האם יש מגיפה של תלונות שווא על עבירות מין?

מחוז תל אביב בראשותו של עו"ד אפי נווה הכריז השבוע בקול תרועה רמה על הקמת ועדה חדשה – "הועדה לטיפול במגיפת תלונות השווא", שתפעל בשיתוף פעולה עם הפרקליטות והמשטרה.

 

עוד באון לייף:

 

תחושת בושה אחזה בי למקרא הידיעה, לאחר מכן כעס ואכזבה. זה המחוז שבו אני חברה? האם עצרו אלה ואלה על מנת לדון בשאלה מהי בכלל תלונות שווא? האם בכלל אספו נתונים עת הכריזו בחגיגיות על הקמת הוועדה המבישה?

 

"תלונת שווא" הינה תלונה שבה המתלונן או המתלוננת מגישים תלונה – לשווא, כלומר, התלונה הינה תלונת שקר, ועל כן קמה עילה לחקור את המתלונן, או המתלוננת בגין עבירת "מסירת ידיעה כוזבת" לפי סעיף 243 לחוק העונשין – "המוסר לשוטר או למי שמוסמך להגיש תביעה פלילית, ידיעה על עבירה כשהוא יודע שהידיעה כוזבת".

 

מחוז תל אביב של לשכת עורכי הדין קבע בהקמת הוועדה עובדה לפיה "קיימת מגיפה" של תלונות שווא", אולם, הגורם היחיד האמון על איסוף נתונים סטטיסטים רשמיים הוא משטרת ישראל שמפרסמת כל שנה את השנתון הסטטיסטי.

 

"תלונת שווא" הינה מונח מיזוגני שמטרתו שנאת נשים. המונח מתקשר תמיד לכך שנשים הן מעלילניות ושקרניות בתלונותיהן. המונח נשמע תדיר כאשר תיקים נסגרים ("אמרנו לכם שזו הייתה תלונת שווא") או אפילו עם הגשת התלונה ובטרם התחילה החקירה.

קיימת הנחה שקרית לפיה דווקא בתחום דיני המשפחה קיימת "מגיפה" חריפה של תלונות שווא, ומספיקה מילה של אישה על מנת שגבר ייעצר. בפועל, הנתונים המספריים מלמדים אחרת. בשנת 2012, לדוגמא, 13 נשים נרצחו על ידי בני זוגן.

 

21,270 תיקים נפתחו בעבירות אלימות במשפחה ולהלן התפלגותם: 1% מהעבירות היו עבירות מין, 6% גרימת נזק לרכוש בזדון, 17% הפרת הוראה חוקית, 17% איומים, 47% עבירות נגד גוף האדם (תקיפה וחבלה), 12% עבירות אחרות. מתוך 21,270 התיקים שנפתחו בוצעו רק 5,836 מעצרים. כלומר, מהנתונים עולה תמונה חד משמעית לפיה המשטרה לא עוצרת באופן אוטומטי בכל פעם כשמוגשת תלונה. מעצרים בוצעו רק ב-27% מהתלונות שהוגשו.

 

המצדדים בתלונות השווא טוענים כי מקום בו התיק הפלילי נסגר – תהווה סגירת התיק הוכחה ניצחת להיות התלונה "תלונת שווא". בפועל, אין כך הדבר. לפי החוק, כשנודע למשטרה על דבר עבירה עליה לחקור את העניין. לאחר חקירה, יוגש כתב אישום לבית המשפט או ייסגר התיק.

 

מדוע סגירת תיק לא תהווה הוכחה ניצחת להיות תלונה "תלונת שווא"? משום שלא תמיד לאחר חקירה ניתן לגבש ראיות להוכחת האישום בבית המשפט. אין משמעות הדבר כי התלונה הייתה שקרית מלכתחילה. במקרה כזה ייסגר התיק "מחוסר ראיות". בשפה משפטית טהורה, סגירת תיק מחוסר ראיות משמעה כי בחומר החקירה קיימת לפחות שמץ ראיה שקושרת את החשוד למעשה העבירה בגינו נחקר.כיצד ניתן לטעון במקרים מסוג זה כי מדובר "בתלונת שווא"?!

 

 

"הייתי שפחת מין שלו במשך חצי שנה"

אני כותבת כי אני רוצה להיות בנאדם טוב. כזה שיודע שהוא עשה את המעשה הנכון והראוי. אני לא רוצה להיות האישה שעמדה מנגד בזמן שהוא עשה את אותו דבר לאחרות. אני רוצה להיות האישה שהצילה אותן מגורל דומה לשלי. אני רוצה אבל אני לא מצליחה

לטור המלא

 

גם במקרים בהם נסגר התיק בעילת חוסר אשמה פלילית – לכאורה עילה המנקה עד תום את החשוד, לא ניתן לטעון כי התלונה הייתה שקרית, תלונת שווא. זאת, משום שפעמים רבות גורמי החקירה לא מבצעים את המוטל עליהם ומתרשלים בתפקידם. מחדלי חקירה מתרחשים בחקירות יומיומיות, בשל טעויות אנוש ובשל סיבות אחרות. על כן, העובדה שתיק נסגר בעילה זו עדיין אין משמעה שהתלונה שהוגשה הינה תלונת בדים.

