המודל העסקי של בתי התוכנה שהקימו נשים חרדיות

הסנונית הפרטית הראשונה שהוכיחה כי הקמת בית תוכנה חרדי ללא גב של חברת ענק כמו מטריקס היא אפשרית היתה i-rox (שילוב של המלים אינטרנט ואורתודוקסי), שהוקמה ב-2006 בבני ברק. השילוב בין המייסדות היה מעניין: רותי מרגלית, 30, חסידת גור חרדית מבני ברק, ויהודית סוויסא, 45, חילונית משהם, נפגשו בחברת איסיטל כשסוויסא קיבלה את מרגלית לעבודה.

 

כשההיכרות העמיקה והלכה, הבינו השתיים את הפוטנציאל הטמון בהקמת בית תוכנה לנשות היי-טק חרדיות שמחפשות עבודה בסביבה מתאימה, ויוכלו לתת מענה לפעילות מיקור חוץ של חברות ישראליות. המודל העסקי שהגו היה פשוט: בית התוכנה החדש יוכל להציע מחירים נמוכים יחסית למתחרים, בזכות כוח העבודה הזול. שכרה של מתכנתת חרדית מבני ברק נמוך כיום ב-20% משכרו של מתכנת חילוני באותו תפקיד, ובתחילת הדרך של i-rox היה השכר נמוך אף יותר.

גם עלויות הניהול תוכננו להיות רזות במיוחד ונטולות צ'ופרים שבדרך כלל מספקת עבודה בהיי-טק – מרכב צמוד דרך ימי כיף ועד משרדים נוצצים. כך, ידעו סוויסא ומרגלית כי יוכלו להציע תמחור נמוך ב-30%-40% ממחירי השוק לפרויקטי תוכנה.

 

ההשקעה הראשונה בבית התוכנה, בגובה 4.5 מיליון שקל, הגיעה מאיש עסקים חרדי שאינו מתחום ההיי-טק כלל, אך ביקש לסייע ביצירת מקור תעסוקה חדש לנשים דתיות במרכז, מבלי שאלה יצטרכו להיחשף לעולם החילוני.

 

ההתחלה היתה צנועה – חמש עובדות ושתי מנכ"ליות משותפות, שעשו את השיווק בעצמן והפעילו כל קשר אפשרי כדי ליידע את חבריהן בהיי-טק שבא לשכונה בית תוכנה חדש. בתוך שנתיים הן כבר העסיקו 60 עובדות, ועם המשבר העולמי הגיע גם רגע הפריצה שלהן. סוויסא ומרגלית, שראו כיצד פעילות האוף-שור (פיתוח מעבר לים, בעיקר בהודו ומזרח אירופה) נעצרת בשל העלויות הגבוהות, היו משוכנעות כי המשבר יפעל לטובתן – וצדקו. בשנתיים האחרונות עלה מספר העובדות בחברה ל-100, והמכירות קפצו ב-50%.

 

"חברות חיפשו בתי תוכנה זולים אבל איכותיים", אומרת מרגלית, "ואנחנו הצלחנו להוכיח שאנחנו בדיוק כאלה. הדרישה ממשיכה לעלות גם כיום, מכיוון שכבר יודעים שאפשר לקבל כאן עבודה טובה, ושאין צורך לשלוח עבודה למזרח הרחוק".

 

עדיין זול יותר להעסיק מתכנת או איש QA בהודו

 

"נכון, אבל כשמביאים בחשבון את כלל העלויות שבהקמת מרכז פיתוח בחו"ל – אצלנו זה בכל זאת זול יותר".

לבית התוכנה החרדי שבלב בני ברק יתרונות נוספים: הוא נגיש ללקוחות מבחינת קירבתו למרכזי העסקים, למרות היותו חרדי הנשים אינן מהססות לפגוש גם גברים לפגישות עסקיות במשרדי החברה, והוא נהנה מזרם של כוח אדם איכותי. בכל שנה מסיימות את לימודיהן במרכז הארץ כ-200 הנדסאיות תוכנה חרדיות, ומתוכן רק 15 מתקבלות ל-i-rox.

