לילד פוטנציאל לא ממומש. שאלת את עצמכם למה?

אמנם בימים אלו אני עובדת כקואוצ'רית (מאמנת אישית) להצלחה בקריירה, כסופרת וכמאמנת להנהגה, אך בעברי הייתי מטפלת משפחתית וזוגית, ועבדתי משך מספר שנים עם זוגות, משפחות וילדים. מתוך החוויה הזו נחשפתי לטווח רחב מאד של התנהגויות הוריות, חלקן חיוביות ובונות וחלקן שגויות. כהורה בעצמי, למדתי שכל האהבה והחוכמה שבעולם לא יוכלו בהכרח להגן עליכם מפני דפוסי התנהגות שעלולים לחסום את הילדים שלכם מלשגשג, לצבור עצמאות ולהפוך למנהיגים שיש בהם הפוטנציאל להיות.?
?
מסוקרנת מהנושא הזה, החלטתי להפגש עם המומחה לכישורי הנהגה, ד"ר טים אלמור, וללמוד ממנו איך אנו כהורים מכשילים את ילדינו – מפנקים ומשתקים אותם – ובכך מונעים מהם להפוך למנהיגים שאולי נועדו להיות. טים הוא סופר רב-מכר של יותר מ-25 ספרי הדרכה להורים, והוא מייסד ונשיא ארגון 'Growing Leaders', שפועל להפוך את הצעירים של היום למנהיגים של מחר.?
 
טים חלק עמי את שבעה דפוסי ההתנהגות השגויים הבאים, אשר מונעים מילדים להפוך למנהיגים – בחיים האישיים שלהם וכן בקריירה:?
?
1. אנו לא נותנים לילדינו לחוות סיכונים?
?
אנו חיים בעולם המזהיר אותנו מפני סכנות האורבות בכל פינה. הנטייה שלנו לשים את הבטיחות בחשיבות העליונה, בשל הפחד שלנו לאבד את הילדים שלנו, מביאה לכך שאנו עושים הכל כדי להגן עליהם. זהו אמנם התפקיד שלנו, אחרי הכל, אך יוצא שאנו מונעים מהם התנהגות בריאה של לקיחת סיכונים, ויש לכך השפעה שלילית. פסיכולוגים באירופה גילו כי ילדים אשר לא משחקים בחוץ ומעולם לא חוו שפשוף בברך, נוטים לפתח פוביות כמבוגרים. ילדים צריכים ליפול כמה פעמים כדי לדעת שזה נורמלי; נערים צריכים להיפרד מבן או בת הזוג שלהם כדי להעריך את הבשלות הרגשית הנדרשת ליחסים זוגיים ארוכי טווח. כשהורים מונעים סיכון מהילדים שלהם, סביר שנחווה יהירות מוגזמת לצד הערכה עצמית נמוכה, במנהיגים המתהווים שלנו.?
?
2. אנחנו מצילים אותם מהר מדי?
?
הילדים של היום לא פיתחו חלק מכישורי החיים שפיתחו ילדים לפני 30 שנה בגלל שמבוגרים נוטים לזנק מיד ולפתור עבורם את הבעיות. כשאנו מצילים אותם מהר מדי ומרעיפים עליהם יותר מדי עזרה, אנו למעשה עוצרים את הצורך שלהם לנווט דרך הקושי, ולפתור את בעיותיהם בכוחות עצמם. זוהי הורות לטווח-קצר והיא לגמרי מפספסת את רעיון המנהיגות – לצייד את ילדינו לעשות זאת ללא סיוע. במוקדם או במאוחר, הילדים יתרגלו לזה שמישהו מציל אותם: "אם אני נכשל או נופל, יגיע מבוגר לסדר את העניינים ולתקן את ההתנהגות הבלתי-הולמת שלי". כשבמציאות, זה אפילו לא מתקרב לאיך שהעולם פועל, וכך זה חוסם את הילדים שלנו מלפתח את הבגרות המתבקשת בחיים.?
 
?
 