 

יתרה מכך, עשויה לעלות הסברה כאילו, אם הוגש כתב אישום ונוהל הליך הוכחות שבסופו זוכה הנאשם, אזי שבהכרח התלונה שהוגשה הייתה תלונת שווא. גם סברה זו אינה מדויקת. בהליך פלילי, הנטל להוכיח את האשמה רובץ על כתפי המאשימה, שהינה תמיד מדינת ישראל, לא תמיד המאשימה מצליחה לעשות כן בשל סיבות שונות (ניהול לא מוצלח של הליך ההוכחות, מחדלי חקירה ועוד) ואז בצדק מזכה בית המשפט את הנאשם. אולם, זיכוי מחמת הספק, תמיד מותיר ספק בחפות הנאשם. לא בכדי, מפרידים בתי המשפט הפליליים כאשר הם מזכים אדם מחמת הספק או זיכוי מלא.

 

בת"פ 25241-09-10  ניתן פסק דין מזכה מחמת הספק על ידי כבוד השופטת שרית זמיר בבית המשפט לראשון לציון. בתיק זה, הוגש כתב אישום חמור נגד הנאשם בו נטען כי איים על אשתו כי ירצח אותה. הנאשם כפר בכתב האישום וטען כי המדובר בתלונת שווא ולמעשה הוא הקורבן במקרה זה שכן במהלך כל שנות נישואיו למתלוננת היה נתון לאלימות פיזית ומילולית.

 

יודגש כי התלונה לא הוגשה ביוזמת המתלוננת אלא שוטר הגיע לבית המתלוננת והנאשם ודרש לדעת האם ישנה בבית אלימות וזאת בעקבות פניה של שכן שהודיע למשטרה כי מן הבית בוקעים צעקות רמות ואיומים ברצח. זאת ועוד, התבקשה המתלוננת להגיע למשטרה ושם, בבכי, לפי עדותה, ביקשה מהשוטרת לפתור את עניינה עם בעלה מחוץ למשטרה. המתלוננת העידה שנמנעה מלהתלונן הן מפני הפחד והבושה והן מפני הפחד שהתלונה תפגע בעתידו המקצועי של בעלה שהיה באותה עת סטודנט למשפטים.

 

בסופו של הליך, כאמור, זיכה בית המשפט מחמת הספק את הנאשם, אך יחד עם זאת, מצא לנכון לקבוע את הדברים הבאים:

"בסייפת הכרעת הדין אציין, כי גם גרסתו של הנאשם לא הותירה בי רושם חיובי, והיא אינה נקייה מספקות ותהיות.בניגוד לרושם אותו ניסה ליצור הנאשם במהלך הדיון בפני, כגבר חלש וכנוע שנפל קורבן לבת-זוג אלימה וכוחנית, התרשמתי כי הנאשם הינו אדם שתלטן, בוטה, לא סובלני, רגזן, נחרץ בדעותיו, מתקשה להתנהל ביציבות במסגרות חייו השונות, אשר הייתה לו תרומה מכרעת למערכת היחסים הקשה והעכורה עם המתלוננת.במובן זה לא התרשמתי שהנאשם חף מכל פשע והמתלוננת לכאורה העלילה עליו עלילות בדיםעם זאת, במשפט פלילי לא על הנאשם להוכיח את חפותו, אפילו הנאשם מתיר רושם בלתי אמין, אפילו הסתבך באי התאמות ואפילו בשקרים, לא על אלו ניתן להשתית הרשעה בפלילים. במצב דברים זה, לאחר שנפלו פרכות מסוימות בגרסת המתלוננת ונוכח מחדלי החקירה וכל שפורט לעיל נתעורר ספק בתשתית העובדתית שהציגה המאשימה, החלטתי לזכות את הנאשם מחמת הספק".

 

לפיכך, מקרה זה הינו מקרה ממנו אנו למדים שגם במקרה בו זוכה הנאשם, לאחר ניהול הוכחות, ברור הוא כי לא עסקינן במקרה של תלונת שווא.

אין כל נתונים ולא ניתן להגיע לפילוח סטטיסטי של נתונים בדבר אחוז תלונות השווא בישראל.

 

חוששתתני כי הקמת הוועדה תהיה עלה תאנה, תירוץ לסגירת תיקים נוספת שגם ככה שיעורם עומד על 80% בעבירות מין בישראל, ושיעור גבוה לא פחות בעבירות נגד נשים בתחומים אחרים. כמו כן, תהיה הוועדה תמריץ נוסף להתעלל בקורבנות עבירות מין בבחינת "המלך אמר" – כלומר, החשוד אמר שהקורבן היא זונה / פתיינית / מעלילנית ועל כן יהיה צורך לחקור אותה בעילת שיבוש הליכי חקירה / מסירת הודעה כוזבת / או סתם שאלות שאינן ממין העניין.

 

לפיכך, לא נותר אלא להצטער על ניתור המשאבים של מחוז תל אביב של לשכת עורכי הדין בישראל דווקא אל הקמת וועדה שעוסקת במאבק במושג מיזוגני ושוביניסטי כדוגמת "תלונות השווא".

תגובות (0)
הוסף תגובה