 

יתרון נוסף שאינו מצוי בדרך כלל בהיי-טק הוא רמת הנאמנות של העובדות. נשים חרדיות מטבען אינן מדלגות מחברה לחברה, ואכן מתוך 100 עובדות, מעידה מרגלית, רק שתיים עזבו עד היום, ואלה שיוצאות לחופשת לידה חוזרות ממנה. אם יש עבודה טובה, משכורת קבועה וגבוהה יחסית למגזר, ותנאים ספציפיים המותאמים לצורכי אוכלוסיית העובדות – אין סיבה לעזוב. אחרי הכל, האלטרנטיבות העומדות בפני המתכנתות אינן רבות – יש שיגידו אפסיות – והשילוב של כלל הגורמים יוצר חברה יציבה במיוחד.

 

גם הלקוחות מעריכים את ההמשכיות בכוח העבודה, והגבול, לפי סוויסא ומרגלית, הוא השמים. בשלוש השנים הקרובות הן מתכננות לגדול ל-250-300 עובדות. הפוטנציאל, לדעתן, עדיין רחוק ממיצוי.

 

היי-טק חרדי בכרמיאל

עד לאחרונה נהנה i-rox מבלעדיות יחסית בשוק, פרט לפרויקט תלפיות של מטריקס, אך כעת קמה לו מתחרה בצפון. את כרמיסופט הקימה חניתה פרידמן, חרדית חוזרת בתשובה, שבתחילה רצתה להקים מיזם משותף עם סוויסא ומרגלית, אך הדבר לא עלה יפה.

 

לפרידמן, שהשקיעה בכרמיסופט מיליון שקל יחד עם שותפה חרדית נוספת, יש חזון: הרחבת שוק העבודה לחרדים בצפון. "כולם מצטופפים במרכז", היא אומרת, "ומי שמגיע לצפון נתקל בקושי אמיתי למצוא עבודה בתנאים מתאימים. הנדסאיות תוכנה ומהנדסות נהפכות למורות ולא עוסקות במקצוע שלמדו".

 

 

כדי לעשות את הצעד היזמי נדרש לפרידמן, תושבת כרמיאל, לא מעט אומץ. זה שנים רבות היא עובדת בתחום ההיי-טק כמהנדסת מכונות, תמיד כשכירה בכירה. בעשור האחרון היא גם המפרנסת הבלעדית של המשפחה, בת שבע נפשות, לאחר שבעלה, איש תוכנה, נהפך לאברך בכולל. הרבה שנים ניסתה לשכנע מקומות עבודה לפתוח סניפים בצפון ולהעסיק את כוח האדם החרדי הנשי, אבל לדבריה, "אף אחד לא הרים את הכפפה". במקום להיות מתוסכלת, החליטה פרידמן לעשות זאת בעצמה.

 

בשלב זה היא מקבלת בעיקר פרויקטים קטנים מחברות קטנות ("השוק עוד לא מכיר אותנו") אבל בטוחה שבעזרת השיווק האינטנסיבי שלה והביצועים הטובים של עובדותיה, יגיעו גם פרויקטים גדולים בהרבה. ייתכן כי בעתיד אפילו יישלחו עובדות אל משרדי הלקוח, אם יוכל לספק את התנאים המתאימים להן.

 

פרט אחד מעניין מבדיל בין כרמיסופט לבתי התוכנה האחרים הפועלים במודל דומה: פרידמן מצהירה כי היא משלמת לחרדיות שכר זהה לזה של עמיתותיהן החילוניות. "אנחנו מפרגנים לקהילה שלנו", היא אומרת. "עם זאת, תמחור הפרויקטים שאנחנו משתתפות בהן עדיין נמוך ב-30%-40% יחסית למחיר השוק".

תגובות (0)
הוסף תגובה