3. אנחנו מתלהבים מדי בקלות?
?
ה'תנועה לפיתוח הערכה עצמית' קמה כשדור ה'בייבי בום' היו ילדים, אבל הצמיחה את שורשיה במערכת החינוך רק בשנות השמונים. הצטרף לנבחרת הכדורגל לילדים – ותראה שכל אחד הוא אלוף. הגישה הזו ש"כל אחד מקבל גביע", אולי נותנת לילדים שלנו להרגיש מיוחדים, אך מחקרים כעת מצביעים שלשיטה הזו דווקא יש תוצאות בלתי רצויות. הילדים מבינים בסופו של דבר שהם פלאי-הבריאה רק בעיני אמא ואבא שלהם, כשאף אחד אחר מסביב לא חושב או אומר זאת. הם מתחילים לפקפק באובייקטיביות של הוריהם; זה אמנם מרגיש טוב באותו הרגע, אך זה מנותק מהמציאות. כשאנחנו מתלהבים יותר מדי בקלות ומתעלמים מהתנהגויות בלתי-רצויות, הילדים שלנו לומדים לרמות, להגזים ולשקר, כדי להמנע ממציאות בעייתית. הם לא למדו להתמודד עם זה בדרך אחרת.?
?
4. אנחנו נותנים לאשמה לעצור אותנו מלדחוף את ילדינו?
?
הילדים שלכם לא צריכים לאהוב אתכם בכל רגע נתון. הילדים שלכם יתגברו על מצב של אכזבה, אבל הם לא יוכלו להתגבר על פינוק יתר. אז אמרו להם "לא" או "לא עכשיו", ותנו להם להאבק על מה שהם באמת צריכים או חשוב להם. כהורים אנו נוטים לתת להם מה שהם רוצים כפרס, במיוחד כשיש מספר ילדים. כשילד אחד מצליח במשהו, אנו מרגישים שזה יהיה לא פייר לשבח ולתגמל רק אותו. זוהי התנהגות שאינה מחוברת למציאות שבחוץ, ופספוס של הזדמנות להעביר לילדינו את המסר שהצלחה שלנו תלויה בנו ובמעשינו הטובים. הזהרו מללמד אותם שציון טוב יזכה אותם בביקור בקניון. אם היחסים שלכם מבוססים על פרסים חומריים, הילדים שלכם לא יחוו מוטיבציה פנימית ולא אהבה ללא-תנאי. ?
?
5. אנו לא חולקים איתם את טעויות העבר שלנו?
?
בני נוער בריאים ירצו בסופו של דבר לפרוש כנפיים ועל כן עליהם לחוות דברים בעצמם. עלינו כמבוגרים לתת להם את העצמאות הזו, אך זה לא אומר שאנו לא יכולים לסייע להם לנווט את דרכם. חלקו עמם את הטעויות הרלוונטיות שאתם עשיתם כשהייתם בגילם, בדרך שתעזור להם ללמוד לעשות בחירות נכונות (המנעו משיתוף בלקחים שליליים שלמדת על עישון, אלכוהול, סמים לא חוקיים וכו). ילדים חייבים גם להתכונן למעידות שתבואנה, ולהתמודד עם ההשלכות של ההחלטות שלהם. שתפו אותם באיך שהרגשתם כשהתמודדתם עם חוויה דומה, מה הניע אתכם לעשות את מה שעשיתם, והלקחים שלמדתם כתוצאה מכך. משום שאנו לא הגורם הבלעדי המשפיע על ילדינו, עלינו להיות ההשפעה הטובה ביותר עליהם.?
 
 
 
?
6. אנו מבלבלים אינטיליגנציה ו'מחוננות' עם בגרות?
?
אינטליגנציה נחשבת לעתים קרובות כאינדיקציה לרמת הבגרות של ילד, וכתוצאה מכך הורים נוטים לראות בילד אינטליגנטי כבעל מוכנות להתמודד עם העולם. זה ממש לא נכון. ישנם ספורטאים מובילים או כוכבות הוליוודיות, למשל, שיש להם כשרון בלתי רגיל בתחומם, אך הם עדיין נופלים לסקנדלים ציבוריים. זה שהילד שלכם מחונן בתחום מסויים בחייו, לא אומר שזה תופס לכל השאר. אין אמנם  'גיל פלא' לאחריות אצל ילדים, או מדריך מוכח למתי ואיך לתת לילד שלך חירויות מסויימות, אבל כלל טוב הוא להסתכל על ילדים אחרים באותו הגיל. אם אתם רואים שהם עושים יותר דברים בכוחות עצמם מאשר הילד שלכם, יכול להיות שאתם מעכבים את העצמאות שלו. ?
?
7. אנו לא מיישמים את הדברים להם אנו מטיפים
?
כהורים, עלינו האחריות להוות מודל לחיים שאנחנו רוצים עבור הילדים שלנו. זאת כדי לסייע להם לנהל חיים מלאים ולהפוך אחראים למילים ולמעשים שלהם. כמנהיגים בבית, אתם יכולים להתחיל בלהיות כנים ואמיתיים בעצמכם – שקרים לבנים סופם לצוף על פני השטח ולכרסם אט אט באמון שלהם. ?שימו לב במיוחד לבחירות האתיות הקטנות שאתם עושים שאחרים עלולים להבחין בהן, כי גם הילדים שלכם יבחינו בהן. אם לא תעגלו פינות, למשל, הם יבינו שזה לא בסדר גם עבורם לעשות זאת. הראו לילדים שלכם מה זה אומר לתת, ללא אינטרס אישי ומתוך חדוות נתינה, על ידי התנדבות לפרוייקט כלשהו או לקהילה. השאירו מקומות ואנשים במצב טוב יותר משמצאתם אותם, והילדים שלכם יבחינו בכך ויילכו בעקבותיכם.
 
