תחזירו את הילדים הביתה

לפני שנה ועוד כמה חודשים חזרנו מהודו עם נינה ושירה, בנותינו שנולדו בעזרת פונדקאית בהודו. מאז אנו חווים חיוכי בוקר ונשיקות לילה טוב, עם קורטוב החלפת חיתולים, האכלה, אמבטיות, מחלות, כאבי שיניים, דלקות אוזניים, התאקלמות בגן, שינה בחדר נפרד ופרצי בכי והרגעה בשלוש לפנות בוקר. הייתי אולי מוותר על הרבה דברים בחיים שלי ואולי אני מתחרט על כמה החלטות עבר. אולם, קלישאה ככל שתהיה, על האבהות שלי לא אוותר ואני לא מבין למה לקח לי שלושים שנה להגיע להיות "אבא".

 

גם החברים שלי, עודד ואיתמר, בחרו להביא את ליה לעולם בהליך פונדקאות. הם בחרו לנסוע למדינת עולם שלישית, כמוני וכמו מאות ישראלים אחרים, כי מדינת ישראל – המדינה שלי – לא נותנת להומואים לעשות פונדקאות בארץ ולהפוך להורים במולדתם והם חייבים לחפש פתרונות בארצות אחרות.

 

אנחנו מחכים לכם. עודד ואיתמר עם ליה הקטנה

 

ליה נולדה בבנגקוק לפני כחודש וחצי, ילדה יפת תואר עם עיניים עמוקות מבע וחיוך ביישן בשפתיים של בובה. עודד ואיתמר מקפידים להעלות מדי יום תמונה שלה לעמוד הפייסבוק שלהם בעיקר כדי שהסבתא והסבא שנמצאים בישראל ולא יכולים לנסוע לתאילנד הרחוקה יוכלו לחוות ולהכיר את נכדתם החדשה והחייכנית. חודש וחצי שבו ליה, ביחד עם אבא ואבא שלה, מחכה שמשרד הפנים בראשותו של גדעון סער ינפיק לה דרכון והיא תעשה "עלייה" ותבוא לבית במושב בדרום, תכיר את בני המשפחה ואת שני הכלבים בחצר ותישן לילה ראשון בחדר הילדים היפה והנוח שהכינו לה. בינתיים היא במלון בלב בנגקוק, שלאחרונה מתחוללים בה הפגנות ענק ברחובות עקב משבר במדינה וההורים שלה, החברים שלי, מפחדים לקחת אותה לבדיקת רופא.

 

 

חמש מזוודות ליד הדלת

על מסע הפונדקאות של רונאן קפלן ובעלו 

לטור המלא

 

אני לא רוצה לדבר על העלות הכלכלית של שהייה שבועות על שבועות בחו"ל בלי להתפרנס כשאתה לא יודע לכמה זמן יספיק הכסף, הרי מדובר באלפי דולרים ויותר. יחד עם ליה נמצאים עוד פעוטות בני ובנות אותו גיל, הממתינים ששר הפנים, שבנו שלו נולד גם הוא רק לפני כמה ימים, יחתום על הדרכונים ויאפשר להם לחזור לארץ. אם המצב בתאילנד יחריף מי ידאג לקטנים, שהינם בנים ובנות של אזרחי ישראל המשרתים כולם בצה"ל ומשלמים את מיסיה – מי ידאג להם? הבן הקטן של גדעון סער ישן בבטחה במיטתו בתל אביב, מכוסה שמיכה חמה וליה הקטנה צריכה לישון בבית מלון במדינה זרה?

 

לא אכנס בדברי לנימוקים משפטיים כאלו או אחרים אותם מעלה מר סער, שר הפנים הממונה על הנושא, בנימוקיו מדוע אין באפשרותו לאשר את הדרכונים. יתפלספו להם עורכי דין עם יועצים משפטיים ונציגי הפרקליטות. דבר אחד אני יודע – תינוקות הפונדקאות הישראלים בתאילנד זכאים לקבל דרכונים מתוקף היותם בנים של אבות ישראלים. הם יכולים וצריכים לחזור הביתה מחר והוויכוח המשפטי ימשך כשהם ישנים – בדיוק כמו תינוקו הטרי והרך של השר והאבא גדעון סער – בבית שלהם, במיטה חמה בישראל.

 

גדעון סער, אני פונה אליך כאבא לאבא. האם היית מסכים להיפרד ולו גם ליום אחד מילדך ולנטוש אותו בארץ זרה? לצערי מקרה אחד כזה כבר קרה. לאחד האבות בתאילנד נגמרה אשרת השהייה והוא נאלץ לחזור לארץ וכרגע הוא יכול לשיר שיר ערש לבנו רק דרך הסקייפ. האם מצב כזה נראה לך הגיוני, כבוד השר? כל הצדדים הנוגעים בדבר יודעים כי כל הניירת הרלוונטית, כולל אישור הפונדקאית על וויתור זכויותיה הוגשו כבר לפני שבועות לבית המשפט ולשגרירות ישראל. אתה יכול לחתום עוד היום על הדרכונים וליה, ביחד עם גבע, נעמי, ארי ורואי, עומר ואילי וילדים נוספים יכולים בעזרתך ובתמיכתך להדליק ביחד עם הסבתות שלהם נרות שבת פה בישראל עוד השבוע.

 

החל מהיום אחה"צ אני, בעלי והתאומות נעמוד למשמרת מחאה מול ביתו של שר הפנים גדעון סער בתל-אביב. אנחנו נהייה בחוץ והתינוק הטרי של השר בביתו – לציין שעשרות תינוקות ישראלים תקועים בניכר, במקום זר. יחד איתנו יעמדו הורים גאים נוספים, בני המשפחות של ההורים, חברים ותומכים. ליה הקטנה, אנחנו מחכים לך.

תגובות (0)
הוסף תגובה