נעמה בצלאל: בלוג מסביב לשעון

06:40

 

התעוררות, מקלחת חמה. אני קוראת לה המקלחת שלפני הסערה, למרות שתוך כדי הזרם, כבר חושבת על כל מה שיש לי לטפל היום, ואז עם המגבת, רושמת לעצמי שלא אשכח.

 

 

07:30

 

ויטמין C. ליאור, בן זוגי, הוא האחראי על הכנת ארוחת הבוקר והכנת האוכל לביה"ס. אני עוזרת לילדים להתארגן ומזרזת אותם שלא יאחרו.הילדים הם גל, בן 13.5, עלמה בת 10.5 ודור בן 7. בוקר טוב לכולם ונתראה בערב.

 

8:00 

ארוחת הבוקר שלי . אני שותה תה צמחים ואוכלת משהו קטן, (משתדלת לאכול בריא עד כמה שמצליחה) מעלעלת במהירות בעיתון ויושבת 10 דק' עם עצמי. לפני שיוצאת לסטודיו, יש לי בלו"ז לשים מכונת כביסה או להכניס מייבש. ליאור , בן זוגי, שכנע אותי להעביר את הסטודיו מתל-אביב לגבעתיים כדי שאהיה קרובה יותר לבית. וזו היתה אחת ההחלטות החשובות והנבונות שעשיתי.

 

8:25

 

10:15

בסטודיו. הדגמים החדשים כמעט מוכנים. רגע לפני שאני מתחילה להוציא לחנויות טעימה מקולקציית הקיץ שלי, אני והתופרת שלי עושות תיקונים אחרונים. בדיוק השנה, אני מציינת  20 שנות פעילות ויצירה.  הזמן טס, יום רודף יום, שבוע רודף שבוע…ואופס עברו 20 שנה. זו בהחלט כברת דרך, או ליתר דיוק, מפעל חיים.

וידוי קטן, אני נחשבת אמנם למעצבת המתמחה בשמלות , אך אינני לובשת שמלות כלל!  אני  לובשת חצאיות וכמובן מכנסיים וגם לא נועלת נעלי עקב. הלבוש שלי ביום יום הוא נוח, אך ומסוגנן.  אני מאד אוהבת קרדיגנים ובעונות האחרונות גם מייצרת מגוון רחב מהם, כך שאני לא מאלה שלא מוצאות מה ללבוש בבוקר.

 

 

13:00

 

האוספים שלי.

לאחר סיום לימודיי בשנקר,  גיליתי את שוק הפשפשים ביפו והוקסמתי. הפכתי מיד לבת בית במקום ובכל הזדמנות הגעתי לשם כדי לקבל השראה ולרכוש חפצים שונים. כך הפכתי לאספנית של כלים, צעצועי גומי ופח, תמונות, גלויות, מנורות, קופסאות, אביזרים שונים, ריהוט וכו'.

כל אלה החלו למלא את הבית וכן את הסטודיו שלי, בהמשך את החנויות, ועם השנים הפכו לחלק בלתי נפרד מעולמי.

אני חייבת עוד רעיונות להשלמות הפריטים שחסרים בקולקציה והחיבור לנוסטלגיה מאד חזק ומשמעותי בחיי וביצירה שלי, וגם משמש לה מעין עמוד תווך. קשה לי להסביר למה, אבל הנוסטלגיה נותנת לי הרבה מאד השראה.

 

15:00

 

 

ארוחת צהריים – כי אישה גם צריכה לאכול. אני מחממת לי אוכל במטבח שבסטודיו ויושבת 10-15 דקות לאכול. עיצוב אופנה הוא אחד מהמקצועות הסיזיפיים ביותר. בכל עונה יש לייצר דגמים חדישים, קולקציות מעניינות, ובעצם להמציא בכל פעם את עצמך מחדש. 

 

 16:00

סגירת קצוות . מאחוריי, על הלוח, כל הפתקים והרעיונות שרשמתי על הקולקציה החדשה. עובדת על השלמות של פריטים שחסרים בקולקציה. מחפשת בסקיצות שכבר עשיתי, משנה, משפרת.

בין לבין אני על הקו.  עם הבית,המטפלת והילדים, מוודאת שכולם הגיעו. אם הילדים זקוקים לי – הם מתקשרים אליי ואני תמיד זמינה בשבילם. לפני שאני הולכת, משתדלת להשאיר שולחן מסודר שיהיה לי כיף להיכנס ביום למחרת.

