אלוהיי הפיצ'פקס הקטנים

אני משתגעת מהפיצ'פקס. כל אותם חפצים קטנים שנודדים ממקום למקום בבית, וכשבאמת צריך אותם – אף פעם אי אפשר למצוא. בקיצור, הממזרים החמקמקים. הם כמובן צצים ברגעים הכי פחות רצויים וסתם נתקעים בדרך. לשני הדרדקים במשפחה (יונתן בן שש ומאיה בת 3.5) יש טונות של פיצ'פקס משל עצמם, בנוסף לטונות שצברנו אנחנו.

 

דוגמאות? בבקשה:

לאמא יש גרביונים, עגילים, טבעות, קשקושים לשיער, פינצטה, פצירה, מספריים לציפורניים, תמרוקים למיניהם, ועוד כל מיני חפצים זעירים שבטח שכחתי כרגע.

לאבא יש דיסק און קי בכמויות מסחריות (מה הוא עושה איתם? מדליף מידע לסנודן? יכול להיות שהוא בעצם עובד במוסד וכל השנים הוא מספר לי שהוא בהייטק?). יש לו כל מיני מטענים, כבלים, מפצלים, מתאמים, כרטיסי זיכרון, וגם פינצטה, מספריים לציפורניים ותמרוקים למיניהם (גבריים, בטח גבריים איזו שאלה).

 

לרווחת כל בני הבית יש סוללות, שתמיד נעלמות כשצריך אותן, כלי תפירה (כפתורים וסיכות ביטחון הם הממזריים ביותר, היזהרו!), מפתחות רזרביים, אטבים, תרופות ועוד לא אמרנו מילה על המזווה במטבח.

 

לילדים יש גולות, זבלונים, אנגרי בירדס, מדבקות… טוב, הבנתם את הכיוון הכללי – כאוס בואך תוהו ובוהו.

 

אז בעצם מדובר פה במרדף סביב השעון 7\24: בבוקר עובדת, אחרי צהריים מתפעלת את הילדים ובמשמרת הערב, המתחילה כשהילדים מכבים מנועים ועוצמים עיניים, אני עוסקת (יחד עם בן זוגי) באיסוף, מיון, אפסון, סידור, תיקון, ניקוי ועוד כל מיני פעלים מעצבנים שהם בדיוק ההיפך מלנוח, לרבוץ, לנמנם ולהתבטל.

 

אז החלטתי שלפני שהבלגן משיג אותי וקובר אותי תחתיו בעודי בחיים, אני מחזירה מלחמה או לפחות מנסה. מכיוון שסדר וארגון הם לא שתי תכונות מולדות אצלי או אצל בן זוגי (ובהתאמה לא הורשנו אותן הלאה). החלטתי לנסות למסד את הבלגן בעזרת שלל רעיונות, חלקם נהגו ברגע של משבר, חלקם הועתקו מחברה מוכשרת או מאתר אינטרנט שווה.

 

מוכנים להכניס סדר בחיים? אז בבקשה:

1.      אוכלים יוגורטים?

קחו למשל את הרעיון של שימוש בגביעים ישנים של יוגורט \ שמנת \ אשל למיון וארגון המגרות. לא עוד ערמות של ג'אנק במגרה העולה על גדותיה, אלא ממש מיון וסיווג. תראו בעצמכם:

 

 

הרעיון פשוט אך גאוני: אוספים הרבה גביעים ריקים, עדיף בגודל זהה, מנקים אותם היטב, מייבשים, מחברים ביחד כדי לא להיפצע מהקצוות וליצור מראה אחיד (בעזרת דבק חם או שמראש לא מפרידים ביניהם) ומאפסנים בגומחות החביבות שנוצרו גרביונים, עניבות מגולגלות, תכשיטים, לקים, פינצטה, מספריים לציפורניים, צמר גפן, קסמי אוזניים, חוט דנטלי, ומה לא. אפשר לקחת את זה הלאה ולאחסן כך גם גרביים, תחתונים, מטפחות וכך הלאה.

 

2.      מה עם הסוכריות של האוטו?

וריאציה אחרת של אותו עקרון היא שימוש בקופסאות הפח הקטנות והעגולות שמוכרים בתוכן סוכריות לאוטו:

 

 

3.      קרח קרח תרדוף

אבל מה עושים עם תכשיטים קטנים? מחפשים גומחות קטנות. מגש של קוביות קרח יעשה מעולה את העבודה ולא תמצאו את עצמכן מדדות בנעלי עקב בכל רחבי הבית באיחור היסטרי בחיפוש אחרי העגיל השני, "נו, זה שאמא שלך קנתה לי לפסח בשנה שעברה, איך אתה לא זוכר?!".

 

כמה תבניות של קוביות קרח במגרה ואתם מסודרים, או לפחות מנסים להיות.

 

 

4.      צנצנות ישנות

תחום אחר ומבולגן מטבעו הוא המטבח, וליתר דיוק קטניות, תבלינים, דגנים, חטיפים ושאר היבשים. אני מוכנה להמר שגם אתן מצאתן, לא פעם, שקית גריסים שפג תוקפה אי שם בראשית שנת 2012, או פירורי לחם שהציפו כל חלקה טובה במזווה אחרי שהאריזה נפתחה או נקרעה (האשמים טרם נתפסו, העניין עדיין בחקירה). מה עושים? צנצנות זכוכית זה הטריק.

 

אוספים המון המון צנצנות זכוכית (אפשר גם לקנות אבל אנחנו בעד שימוש חוזר ו… קמצנות), בעזרת קצת תושייה מחברים את המכסים לחלקו התחתון של המדף (מדביקים או מבריגים) וממלאים כל צנצנת. זה שקוף, נגיש, מסודר וגאוני. לא חייבים כמובן לחבר את כל הצנצנות, חלק אפשר סתם להניח על המדף. תחשבו גם החיסכון במקום: כל מדף משמש בעצם לאחסון כפול.

 

 

נשארו לכם צנצנות עודפות? לכו על מורשת בתיה עוזיאל ותכינו לבד גופי תאורה מקסימים. טוב, זה באמת לנשים מוכשרות, לא בשבילי.

 

 

והנה הצנצנות שלנו מחכות שנמלא אותן בפיצ'פקס.

 

 

5.      הכל תלוי

נגמרו לכם המדפים והמגרות? אין בעיה – תתחילו לתלות. בתור מושבניקית (מנישואין, לא מלידה) הסבתי מגרפה ישנה למתלה לשרשראות וצמידים. הכי כפרי שיק שיש.

 

 

באופן דומה אפשר לתלות עוד הרבה דברים – חגורות, עניבות, צעיפים, תיקים.

 

 

אם יש לכן עוד רעיונות מעולים שאני לא מכירה (והרי אני לא יודעת הכל, למרות שאני סופר וומן בעל כורחי, כמו כולנו), ספרו פה בתגובות –שנדע כולנו!!!

 

התמונות לקוחות מדף הפייסבוק המוצלח אתר הרעיונות של ישראל (לינק: www.facebook.com/fidbek.il)

תגובות (0)
הוסף תגובה