תינוקות זקוקים לתקשורת: מהי הדרך הנכונה לדבר איתם?

אמהות טריות מתלבטות בין הצורך לדבר עם תינוקן ב"שפת תינוקות", לבין הצורך והדרישה לדבר "בצורה רגילה". אבל לפני ההתלבטות לגבי טיב הדו שיח, כדאי לדעת כי חשוב ומומלץ לתקשר עם התינוק כמה שיותר.

 

רונית ניידיץ-רוזן, קלינאית תקשורת ממרכז טףנית ומומחית למדעים קוגניטיביים של השפה ושימושיה, מסבירה איך מפתחים תקשורת מועילה, מפתחת ומטפחת עם התינוק שלך.

תינוק הוא יצור תקשורתי

חשוב מאוד להתייחס לתינוק כאל יצור תקשורתי כבר מההתחלה. הוא בוכה, כדי שצורך כלשהו שלו ייענה. הוא מגלה כי חיוכי הרפלקס הראשונים שלו מעוררים תגובה ומבין שיש לו שליטה על העולם. בשלב הזה מתחילה ההבנה של לקיחת התור בשיחה ופה, בעצם, נסללת הדרך להדדיות, שתוביל בהמשך לדו-שיח אמיתי.

 

מחקרים רבים על האינטואיציה ההורית מצביעים על כך, כי ככל שההורה יותר רגיש לילד, קורא ומבין את הצרכים הראשוניים, הילדים מגיבים יותר טוב. לטיב האינטראקציה בין המטפל לילד יש השפעה משמעותית וישירה על ההתפתחות הקוגניטיבית והלשונית של התינוק.

 

לא לדבר בטון דידקטי

היות שהמטרה היא לא "לחנך" תינוק וללמד אותו, אין צורך לדבר בטון דידקטי, אלא להעביר מסר תקשורתי טבעי, רצוי בתרחישים קבועים – בזמן המקלחת, האוכל, טקס ההשכבה – בכל המקומות שבהם מקנים לתינוק סדר יום והרגלים. רצוי גם להתייחס לדברים קונקרטיים, מהסביבה המיידית של התינוק.

 

 כדאי להיעזר במוזיקה

בראשית החיים, התינוק קולט שפע של גירויים, והם אלה שיוצרים את הקשרים במוח וגורמים לכך שההתמחות התפקודית של המוח תהיה יותר יעילה. מוזיקה עוזרת לארגן את המוח, וישנם מחקרים רבים המראים שמוזיקה, באשר היא, מסייעת לנוירונים במוח להתחבר טוב יותר מאשר דיבור. לכן לתינוק קל יותר להבין את דפוס הדיבור כשהוא מוגש בצורה "שירית".

תינוקות אוהבים צלילים שחוזרים על עצמם

בגיל מאוד צעיר, התוכן של הדברים לא חשוב כמו ההבנה והחוקיות של איך מתנהלת שיחה ותקשורת בינאישית, לכן צריך לאפיין את הדיבור בדפוסים של חזרתיות וחריזה.

 

החזרתיות והחריזה עוזרות לבנות את הציפייה, שהיא דבר משמעותי בתקשורת, וזו גם הסיבה שכבר בגיל מאוד צעיר – שנה, שנה וחצי – אפשר לראות תינוקות המשלימים את החלק הסוגר של החרוז. החלק של החריזה מדגיש את דפוסי הדיבור ועוזר לילדים לעבד את השפה.

 

כדאי להקריא ספרים כבר מהיום הראשון

זה אולי נשמע מצחיק לדבר על קריאה אצל תינוקות שזה עתה נולדו, אבל המודעות לחריזה, חלוקה להברות, קצב ומאפייני המילה משמשים בהמשך כדרך לרכישת הקריאה. ילד בעל מודעות לכך שהמילים כוללות הברות, חרוזים וצלילים (מודעות פונולוגית) ירכוש את הקריאה מהר יותר וביעילות רבה יותר, לעומת ילד שלא התנסה במשימות אלו.

 

כדאי להקריא לילדים כבר בחודשים הראשונים לחייהם, ספרים בהם עקרונות של החריזה, הקצב והחזרתיות מאוד בולטים. האיורים הצבעוניים והמצלול, מושכים את תשומת ליבו של התינוק ויוצרים עושר של גירויים שקל לו לעבד.

עשרה  ספרים מומלצים

תירס חם /מרים רות –לילד אופיר מתחשק תירס חם, הוא מתחיל לנגן ולשיר וגורר אחריו את כל ילדי השכונה לתהלוכה עליזה. אלמנטים של חזרתיות, מקצב והרבה בים בם בם.

 

אילת מטיילת/ רינת הופר –שמש זורחת בשמי התכלת, ובשביל מטיילת הילדה אילת. בדרך היא פוגשת מגוון בעלי חיים שרוצים לתפוס איתה טרמפ, ואוספת את כולם עד שהם מגיעים הביתה, לאמא. אלמנטים של ציפייה (מי מסתתר מאחורי הדף? ג'ירף!), חזרתיות וחריזה.

 

הזחל הרעב/ אריק קרל –הזחל הקטן זולל וזוחל כל יום דרך מאכל אחר בכמות גדולה יותר, עד שהוא חוטף כאב בטן ונכנס לפקעת שממנה הוא מגיח כפרפר נהדר. חזרתיות, הבניה הדרגתית של כמות, בניית ציפייה.

 

ברכבת יושבת ארנבת /טובה שינברג–יוצאים לטיול ברכבת עם ארנבת, בובה, דובון, טקסט קליל וחרוזים מתוקים.

 

בוא אלי פרפר נחמד/ פניה ברגשטיין –דקלומים קצרים ומחורזים מחיי הכפר והמשק, שאת רובם אנחנו מכירים מילדות ופשוט לא משייכים לספר הזה ("האוטו שלנו", "טרקטור בא אל החצר").

דגדוגים/ דתיה בן דור– שירי משחק בחרוזים של אלילת הילדים, המלווים בהוראות הפעלה להורה (משחקי ידיים ואצבעות ועוד).

 

מרים והים/מיריק שניר– הילדה מרים יוצאת לחפש את הים, ובדרך עושה כמה טעויות ושואלת המון שאלות מחורזות על הפכים (כאן-שם, קר-חם).

 

אין אריות כאלה/ אמי רובינגר– ספר נונסנס משעשע בחרוזים, על אריות משונים שבעצם אין (אריה שגר בירח, אריה חלק וקירח).

 

איה פלוטו/ לאה גולדברג– הכלב פלוטו יוצא לגלות את העולם, ופוגש בדרך כמה יצורים משונים. חריזה משובחת בטעם של פעם.

 

מעשה בחמישה בלונים/ מרים רות– חמישה ילדים מקבלים חמישה בלונים בצבעים שונים, ונאלצים להיפרד מהם כל אחד בדרכו ולהתמודד עם כל הבום והטראח שמלווים לכך.

 

תגובות (0)
הוסף תגובה