאוד שוויונית. תהליך קבלת ההחלטות בראש ובראשונה משרת מטרה, אחר כך את הצרכים של האנשים השותפים לה ואז את הצרכים הכלכליים. כל אחת פה עובדת מאוד קשה כדי שיצליח. ברמת האגו לפעמים יש דברים שלא קל לשמוע אבל אנחנו סומכות אחת על השנייה".

 

זה לא קשה לפעמים?

"לא. יש פה טיפוסים משלימים. לפעמים יש חיכוכים, לא אגיד שלא, אבל אין פה איזו דרמה פוליטית. אנחנו יודעות שכולן דואגות לכולן. ממילא אין פה מניות או מיליונים לריב עליהם וכולן יודעות שאם יש אקסטרה אז זה יחולק שווה בשווה. הרבה פעמים חושבים שזה עסק משפחתי".  

 

יש מתאם בין ערכי החנות לבין איך שהיא מנוהלת.

"נכון זה מקום אנושי, הומני. המשאבים האנושיים תמיד היו חשובים לי וזה בכלל מאוד ניכר כשאת עוסקת בתרבות ובחברה, בהעברה של ערכים. אני לא ממש אוהבת אני המושג "העברת ערכים" כי זה נשמע מחנך אבל תשמעי, לא קל להחזיק ספריות מלאות בכל תחום כמו שיש אצלנו  כולל שירה, ילדים ונוער. באיזשהו שלב הבנתי שהצוות חייב להיות מקצועי אז שירה וציפי הצטרפו עלינו. לשתיהן תואר שני בספרות והן גם כותבות. אהבת ספרים וטעם טוב זה לא מספיק. צריך גם להיות מקצוענים עד הסוף".

 

שורדות כנגד כל הסיכויים

"סיפור פשוט" הוקמה בשנת 2003. הרעיון היה של רוני שורץ שדווקא למדה רפואה סינית אבל אהבה מאוד ספרים. "אני ורוני נפגשנו במכולת. ההתחלה הייתה נפלאה", מספרת מירה, "השכונה לא הייתה מפותחת כמו עכשיו.  אנשים היו באים ואומרים "תביאי לי, תלווי לי, תרשמי… חנות שכונתית לכל דבר. עשינו מעין שעת סיפור כזו לילדי השכונה. כל הילדים פה גדלו עלינו. בהתחלה שמנו בחלון ספרי עיון ושירה. נכנסו אנשים מהשכונה ואמרו: רגע, איפה רבי המכר?"

 

הראשון בינואר 2007 היה יום קשה. הרשתות הגדולות החלו עם המבצעים. האנשים שנכנסו לפה וגלגלו עיניים כי היה להם קשה להוציא כסף על ספרים. גם אם נתנו מבצעים הם לא היו בסדר גודל שהרשתות נתנו".

 

איך שרדתן?

"ב-2009 החלטנו לצאת מהייאוש. עברנו לחנות גדולה יותר. במקביל, גם הדמוגרפיה בשכונה השתנתה. הגיעו יותר תיירים והחלטנו לפתוח מחלקה באנגלית. זה מוכיח את עצמו. הרחבנו חלק מהמחלקות לדוגמא מחלקת הבישול והתמקצענו בשירה. התחלנו לעשות אירועים בצורה אינטנסיבית אבל רק במה שמעניין אותנו. פתחנו סדנאות אבל רק עם סופרים מאוד טובים שגם מתאימים לרוח החנות. יזמנו כל מיני פרויקטים, למשל, התחלנו לחקור את העניין של הספר האלקטרוני. עשינו קורס במכון הטכנולוגי בחולון על איך יראו ספרים אלקטרונים בעתיד ובסופו עשינו בחנות תערוכה מעיצובים שלהם". בעצם, אנחנו לוקחות את המילים והופכות אותן לסוג של מוצר".

 

רואים מזה כסף?

"כיום אנחנו מצליחות לקיים את עצמנו, בצורה צנועה ונחמדה גם אם לא נעשה אקזיט. אנחנו קטנות ומהירות  ולכן אנחנו יכולות לזהות מגמות בשוק וללכת על זה. הרשתות הגדולות מחקות אותנו ואז עושות את זה בהרבה יותר גדול, מה שאומר שאנחנו תמיד צריכות לחשוב צעד אחד קדימה. שאלת מיליון הדולר היא איך נמשיך לקיים את זה בעתיד מבחינה כלכלית". 

תגובות (0)
הוסף תגובה