טים, מדוע הורים נופלים לאותן התנהגויות שגויות (מה הם חוששים שיקרה אם לא יפעלו אחרת)?  האם דפוסי ההתנהגות שלהם נובעים מפחד או דווקא מחוסר הבנה של מהי הורות בונה וחזקה (כזו שיש בה גבולות)?
 
?"?אני חושב שגם פחד וגם הבנה לקויה משחקים כאן תפקיד, אבל זה קורה גם משום שכל דור של הורים מנסה לפצות על משהו שהדור הקודם עשה. דמויות המבוגרים בחיי הילדים כיום נוטות להתמקד בעכשיו יותר מבאחר כך. הפוקוס הוא על האושר שלהם היום ולא על המוכנות שלהם מחר. אני חושב שזה בא כתגובה, כי הורים רבים כיום חוו הורים שכל דאגתם היתה להכין את הילדים למחר: לחסוך כסף, לא לבזבז אותו, ולהתכונן לפנסיה. כתגובה, הרבה מאיתנו דווקא קיבלו את המסר של: לחיות את הרגע. מגיע לך. תהני מהיום. וכך עשינו. לרבים זה עלה במינוסים בבנק וחוסר יכולת לדחות סיפוקים. האמת היא שהורים שמסוגלים להתמקד במחר, ולא רק בהיום, מייצרים תוצאות טובות יותר".
 
איך יכולים הורים להמנע מדפוסי ההתנהגות השליליים האלה (מבלי לבקר אצל מטפל משפחתי)?
 
"חשוב מאד שהורים יהיו סופר מודעים למילים ולמעשים שלהם באינטראקציה עם הילדים שלהם, או עם אחרים, כאשר ילדיהם בסביבה. שיהיו אכפתיים מספיק כדי לאמן את הילדים לחיים טובים, ולא רק לתת להם כאלה. הדריכו אותם, יותר מאשר פנקו אותם."
 
?והנה התחלה טובה:?
?
1. דברו על הנושאים שהייתם אתם רוצות לדעת כנערות וכנערים, על להיות מבוגר/ת.?
 
2. תנו להם להתנסות בדברים שמקשים עליהם ואפילו תנו להם להכשל.  ?
 
3. דונו איתם בהשלכות אפשריות של תחומים בהם הם מתקשים לשלוט.?
 
4. עזרו להם בלהתאים את החוזקים שלהם לבעיות מציאותיות.  ?
 
5. ייצרו עבורם פרוייקטים הדורשים סבלנות, כך שהם יילמדו דחיית סיפוקים.?
 
6. למדו אותם שהחיים עשויים מבחירות ומויתורים; לא הכל אפשרי.?
 
7. תיזמו (או הדגימו להם) משימות של מבוגרים, כמו תשלום חשבונות או ביצוע עסקאות.?
 
8. הכירו להם מנטורים פוטנציאליים מתוך הרשת החברתית שסביבכם.?
 
9. עזרו להם לחזות עתיד של הגשמה עצמית, ולאחר מכן דונו בצעדים הנדרשים להשיגו.?
 
10. הריעו להם על התקדמויות שהם עושים לעבר עצמאות ולקיחת אחריות. ?
 
 
לכתבה בפורבס ישראל
 

לכתבות נוספות בפורבס ישראל:

ביל גייטס רוצה למגר את העוני בעולם עד גיל 80

אמזון קוראת מחשבות: תשלח חבילות עוד לפני ההזמנה

מיהם הסלבריטאים המשפיעים של 2014?

 ?
תגובות (0)
הוסף תגובה