הדרך להצלחה: הנשים שעשו את זה

"כישלונות זה הדבר הכי חשוב שקרה לי בקריירה", סיפרה טמירה ירדני, מנכ"לית מייסדת של חברת 'טדי הפקות', בוועידה השנתית לנשים ועסקים שנערכה היום (חמישי) בירושלים. בפאנל שנערך בשעות הבוקר, סיפרו ירדני, אתי רוטר מנכ"לית משותפת של קסטרו, ג'אדה זועבי, מייסדת ובעלים של אתר בוקרא. נט ואיריס בק, סמנכ"לית בכירה לתקשורת גלובלית של טבע, על הדרך שלהן להצלחה. "היו לי כמה כישלונות ממש מפוארים, שממש לקחו אותי עמוק לקרקע. אחד הרציניים שבהם היה ממש מזמן", שחזרה ירדני. "בזמנו, 'הדרדסים' היו עניין רציני. הפקנו אז הפקה שאין כמוה בגני התערוכה, עם טובי השחקנים ובסכומים שלא יתארו. אלא מה? עד שהכותבים של דרדסים נתנו לנו רשות להשתמש בדמויות שלהם, ראינו שלקהל נמאס מהדרדסים. אנשים לא רצו לראות יותר כחול בעיניים. לא קיבלנו כסף על זה, והגעתי למצב של חוסר כל – אם מישהי בצרות, יש לי אלפי מתכונים לפשטידות כרוב. אבל מזה למדתי שצריך לטעות, אחרת אתה לא עושה כלום, אתה מפחד. אם את מבינה  שמדובר בהפסד דרמטי שלוקח שנים לצאת ממנו, ואז את מבינה שיצאת ממנו, כלום כבר לא מפחיד אותך".

 

גם רוטר שיתפה את משתתפי הוועידה בכישלון שהיה לחברת קסטרו: "היה לנו חלום להיות חברה בינלאומית, אז השקנו רשת חנויות, בעיקר בגרמניה. בנינו תשתיות, השקענו המון כסף וב-2007 באמת ראינו עליה, אבל אז הגיע משבר גדול. היה צריך לקחת החלטות מאוד קשות – האם כל השקעות שלנו ירדו לטמיון? מה עם האגו? ומה יכתבו ומה יגידו? התלבטנו עד שבאיזו ישיבת דירקטוריון אמרתי 'סטופ, אנחנו מתקפלים וחוזרים'. זו היתה שנה מאוד קשה, כי זה פגע גם באנשים. אנחנו רגילים לחלק בונוסים וב-2010 לא היה לנו מה לחלק. היינו בחרדה שאנשים יעזבו את קסטרו. אבל למרות הכישלון, חייבים להמשיך להאמין במה שעושים, שאחרי הקיר יש אופק ואפשר להמשיך ולבנות הלאה. ואתמול חילקנו 11 וחצי מיליון שקל בונוסים לכל עובדי קסטרו".

 

רוטר שיתפה שגם כשנמצאים בטופ, המתח לא עוזב. "אני עדיין קמה כל יום עם פרפרים בבטן. אנשים אומרים לי: 'אתם אימפריה' וזה מפחיד אותי, כי אני רואה את העסק איפה שהוא היה בהתחלה. כל יום שהגעתי והייתי צריכה להעמיד את החנות, ולהיות יותר טובה. צריך להאמין וכל יום להתאהב מחדש אהבה עמוקה במה שאת עושה".

 

לינוי בר גפן, מנחת הוועידה, שאלה את המשתתפות על רגע משמעותי בקריירה שלהן, שבו הן הרגישו שהצליחו. ג'אדה זועבי סיפרה על רגע כזה, שהתרחש ב-1 בספטמבר בשנה שעברה, אחרי טבח שהיה בכפר דבורייה, כשאבא רצח את כל בני משפחתו. "ביקשתי מכל הצוות שלי לגשת למסגדים ולכנסיות, כדי לשמוע האם אנשי הדת מתייחסים לאירוע. הם הלכו והקליטו אותם מדברים על דברים אחרים ואז לקחתי את כל ההקלטות והעליתי לכותרת הראשית כדי להראות מה סדר העדיפות של אנשי הדת בחברה הערבית. עד אז אף אחד לא העז לבקר אותם. אחרי הפרסום התקשרו אלי אנשי דת משני הצדדים ושאלו אותי מה אני עושה. אמרתי להם: 'אתה איש דת ואני עיתונאית שרוצה להביא שינוי לחברה. אם לא אני, מי ידאג לחברה?'. שבוע אחרי כן ביקשתי מאותם כתבים ללכת לאותם מקומות, ובאמת בדרשה שלהם כולם התייחסו לכתבת טלוויזיה שעשיתי".  

 

כאחד הרגעים המכוננים בקריירה שלה, הביאה טמירה ירדני את ערב הזכייה של נינט ב"כוכב נולד". "את מגיעה לבית שיכון בקריית גת, עם טלוויזיה שכמעט לא עובדת ובייגלה וטופי על השולחן וכל השכנים באים עם עוגות וכיבוד, וכשקורה כזה דבר שמתחבר גם האנשים בבית, את מבינה שזה אמתי".

 

בהמשך שאלה לינוי בר גפן את משתתפות הפאנל על סיכון שהן לקחו במהלך הקריירה. איריס בק הפתיעה ואמרה שהסיכון שהיא לקחה לא היה בקריירה, אלא דווקא בחוסר הקריירה. "במשך 6 שנים הייתי סמנכ"לית שיווק בפרנטר. אלו היו שנים משוגעת שבמהלכן הספקתי גם להתגרש ולהתחתן, ואז החלטתי שאני לוקחת שנה חופש לעצמי, כדי להגשים חלומות. לקח לי 3 חודשים להוריד רמת אדרנלין בגוף, להוציא את ה"רעל" הזה, את ההתמכרות למהירות. הגשמתי חלומות קטנים, כמו לקום יקיצה טבעית, לקחת קורס בכתיבה יוצרת, לחזור לצייר אחרי 17 שנה, נפגשתי מחדש עם אנשים. ולמה זה היה הימור? כי בכל השיחות כל הזמן אמרו לי 'את נורמלית? עוד שנה את תהיי לא רלוונטית. אחרי שנה אף אחד לא יזכור מה ומי את'. אבל היתה לי אינטואיציה, שאני חייבת זמן לעצמי. אחרי עשור מטורף של עבודה משוגעת, החלטתי לעשות שנת שלווה כדי להתחבר לעצמי, להחליט מה לעשות בעשור הבא של חיי, האם להמשיך אותו דבר או שאולי השתניתי? השיעור מהשנה הזו היה להקשיב לעצמי, לסמוך על האינטואיציות שלי".

 

לקראת סוף הפאנל, נשאלו הנשים על מלכודות שכדאי להיזהר מהן. "קיבעון", ענתה טמירה ירדני. זה יכול לחסל אותך. זה טעות לחשוב שאם הכול הולך טוב אז לא צריך לשנות, אלא כל הזמן לחשוב מה אני משפרת, מה אני עושה כדי להתקדם". 

תגובות (0)
הוסף תגובה