 

20:00

 

ארוחת ערב.  יושבים לאכול ארוחה משפחתית, היום אוכלים ספגטי שליאור הכין. ליאור הוא אלוף במטבח, יש לו טאצ' וגישה לבישול. אני מעולם לא ניסיתי להתקרב למטבח וכנראה שאין לי את זה.

כשיש לנו אורחים, החלוקה ברורה-אני מסדרת,עורכת ודואגת שיהיו מפות, פרחים וכלים יפים והוא מכין ארוחות נפלאות וטעימות.

 

20:45

 

זמן האיכות שלי עם הילדים.  מתחילה עם בני הצעיר דור (בן 7) ומקריאה לו סיפור במיטה. אני משתדלת לשמוע איך עבר עליו היום ומה קרה, מפטפטים קצת וסוגרים את היום. אני נמצאת איתו עד שנרדם.

לילה טוב לעלמה (בת 10.5),יושבת איתה לפטפט ולשמוע חוויות וסיפורים מהיום שהיה,עלמה אוהבת לספר לי מיני סיפורים שקרו,התרחשויות מעניינות וגם את תחושותיה ורגשותיה.

 

 

אחריה, מזרזת את גל בני הבכור (13.5) שיתארגן לכיוון המיטה ויושבת איתו לשמוע את שעבר עליו היום. אני קודם כל אמא ואח"כ אשת קריירה. כשבני גל נולד, גיליתי עולם חדש שמילא את כולי והקסים אותי. הבנתי שסדרי העדיפויות השתנו.

 

 

23:15

לילה טוב. אני נשפכת למיטה.עוברת לבדוק הודעות שלא עניתי במשך היום ,בודקת את הפייסבוק שלי,אילו תגובות היו ועל מה צריך לענות. לפעמים נכנסת לאתרים שמעניינים אותי וקוראת עמוד או שניים בספר שליד המיטה ו-לילה טוב!

 

 

 

מיומנה של אישה מודרנית

זו מיטל – תל אביבית במרוץ נגד החיים. לומדת, עובדת ומבלה כשאפשר. היכנסו לגלות כיצד היא מצליחה לתמרן בין אילוצי היום יום ולשמור על איזון

 

 

אחרית דבר

היה לי יום עמוס ומלא ובכל זאת ,סיימתי אותו בתחושה שלא הספקתי,לא בעבודה ולא עם הילדים.הלוואי והיו לי עוד כמה שעות ביממה,אני שואפת לקחת את היום שלי לפחות שעה וחצי אחורה ולהגיע הביתה בשעה יותר מוקדמת,להיות יותר עם הילדים אבל עדיין לא ממש מצליחה ליישם. .אני מעריצה אמהות שקמות בחמש בבוקר כדי בארבע אחה'צ להיות עם הילדים אבל אני לא בנויה לקום בשעות האלה.

הייתי רוצה  להיות יותר תקתקנית ,להיות מסוגלת להתפשר יותר.חסר לי ביום את הרגע לעצמי,לשבת ולא לעשות כלום,אני חיה בתחושה שהחיים שלי מלאים משימות ללא הפסקה ואני לא מצליחה לעצור ולנוח  ובכל זאת יש לי את הרגעים הקטנים והיפים של היום-כשאני יוצאת מהבית, שומעת את ציוץ הציפורים בגינה ונהנית בדרך לעבודה מהיום היפה.(חבל שלא יכולה לנצל אותו לשיטוט בחוץ).אני נהנית מהרגעים שלי עם הילדים,השיחות,החיבוקים,הרגעים האינטימיים איתם. נהנית מהרגעים הקסומים של המשפחה.אני נהנית כשמשהו מצליח לי בעבודה ואז יש לי הרבה סיפוק, אני נהנית מהסביבה שלי בבית ובסטודיו,חשוב לי להיות מוקפת בחפצים שאני אוהבת , שיהיה אסתטי ונעים.אני נהנית כשאני מוצאת עוד פריט לאוסף שלי ,זה יכול להיות רגע קטן שמסב לי הרבה הנאה והתרגשות.יש לי אוספים רבים,כולם קשורים לנוסטלגיה או מתכתבים עם נוסטלגיה.אני נהנית להתחיל יום חדש אפילו שאני יודעת שיהיה עמוס אבל יהיה בו גם הרבה אדרנלין ואקשן.

תגובות (0)
הוסף תגובה