האם ליידי גאגא מעודדת הפרעות אכילה?

אחרי שביצעה בהופעתה אקט הזוי, דוחה ומעורר בחילה במיוחד, הזמרת ליידי גאגא מואשמת עכשיו גם בעידוד הפרעות אכילה: הליידי הצליחה הפעם לעורר סערה ציבורית והופיעה מול קהל מצומצם (וטוב שכך) בפסטיבל SXSW בטקסס.

 

עוד באון לייף:

 

בעת שביצעה את השיר Swine, הזמינה לבמה את האמנית מילי בראון כדי שתשתתף עימה בביצוע השיר בדרכה הייחודית משהו: בראון דחפה את אצבעותיה לפיה והחלה להקיא נוזל ירוק וצמיגי על גופה של גאגא, אל מול הקהל ההמום. וכאילו שלא סבלנו מספיק, בהמשך השיר טיפסו ורכבו שתיהן על שור מכני, ובעוד שגאגא איכשהו שרה, בראון לגמה נוזל שחור ונתנה לנו הדרן כששוב הקיאה אותו על חזה של הליידי, בזמן שזו צעקה: "פאק יו פופ מיוזיק, זו אמנות".

 

בקושי רב הצלחתי לצפות בקטע המדובר ונראה שכמוני הרגישו גם הצופים ההמומים בהופעה, שלא מיהרו למחוא כפיים ולבטח שאלו עצמם במה חטאו כל כך שמגיע להם העונג הזה, והאם ליידי גאגא עומדת גם לנפוח את נשמתה על הבמה – ככה, בשביל האמנות.

 

אבל לא רק הצופים הזדעזעו. קצת אחרי שסרטון ההופעה התחיל לרוץ ברשת, צייצה כוכבת הפופ דמי לובאטו בחשבון הטוויטר שלה כי מדובר במקרה "עצוב, לא מגניב, לא אמנותי אלא מעודד הפרעות אכילה בקרב נערות צעירות".

 

לא בכדי ההופעה המאתגרת נתקעה לה בגרון. לובאטו, שנחשבת לאחת מכוכבות דיסני, היא בעלת ניסיון בעניינים נפשיים: רק לפני כמה שנים התוודתה כי בנוסף להפרעה דו קוטבית, נטייה לחתוך לעצמה את הורידים ומשיכה לאבקה הלבנה (קוקאין), היא סבלה גם מבולימיה. עכשיו היא חוששת שבעקבות נוזלי ההקאה על החזה של גאגא, בנות אמריקה יקבלו תיאבון לא לדונטס אלא להביט על אסלת השירותים מלמעלה.

 

נראה לי שלובאטו קצת משליכה על ההופעה של גאגא את המקרה הפרטי שלה. אין ספק שהפרעות אכילה – בעיקר השכיחות שבהן: אנורקסיה נרבוזה ובולימיה – הן הפרעות נפשיות מסוכנות, עשויות לגרום לנזקים פיסיים ובמקרים קשים אפילו למוות. אבל הן נגרמות משילוב של גורמים פסיכולוגיים, אישיים וחברתיים. צפייה בפרובוקציה האחרונה של ליידי גאגא תוך כדי עדכון מהפיד של פייסבוק לשיחת טלפון עם אימא, זה ממש לא מה שיוביל את הצעירות לתהום העמוקה הזו. אני מתקשה להאמין שבנות אמריקה ינסו להקיא את הדונטס שאכלו בגלל ש:"OMG, ליידי גאגא איז סו  קול, הבה נקיא את ארוחת המקדונלדס שלנו".  

 

אנורקסיה היא הפרעה נפשית שקשורה, בין השאר, לצורך בשליטה, פרפקציוניזם, תיעוב עצמי ויחסים מורכבים עם האם. נכון שהמנטרה הרגילה כשמדברים על המחלה כוללת האשמה של התרבות המערבית, התקשורת ובחורות גבוהות ורזות שביחד מדגישים את הרזון כאידיאל, אבל בעיני זה טיעון מיושן, סתום ולא הגיוני. גם אני רוצה בטן שטוחה כמו של בר רפאלי, אבל זה לא גורם לי להרעיב את עצמי.

 

מכיוון שכבר יומיים וחצי היא לא ניפקה שערורייה חדשה, ואף בטקס האוסקר האחרון הופיעה בשמלה ורודה וסולידית, ברור שאקט ההקאה של ליידי גאגא נועד כדי להשיג עוד תשומת לב מאתרי הבידור. היא לא ה-IT GIRL  שהייתה לפני שלוש שנים, ועד כה הקריירה שלה התבססה על כמה שירי פופ קליטים ובעיקר תלבושות הזויות. כשאת יודעת לעשות מוזיקה טובה (ד"ש מביונסה) את לא צריכה לצעוק שאת עושה אמנות כשהגוף שלך מכוסה קיא ירוק. את רק צריכה לרגש. העובדה שגאגא לא הפנימה את זה קצת עצובה, אבל עדיין לא מעודדת הפרעות אכילה.

 

ובמקרה שדאגתם לאמנית המקיאה בראון, היא טוענת דווקא שבריאותה לא נפגעת מהדרך המפחידה שלה לבטא את עצמה. בראון, קוקטית טבעונית בת 27, החליטה לפני 9 שנים שנמאס לה לבטא את עצמה בדרכים שפויות יותר, כמו סתם ציור, אז היא החליטה להשפריץ צבע מהגרון אל הבד. להפתעת כולם, היא אפילו מצאה מי שמשלם לה על זה.

 

ההכנה למייצגים ההזויים שלה מתחילים יומיים קודם לכן, כשהיא מפסיקה לאכול כדי שקיבתה תהיה ריקה לקלוט את הנוזל. לפני המופע היא שותה חלב סויה המעורבב עם צבעי מאכל, וכדי שהצבעים לא יספגו בבטנה היא שותה כמות שנעה בין חצי ליטר לארבעה ליטרים של חלב המעורבב בצבעים שונים, תוך שהיא לוקחת מרווחי זמן גדולים בין צבע לצבע. וכן, נראה לי שזה הדבר הכי הזוי שכתבתי בכל שנות חיי.

 

תגובות (0)
הוסף תגובה